יוסי שריד מנע מהחרדים לחבור לשמאל בישראל
על פניו, לא היה חיבור מוצלח מזה של החרדים עם השמאל הפוליטי בארץ. יוסי שריד הוא אחת התשובות מדוע בכל זאת כיום החיבור הזה נראה מופרך לחלוטין. הוא לחם בדת בשם השמאל והפך את אנשיה לדמויות נלעגות
יוסי שריד אינו הגיבור שלי. הוא לא גיבור בכלל. הוא ייצג את כל מה שהפוך מתפיסת עולמי, ואם לא מספיק לייצג, הוא גם לחם בעד זה. כלומר נגדי. שריד ראה בי אויב ולא היסס לומר את זה בשנינות וולגרית, או ליישם את זה במגוון הכלים שהמחוקק העמיד לרשותו.עוד כותרות ב-nrg:
- נס גדול היה לה: הרב שקבע שלכל אישה מגיע גבר
- מלחמות היהודים: רבני קהילות אירופה נגד חב"ד
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ב-97' הוא הציע להקים יחידה מיוחדת ללחום באינתיפאדה של החרדים. כלומר בי. היחידה טרם קמה. המדינה, אגב, נותרה במקומה בשני העשורים הללו. נכון, הוא עשה את הכול באלגנטיות ובחדות מהוקצעת, אולם אין לי כבוד לכל אלו. הם טובים כאשר הם משרתים מטרות טובות. לא כאשר הם משמשים כסות לליבוי קיטוב, הסתה וניכור.
''השמאל המקורי ידע מהי היהדות וידע להוקיר אותה''. יוסי שריד ז''ל
צילום: אריק סולטן
מוזר לחשוב על אנשים שמתגעגעים בערגה לשמאל של פעם. יוסי שריד היה זה ששם טריז ענק בין החרדים לשמאל בזמן שהחיבור ביניהם הוא מובנה. גם בתחום המדיני, גם בזה הכלכלי וכמובן החברתי.
וזה לא רק בגלל שהיהדות חתומה על כמה מהרפורמות החזקות ביותר בתחומי זכויות העובד ומעמד הפועלים, וזה לא רק בגלל שהיא הובילה את האנושות להכרה בערכי הסולידריות והתמיכה בחלש, אלא גם בגלל שהשמאל המקורי ידע מהי היהדות וידע להוקיר אותה, להעריך אותה ולהשתמש בה. את ערכי החלוציות שאב השמאל המקורי מהתנ"ך.
כמה אירוני לראות איש שמאל הנלחם על פתיחת עסקים בשבת. אין לך דבר קפיטליסטי ואנטי חברתי יותר מאשר העסקה של עובדים ביום השבתון היחיד. זאת מלבד העובדה שליהדות היה הכבוד להעניק את הערך הזה לכל העולם המודרני.
על פניו, לא היה חיבור מוצלח מזה של החרדים עם השמאל הפוליטי בארץ. יוסי שריד הוא אחת התשובות מדוע בכל זאת כיום החיבור הזה נראה מופרך לחלוטין. הוא לחם בדת בשם השמאל והפך את אנשיה לדמויות נלעגות. "אנשי השמאל שכחו מה זה להיות יהודים" אמר פעם מישהו, למעשה, השמאל של שריד שכח מה זה להיות שמאל.
''שריד הכשיר את הקרקע לאיבה הבאה כיום גם מימין''. טומי לפיד
ראובן קסטרו
שריד, אגב, נעלב נוראות מהאמירה האומללה שלעיל, וטען כי הדובר "מזמן שכח מה זה להיות בן אדם". שריד האיש הוביל מלחמת דת בארץ, הוביל להפרדת דת ממדינה ומחרדים, והכשיר את הקרקע לאיבה הבאה כיום גם מימין. לפיד האב, הבן ושות'. עד כדי כך שבתקופת לפיד האב נזעק שריד לומר כי "העבודה שהוא שונא חרדים אינה הופכת אותו לאחד משלנו, הוא עדיין איש ימין".
אולם כאשר הגענו דרך שריד ללפיד, אי אפשר שלא להעדיף את האופציה הראשונה. לשריד הייתה דרך. שגויה, שלילית, אבל דרך. צפויה. עקבית. שצעדה אל הכיוון הלא נכון, אבל צעדה אליו בקו ישר. לוחמי החרדיות כיום לא ניחנו, למרבה העוגמה, בתכונה בסיסית זו. בדומה למה שקורה ביתר רחבי הפוליטיקה הישראלית המודרנית, אין להם דרך או קו.
הדבר היחיד המנחה אותם הוא כיצד לדפוק את החרדים, להשניא אותם ולקושש עוד כמה קולות מתוסכלים. להפוך את החרדים לאויבי המדינה, למוצצי עטיניה ולנטל על צווארה. אין ולא יהיה להם היושר לומר ולו דבר אחד חיובי על החרדים, והם לא ישתפו עימם פעולה גם כאשר זה יהלום את מטרותיהם האחרות, אם ישנן כאלה. מה שהשמאל הוותיק דווקא ידע לעשות כאשר ערכי שמאל עמדו על הפרק. וזכויות העובד וקצבאות הילדים יוכיחו.
עדיין קיים שמאל בישראל. לא שמאל של "הנכד שלי לא יידע מה זה רב", אלא של "סבא שלי היה רב". לא שמאל של שבעה ימי עבודה בשבוע, אלא של יום מנוחה סוציאלי וחשוב. כל כך מוזר, פתטי ועגום לחשוב על זה. לא חשבתי שאני אכתוב את זה יום אחד, אבל כאשר אני מסתכל על חלקים בימין היום, אני מתחיל להתגעגע לשמאל של פעם. ולא, הם לא היו נחמדים. העובדה שבסוף השבוע האחרון התגעגענו לאוגוסט לא אומר שבאוגוסט היה כיף.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם