ראשי » יהדות » תרבות

חרדית במקום הכי חם בגיהנום: אני פרזיטית?

יעל מזרחי, חרדית ואם ל-11 היא אחת הכותבות במגזין החילוני-שמאלני 'המקום הכי חם בגיהנום'. "להיות אישה חרדית, זה כל הזמן להתנצל", אמרה באירוע השנתיים למגזין. אחת מהמייסדות עינת פישביין: "גם החרדים הם פריפריה, שותפים למאבק שלנו"

יום שישי האחרון, שעות לפני שבת, יעל מזרחי, אישה חרדית אם ל-11 ילדים מירושלים, עומדת על בימת התאטרון בצוותא וסוחפת את הקהל במונולוג נוקב במסגרת אירוע לציון שנתיים למגזין 'המקום הכי חם בגיהנום'. הקהל, כמו גם רבים מקוראי המגזין האינטרנטי הבועט חילונים, שמאלנים ותל אביבים. וליעל, יש הרבה מה לומר להם.

עוד כותרות ב-nrg:
- הרב לאו נגד הרב יוסף: הטרור אינו בגלל הר הבית
- "אם רבין לא היה נרצח, גוש קטיף היה נותר"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"להיות אישה חרדית, זה כל הזמן להתנצל", היא פותחת. "מתנצלת על 11 ילדיי שהמיטו אסון על הכלכלה הישראלית שערערו לכם את הדמוגרפיה. מה לא עשיתי בשבילכם? מתלבשת זארה, מתחברת לסלנג, למדתי לאהוב סושי, ילד בצבא, הגדולה פרקליטה, הקטנה בחוג ג'ז".


צילום: אבי פישביין ל"המקום הכי חם בגיהנום"

"גם אני לפעמים מקללת כשמקבלת מכה בשפיץ של השולחן", היא מודה. "ממחזרת בקבוקים, לא מתבלבלת בהמנון. אפילו יש לו נציגה במאסטר שף. אבל תמיד אהיה האחרת. אתם מדברים עברית אבל לא את שפתי.

"לי אסור לחרוג ביותר מעשרה מוצרים בקופת האקספרס. כי אני דוסית. ורק דוסים משקרים וגונבים שקיות מהסופר. והילדים שלי חייבים לדעת את לוח הכפל ישר והפוך, להיות מנומסים, בלי כינים ובלי נזלת. כי אני דוסית. וילדים דוסים לא לומדים ליבה ויודעים לספור רק עד 10. אפילו לשכוח ילד באוטו לעזאזל כבר אסור לי. כי אני דוסית. ורק דוסים שוכחים ילדים באוטו.

"להיות אחרת זה לקום בחמש בבוקר, להכין 30 סנדוויצ'ים ל-11 ילדים: גבינה עם זיתים, בלי זיתים, בלי הקשה של הלחם, רק בפיתה, לעטוף בנייר ובשקית, רק בנייר, רק בשקית, את המלפפון בתוך הפיתה, איכס לא בתוך הפיתה!
 
"שתי כוסות קפה לי, אחת בשבילו. שוקו, תה, תה עם חלב, רק מים, רק חלב, רק פטל. חתימה למבחן, חתימה לטיול, חתימה רפואית, חתימה על צ'ק. כביסה, מייבש, שלושה סירים על הגז, 8 שעות במשרד, ביקור שבועי בבית אבות אצל החברה בת ה-90. רופא עיניים, רופא שיניים, כאבי אוזניים וכאבי גדילה. וארנונה (כן! ארנונה!). בנק, סבב חוגים, מריבות באוטו, תגיד לה תגידי ו והיא התחילה.

"ואין מזגן באוטו, ואת מאחרת לטלמרקטינג - השלמת ההכנסה שלך. ואז כשלשבריר השנייה, הקטן משחרר את חגורת הבטיחות, וההוא בלי הכיפה צועק לי ברמזור: "פרזיטית! תשמרי על הילדים שלך ולכי לעבוד!".

מזרחי משמשת כאחת הכותבות במקום הכי חם בגיהנום, מגזין אינטרנטי שנוסד על ידי אירית דולב (עורכת המגזין) ועינת פישביין (מנהלת האתר וכותבת בו)."המגזין מסקר את החברה הישראלית מכל אזורי הפריפריות" מסבירה פישביין. "כשהקמנו את 'המקום' היה ברור לנו שיהיו כותבים וכותבות מכל האזורים של החברה הישראלית, וכמו שיהיו ערבים ואתיופים יהיו גם דתיים וחרדים".

ציבור הקוראים של המגזין התוודע למזרחי באחד הפרויקטים הראשונים שנעשו בו שעסק בשכר מינימום: שבעה אנשים סיפרו איך זה לחיות משכר מינימום. "יעל מאוד בלטה שם בתור כותבת, גם בגלל החכמה שלה והדרך שהיא רואה את החיים. היה לה שם משפט שחזר על עצמו 'משכורת במינימום, חיים במקסימום'. אבל היא בלטה גם בגלל שהיא הייתה היחידה שעוררה אצל הקוראים שלנו תגובות כמו 'אז למה היא עשתה כל כך הרבה ילדים?!'".

מזרחי עצמה מספרת ל-nrg יהדות שלאחד שאחד הגולשים כתב לה שהדביק על רכבו סטיקר עם הכיתוב 'אני מפרנס חרדי' ענתה לו שלא קיבלה את הצ'ק החודש. "אני בעיקר מנסה לשדר אופטימיות ולשלב הומור", היא מסבירה.

פישביין מודה שהתגובות היו מוגזמות. "אף אחד מהכותבים האחרים שמרוויחים שכר מינימום לא עורר כאלה תגובות. היו שם יוצאי רוסיה, ערבים, אתיופים ותושבי פריפריה אבל אף אחד לא הגיב להם כך. מהתגובות האלה היה ברור שהיא נוגעת בבעיות מאוד חמורות. ואם הקהל שלנו מגיב בכזה אנטגוניזם לאישה מהר נוף שגם היא וגם בעלה עובדים ומפרנסים אז יש כאן על מה לעבוד".

פישביין טוענת שמדובר בבורות ובחוסר היכרות עם הציבור החרדי. "שנאת החרדים היא אחת המחלות של תנועות המרכז. זה התחיל ממשפחת לפיד לדורותיה. בשמאל החברתי-כלכלי שאנחנו מדברים עליו במגזין, החרדים הם בשום פנים ואופן לא הבעיה ובהחלט שותפים חשובים במאבקים לשיוויון כלכלי, נגד אלימות משטרתית ועוד. בסוף יש מכנה משותף גדול יותר מהשונה, ואני רוצה את הקולות האלה אצלנו לא בתור משהו אקזוטי, אלא כשותפים שווים למאבק".

איך אפשר לגשר על הפער?
"בסוף אנחנו עיתונאים שעושים עבודה עיתונאית, אנחנו לא כלי לדו קיום. אבל כשיעל מזרחי דיווחה מבית הכנסת בהר נוף שהיה בו פיגוע על התחושות והמשמעויות של זה, זה נגע בהרבה אנשים וזה מאוד משמעותי".

מזרחי מספרת שהיא מרגישה בנוח במגזין למרות הסביבה החריגה. "אני מוצאת בכבוד את מקומי 'במקום הכי  חם' כי זה אתר שחרת על דגלו שווין הזדמנות ופלורליזים. כמו שהם מקבלים באהבה אריתראי, אתיופית וערביה, גם לדוסית הם מוצאים מקום".

האתר שלכן מציג אג'נדה מאוד שמאלנית ומתוך זה גם פונה לקהל כזה – שמאלני, תל אביבי וחילוני. האם בכלל יש רצון לשמוע אנשים כמו יעל?
"אני לא יכולה להיות מה שאני לא. אני לא יכולה להכחיש שאני תל אביבית ומהצד השמאלי של המפה הפוליטית. אני לא יכולה לייצג ציבורים אחרים. כשיעל דיברה על הר נוף זה נגע בלבבות. האם אנחנו יכולים לעשות ההיפך ולגעת בציבור החרדי? אני לא יודעת. אני חושבת שאנחנו כלי תקשורת שבתכנים שלו אין מחסומים לציבור החרדי. אנחנו אמנם גם מאוד פמיניסטים בתפיסת העולם, אבל יש לנו הרבה תכנים שהציבור החרדי יכול מאוד להתחבר אליהם. למרות זאת, זה ציבור שקשה להגיע אליו".

אתם שמים דגש על אוכלוסיות מהפריפריה. האם את רואה את הציבור החרדי כפריפריה חברתית?
"לחלוטין כן. בטח בתוך הזירה של התקשורת. הפריפריה היא בכל שכבה, בכל רמה, וברור שחרדים הם פריפריה. כל זה למרות שהם קבוצה גדולה עם כוח פוליטי משמעותי. אני מבינה את ההנהגה שנלחמת על הציבור שלה שהוא ציבור מאוד עני. אבל אני לא חיה בתחושה שהם חיים על חשבוני. להיפך, הלוואי שהם היו חיים כמו שאני חייה. אני יודעת שלי, כמי שמגיעה מהמעמד הבינוני, יש פריבילגיות שלציבור החרדי והערבי אין. אני גם מודעת לשינויים של החברה החרדית בצבא, בעבודה, בהשכלה. אנשים, כפרטים, נלחמים מלחמת קיום לשפר את החיים שלהם".

"אני חושבת שאריה דרעי פגע בציבור הישראלי כולו ובציבור שהוא מייצג בפרט בהתנהלות שלו סביב מתווה הגז. אבל אני לא מאשימה את החרדים בהתנהגות של המנהיגים שלהם כמו שאני לא אשמה בהתנהגות של המנהיגים שלי. מעבר לתדמיות של שמאל-ימין, תל אביב-ירושלים ובעיקר מרכז-פריפריה אנחנו מנסים לשבור את הסטיגמות האלה" מסכמת פישביין. "אנחנו נותנות את הבמה ומנסות כמה שיותר להביא את הקול האותנטי של הפריפריה. גם את הקול החרדי".

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg