נס גדול היה לה: הרב שקבע שלכל אישה מגיע גבר
חנוכה הוא חג של ניסים וחג של נשים. nrg יהדות עם הסיפורים שמשלבים את שניהם. והפעם: מחולל המהפכה הנשית רבנו גרשום "שינוי עצום בתוך גבולות ההלכה"
רבנו גרשום מאור הגולה עמד בראש קהילות יהדות אשכנז במאה ה-11 לספירה. הוא היה המנהיג היהודי החשוב ביותר בתקופתו ברחבי אירופה ופעל רבות לארגן את הקהילה היהודית. תרומתו החשובה השפיעה באופן ישיר ומשמעותי על עולם ההלכה היהודי בכלל ומעמדן של נשים יהודיות בפרט, כשתיקן תקנות משמעותיות ואמיצות ביותר.עוד כותרות ב-nrg:
- יוסי שריד: "הרגשתי את הנשמה נפרדת מהגוף"
- מותו של הקיבוץ האתאיסטי: כך הוכשר חדר האוכל
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
התקנות המוכרות שגם התקבלו בסופו של דבר ברוב מוחלט על כלל קהילות ישראל הן איסור על נשיאת יותר מאישה אחת ואיסור על גירוש אישה בעל כורחה. תקנות נוספות שתיקן עסקו גם הן בדיני נשים ומעמדן. לדוגמא פסק כי אין לייבם אלא רק לחלוץ, אפשר לתת גט לאישה חירשת גם אם נישאה כשהייתה בריאה, בעל שאשתו נפטרה בתוך השנה הראשונה לחתונה מחזיר את הנדוניה, על הקהילה לפרנס אישה שנעזבה מבעלה או שלבעלה אין במה לפרנסה ושלאדם אסור להתרחק מאשתו ליותר מ-18 חודשים.
מבחינה רבה התקנות האלו חוללו מהפכה שלמה במעמד האישה ביהדות וקשה מאד להפריז בחשיבותן. כדי להבין עד כמה רבנו גרשום מאור הגולה היה מרכזי בתקופתו מספיק לקרוא את דברי רש"י: "רבינו גרשום זכר צדיק וקדוש לברכה שהאיר עיני הגולה וכולנו מפיו חיין וכל בני גלות אשכנז וכותים תלמידי תלמידיו הן". והרא"ש כתב כי: "ותקנותיו וגזרותיו קבועות ותקועות כאילו נתנו מסיני" (שו"ת הרא"ש כלל מ"ג סימן ח').
שר המשפטים לשעבר וחתן פרס ישראל למשפט הפרופסור דניאל פרידמן, סבור כי רבנו גרשום חולל מהפכה שלמה בתוך התרבות היהודית, והשתמש בנורמות תרבותיות משפטיות שהיו נפוצות כבר באירופה כדי לחדש את התקנות שלו.
"רבנו גרשום חי היה בסביבה נוצרית שכבר פעלה בתוך ראייה של חיי הנישואין כמשהו שאסור בו ריבוי נשים ואסור אפילו להתגרש בו", אומר פרידמן ל-nrg יהדות. "לכן, כשהוא תיקן את התקנות שלו הוא הלך לטובת האישה אפילו רחוק יותר מהסביבה שבה הוא פעל, כיוון שהוא התיר גירושין אבל בהסכמת האישה.
"צריך להבין שביהדות ספרד שפעלה באווירה מוסלמית של ריבוי נשים לא הייתה תקנה כזו ולא הייתה מחשבה לפוסקים לתקן תקנה מהסוג הזה" מסביר פרידמן. "אולם רבנו גרשום שפעל בסביבה שבה זו הייתה הנורמה, יכול היה לחולל מהלך שיש לו בסיס קדום ביהדות, באופן מקובל ואף מתקדם מבחינת מעמד האישה מהסביבה הנוצרית שהייתה מבחוץ".
עם השנים עמדתו התקבלה על כלל קהילות ישראל וכיום זו היא עמדתה הרשמית של הרבנות הראשית. "כמובן חייבים להגיד שהקביעה והתקנה שלו היו קידום ושינוי דרמטי במעמד האישה היהודית". מדגיש פרידמן ומסביר כי באותה תקופה היו מעט נשים עצמאיות מבחינה כלכלית ולכן האפשרות לגרש אישה בכפייה הייתה מייצרת עבורה מציאות בלתי נסבלת.
"בדומה לכך גם נישואים של הבעל עם אישה אחרת היו קשים. לכן מה שרבנו גרשום חולל היה חיזוק משמעותי של מעמד האישה. זה הפך את מעשה הגירושין לגירושין בהסכמה, וברור שהסכמה של אישה הייתה מתקבלת רק על ידי הסדרים כספיים שבטח היו מתקבלים בין הצדדים. לכן בוודאי שיש כאן מהפכה שלמה".
עם השנים דנו מנהיגי קהילות אשכנז ואירופה כולה בסיבות שהובילו את רבנו גרשום לתקן את התקנות, וטעמים רבים ניתנו להחלטה ההיסטורית ההיא. אחד מראשוני האחרונים המהר"מ פדובה הסביר (שו"ת מהר"מ פדובה סימן יד) כי הבסיס לתקנה היה חשש מנהיגי הקהילה לאפשרות של הבעל לפרנס מספר נשים.
על פי העמדה הזו הייתה כאן דאגה לפרנסת הילדים והנשים ולכן בגלל מצבו הפיזי של העם היהודי בגלות נקבעה לדורות התקנה הזו: "חששו ושקדו על בנות ישראל בהיותנו בגולה אשר ירבה לו נשים ויולד בנים הרבה לא יוכל להספיקן, כי אפילו לרבא דהלכתא כוותיה דאמר בפרק הבא על יבמתו נושא אדם כמה נשים הא מסיים והוא דאית ליה למיזיינינהי, ועל אלה חששו קדמונינו בהיותנו בגולה טרודים וכעניים וכל ממונינו על קרן הצבי".
מנהיג יהודי אחר, הר"ן, הסביר שכוונת התקנה הייתה להרבות שלום בית ולמנוע את המציאות של מתח במשפחה בעקבות מאבק נשים על לב בעלן. וכדבריו "שמא חרם זה לא לתקנת נשים לבד נעשה, אלא אף לתקנת האנשים כדי שלא יכניסו מריבה לתוך ביתם".
פרופסור רות קלדון רואה בהחלטתו של רבנו גרשום נקודת ציון חשובה במעמד האישה היהודית. "תמיד באים ואומרים שהאורתודוכסיה קפואה על שמירה ואין בה חידושים. והנה כאן מגיע רבנו גרשום מאור הגולה ולוקח על עצמו לחולל שינוי עצום במעמד האישה והכל בתוך גבולות ההלכה. יש כאן לדעתי תפיסה שכבר הייתה קודם, שרואה בקשר הזוגי משהו קדוש ופרטי וכמו שאנו מאמינים בא-ל אחד, ככה גם בחיים יש קשר אישי אחד".
קלדרון טוענות שכיום אין פסיקה אמיצה מספיק. "אני מצרה על כך שכיום אין פוסקי הלכה שמוכנים לצעוד בדרך הזו הלאה, ולחזק את מעמד האישה עד כדי השוואה בין אישה לגבר. זה עצוב כי אנו רואים כאן פוסק יהודי שלא פחד לגזור ולחולל שינויים ולתקן תקנות משמעותיות ואף אחד לא קם ואמר שהוא רפורמי. זה חסר לנו מאד היום וחבל שאין מי שימשיך את העצמת מעמד האישה בתוך היהדות".
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם