ראשי » יהדות » מגזין

100 שנות סערה: כך נשים חרדיות הגיעו לאקדמיה

חנוכה הוא חג של ניסים וחג של נשים. nrg יהדות עם הסיפורים שמשלבים את שניהם. והפעם: מייסדת "בית יעקב" שרה שנירר דרשה השכלה לנשים ומייצרת קונפליקט בין החרדים החדשים למגביהי החומות. על דבר אחד הם מסכימים: המהלך הציל נפשות

בשבוע שעבר התכנסו בבני ברק שורת רבנים נחשבים, בראשם הרב חיים קנייבסקי שנחשב לשני בכוחו בעולם הליטאי, ועל הכוונת היו, שוב, המוסדות האקדמיים לבנות חרדיות. מנהיג ש"ס המנוח הרב עובדיה יוסף תמך במוסדות אלו, שכיום הפכו לתופעה נרחבת בעיקר בזכות בתו הרבנית עדינה בר שלום. אולם למרות הגושפנקא הזו הנושא עדיין שנוי במחלוקת ומסרב לרדת מסדר היום.


עוד כותרות ב-nrg:
- נס גדול היה לה: הרב שקבע שלכל אישה מגיע גבר
- שריד מנע מהחרדים לחבור לשמאל הישראלי
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מה שלא עלה באותה אסיפה הוא שבעבר לא רק מוסדות אקדמאיים לחרדיות עוררו מחלוקת קשה, אלא גם מוסדות "בית יעקב", רשת בתי הספר לבנות, שכיום נטועה בלב המיינסטרים. כששרה שנירר, מייסדת הרשת, הקימה את בית הספר הראשון בקרקוב של 1917, היא ספגה התנגדויות לא מעטות.

עד אז החברה היהודית חרדית לא כללה מוסדות חינוך לבנות, ואלו גדלו והתחנכו במסגרת ביתית בלבד, כשהמסורת עוברת מאם לבתה. רק בהמשך זכתה לגיבויים של גדולי הרבנים בזמנה, ופסק הלכה של הרב ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים), סלל את הדרך ללגיטימציה שקיבלה התופעה החדשה.

במוסדות הרשת מרבים לדבר על דמותה של שנירר, ואפשר לומר שכיום משפחות חרדיות רבות, בעיקר כשהבעל הוא אברך כולל, מצליחות להתקיים בזכות המהלך של פתיחת "בית יעקב". עם השנים המסלולים השונים איפשרו את יציאתן של נשים חרדיות לרכוש מקצוע ולפרנס את המשפחה.

נשות קבוצת "לא נבחרות, לא בוחרות", שפועלות לשילוב אישה ברשימות החרדיות לכנסת רואות בה מודל לחיקוי. "שרה שנירר היא דמות חרדית שיצאה לראשונה בדרישה שכלל לא הייתה מקובלת בזמנו", אומרת ל-nrg יהדות אשת התקשורת והקולנוע וממובילות הקבוצה אסתי שושן. "מה שיפה בדרישות מהסוג הזה, הוא שאחרי שהדרישה מתקבלת, זה הופך להיות כל כך טבעי ולא מבינים על מה היה להילחם".

"היא מהווה מודל לחיקוי מבחינתנו" טוענת שושן, "כיוון שאף אחד לא קיבל את דרישתה לתת חינוך והשכלה לבנות ישראל. באותה תקופה לא קיבלו זאת כדרישה צודקת ונכונה, והיא הייתה צריכה לעבוד מאוד קשה, לשכנע את הרבנים וכל מיני עסקנים, בדבר נכונות הדרישה הזו". 

שושן גם טוענת שישנם צדדים בדמותה של שרה שנירר שפחות מודגשים כיום. "בבית יעקב התחנכנו לאיזושהי דמות מאוד צדיקה וגדולה, וזו דמות אחרת ממי ששרה שנירר הייתה באמת. היא הייתה אישה אקטיבית, עשויה ללא חת, שפשוט קראה תיגר על הנוהג בתקופה שלה. היא נלחמה מאוד קשה עד שהשיגה הסכמה ממסדית, מה שהסתבר בסוף כהישג גדול לעולם התורה כולו. אני חושבת שעולם התורה לא היה מצליח להחזיק מעמד אילולא השכלתן של הבנות שמסוגלות לפרנס בתים של תלמידי חכמים".

שושן מגדירה את המהלך כפלא. "אפשר להגדיר את זה נס. הייתה הצטברות של אירועים שאיפשרו את החזון שלה, שהיה לא אופייני לזמנה. אבל גם החשמונאים עשו מאמץ כדי להביא את הנס, הם לא סמכו רק על ההשגחה העליונה, הם עבדו מאוד קשה ואף הקיזו דם. אנחנו לא יכולים לחכות לנס, אלא לעשות את ההשתדלות שלנו כדי שנהיה ראויים לנס".

מאבקה של שנירר נחל הצלחה, אולם דמותה עדיין נתונה לפרשנויות שונות, אולי אפילו סותרות. בעוד שושן רואה בה אישה שהתעקשה בדרישתה עד שהפכה אותה למקובלת, אחרים לא מוכנים לתת לנשות "לא נבחרות" לנכס לעצמן את שנירר. "שרה שנירר היא אכן דמות מיתולוגית, אבל היא שיתפה בדרישה שלה את כל אדמו"רי פולין, ואת ה'חפץ חיים', היא לא פעלה לבד", אומר הרב מרדכי בלוי, פעיל חינוכי בולט בחברה החרדית, שמרבה להילחם בתופעות שנחשבות לחדשניות.

"היו הרבה שאלות על זה, אבל שינוי יכולים לעשות רק גדולי הדור, שינוי לא יכול לבוא משום מקום אחר"הוא טוען. "גם היום יש ועדה של רבנים שגדולי ישראל מינו, והם אלו שבוחנים כל נושא לגופו. בבית יעקב של היום לומדים תכנות, אצל שנירר למדו תפירה, וכל שינוי כזה רק הרבנים יכולים להחליט עליו. להם יש את הכוח".

 
כשבלוי מתאר את המהלך שהתרחש אז, הוא מסכים שהיו התנגדויות, אבל מצד שני מציג את שנירר כמי שפעלה רק בתיאום רבנים. "באותם הימים הבנים למדו בישיבות או בבתי מדרש של הקהילות, והבנות לא למדו בשום מקום. הן התחילו לנסות לצאת החוצה וללמוד אצל הגויים, מה שהיווה 'שמד רוחני'. באה שרר שנירר ואמרה 'בואו נקים מוסדות'. ההתלבטות הייתה משמעותית.

"יש מושג שאומר 'חדש אסור מן התורה', לא מחדשים" מבהיר בלוי. "ויש גם היבט הלכתי שלא מלמדים נשים תורה. אבל לגדולי ישראל יש את הזכות לשנות, והם באו ושינו. היו לא מעט מתנגדים, אבל בפרספקטיבה של היום רואים שזו הייתה הצלת הדור. ה'חפץ חיים' טען אז שבשל שינויי התקופה צריך לתת כלים חדשים. לא הספיק לגדל את הנערה היהודייה בחצר הבית, וכך שתקבל את כל השורשיות היהודית. אבל את השינוי עשו גדולי ישראל, שקבעו במסמרות מה בדיוק מקימים ואיך".

בלוי טוען שבניגוד לשנירר, נשות "לא נבחרות" פועלות על דעת עצמן. "מה שהן אומרות זה סיפורי סבתא. שרה שנירר לא אספה נשים והתחילה לדבר איתן, אלא הלכה ישר לקודקודים. יש למישהי הצעה? שיילכו לגדולי ישראל, לוועדה שהקימו. לא יעזור שיח בפייסבוק ובטוויטר, אלא רק פנייה לגדולי ישראל. חד משמעית המקום הוא לא השיח ברחוב".

על כך משיבה שושן: "את הקמפיין שלנו פתחנו במכתב לרבנים שהעברנו לחברי הכנסת. אנחנו נשים מנומסות, בוגרות 'בית יעקב' שהפנימו את החינוך. לא קיבלנו תגובה מנציגי הרבנים שאמורים להביא את קולו של הציבור בפני גדולי ישראל. אני חושבת שנציגי הציבור שלנו אפילו לא ניסו לדבר על זה עם הרבנים. הם קודם כל הגיבו בצורה של זריקת רפש. אנחנו עדיין מעוניינות לשמוע את דעתם של הרבנים, אולם עד היום לא שמענו אותה".

בלוי מבטל את הדברים "בטח שיתנו להן להיכנס לרבנים, אין בזה ספק" הוא טוען. "שיילכו לוועדה שהוקמה לצורך כך. השיח ברחוב מראה בדיוק את ההיפך. להוציא את הדברים לרשות הרבים ללא סמכות תורנית, זה כבר לא חרדים. זה חרדונים, זה זן אחר. חרדי הוא אדם יודע שיש מילה לגדולי ישראל. שם זה מתחיל ושם זה נגמר".

חשוב לציין כי טענותיו של בלוי משקפות את עמדת מרבית הציבור החרדי, בעוד שושן משמשת כנציגה של קבוצה שנחשבת לחדשנית, גם בעיני רוב הנשים החרדיות. "למה חושבים שאנחנו לא חרדיות? אני לא יודעת איך הופכים לחרדי אמיתי. אני לא יודעת כמה בודקים ציציותן של נציגי ציבור הגברים, של אנשי התקשורת שלנו שמרשים לעצמם לעסוק בזה. כולנו מקיימות משפחות חרדיות למהדרין".

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg