רבנים בפייסבוק: "לא נשאיר את הזירה מופקרת"
עד לא מזמן הם בעיקר הזהירו מפני בזבוז זמן וחוסר צניעות. אבל היום הרבנים נוכחים בהמוניהם ברשתות החברתיות ואפילו קוראים לאחרים להצטרף. האמת, חז"ל כבר עשו את זה קודם
"לו היה הדבר אפשרי, היינו מעדיפים באופן מוחלט את אי הכנסת האינטרנט לעולמנו החינוכי. עיון אמיץ במאזן הזכות והחסר של האינטרנט מטה את הכף בצורה מוחלטת לכיוון השלילה. קשה מאוד למצוא דבר מה חיובי בשימוש המקובל של ילדינו ברשת". סביר להניח שתתקשו לנחש מי כתב את הטקסט הפסימי הזה, גם אם נאמר שעברו למעלה מעשר שנים מאז שהדברים פורסמו בחוברת של משרד החינוך. ובכן, מדובר בלא אחר מהרב יובל שרלו.
עוד כותרות ב-nrg:
- איילת שקד: שופטים לא משתמשים מספיק במשפט העברי
- תופעה: גם גברים טובלים במקווה בליל הטבילה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
שנים לא רבות עברו מאז התבטא הרב שרלו נגד השימוש באינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט, והיום המצב שונה לחלוטין. בארגון הרבנים "בית הלל" קוראים כיום לחברים להצטרף לפייסבוק. ולא רק הם. עמודי פייסבוק פעילים מאוד תוכלו למצוא גם אצל הרב חיים דרוקמן, הרב דב ליאור, הרב שמואל אליהו, הרב חיים נבון, רבנים חרדים כמו הרב יצחק פנגר, הרב זמיר כהן, הרב איפרגן ויש אפילו דף של הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל.
רוב הדפים הללו מנוהלים על ידי תלמידיהם של הרבנים, ובחלק מהמקרים הרב אפילו לא יודע על קיומו של הדף, אבל כשמגיעים לשכבת הרבנים הצעירה יותר, לא מעט מהם כותבים בעצמם פוסטים בתדירות גבוהה. וכך, אי שם בין החתול המנגן לסרטון סנאף מפיגוע דקירה, נמצאים גם דברי תורה והגות, הוראות הלכתיות על מועד הדלקת נרות, וורט לשבת ושאלת שו"ת דחופה שמעניינת את הכלל.
"כשהקמנו את 'בית הלל' פתחתי דף פייסבוק כי תפיסת העבודה שלנו הייתה שצריך להעביר את היהדות בכלים רלוונטיים לציבור, והפייסבוק הוא מקום כזה", אומר הרב רונן נויבירט (45) מרעננה. "הרבה שנים לחצו עליי להיכנס לפייסבוק וסירבתי בעיקר משיקולי זמן, אבל אז הבנתי שזה משהו שאני צריך לעשות".
את הרב נויבירט לא תוכלו לצרף לרשימת החברים שלכם מכיוון שהוא מחזיק בדף רשמי ולא בעמוד אישי. "הדף הרשמי הוא בעיקר עניין טכני של מי שהיה היועץ שלנו בנושא ואמר שזה יותר נכון. ניהול דף גם יותר פשוט במובן הזה. מבחינתי מטרת ההצטרפות לפייסבוק הייתה בעיקר לייצר כלי להעברת מסרים. אני כמובן קורא את התגובות שאנשים כותבים על מה שהעליתי, אבל פחות מתעסק בלקרוא סתם כך סטטוסים".
עד כמה נראה לך שאתה דובר את שפת הפייסבוק?
"זה לקח זמן. בהתחלה הייתי מעלה מסרים כמו שהם, לוקח מאמרים שכבר כתבתי או חלק מהם ומעלה, אבל ברור שזה לא תפס כי הפייסבוק עובד אחרת. עם הזמן השתפשפתי בזה. אני עוד לא מומחה אבל למדתי להתאים את המסרים שלי למדיום".
אתה מנסה לשכנע רבנים נוספים לפתוח חשבון?
"בוודאי. בעיניי מדובר היום באחד מהכלים המרכזיים שהציבור משתמש בהם, ואם אתה לא שם אתה לא קיים. יש הרבה שטויות שרצות ברשתות ונעות בין סתם בזבוז זמן לדברים שליליים ממש, אבל אנחנו כרבנים לא יכולים להשאיר את הזירה מופקרת. התפקיד שלנו הוא להכניס גם לשם תוכן מהותי. יש גם יתרון מסוים בפייסבוק. הוא מלמד אותך את חוכמת הקיצור, למקד את הדברים שלך ולגעת ישירות בנקודה החשובה".
השינוי בגישת הרבנים לאמצעי התקשורת האינטרנטיים התחולל לאט. זה התחיל באתרים מגזריים כמו "כיפה" ו"מורשת", שבהם ענו רבנים על שאלות הלכתיות של הגולשים. עבר לשו"ת סמס ולתשובות מפורטות במייל, ומשם לפייסבוק. בעיני הד"ר חננאל רוזנברג, מרצה במחלקה לתקשורת באוניברסיטת אריאל ובמכללת הרצוג שחקר את הנושא, המהפכה טרם הושלמה כי קיימת עדיין סטיגמה מסוימת על "רבני הפייסבוק". "אמור לי אם יש לך חשבון, ואומר לך מה השקפתך התורנית", מחייך רוזנברג.
עדיין?
"כן. יש קשר בין רמת הפתיחות והנוכחות ברשתות החברתיות. אם כי זה משתנה. אחד הדפים הפופולריים הוא של הרב חגי לונדין, למשל, שנחשב קשור יותר לזרם של הקו. כלומר, אפשר לראות מגמה של פתיחות למדיום שפעם נחשב כמתאים רק ל'ליברלים'".
רוזנברג מדגיש כי הרבה מהשינוי כלפי הרשת החברתית מגיע מכיוון ש"הפייסבוק עצמו הפך במהלך השנים למדיום שונה. הנוער, למשל, כבר לא שם. כיום זה כבר המקום של ההורים שלהם. ובאמת, מבין הרשתות החברתיות, פייסבוק היא הפופולרית ביותר בקרב הרבנים. עם זאת, הרבנים נמצאים גם בפלטפורמות נוספות. בווטסאפ למשל, רבנים רבים מפיצים שיעורים לקבוצות גדולות של נמענים. מעבר לכך, יש רבנים שאתה רואה שכשהם מתייחסים לסוגיות אקטואליות יש להם יותר לייקים, ובכל זאת הם מתמידים יותר בדברים הלכתיים ופחות בזה. כלומר, הם לא שם בשביל הלייקים".
בשבוע שעבר, בכנס רבנים, עסק אחד הפורומים בנושא הפייסבוק. באחד הדיונים נאמר כי רב בפייסבוק הוא כמו "רב שנמצא ברחוב וזה לא מכובד". חלק מהנוכחים דווקא אהבו את המשל והבהירו כי לדעתם מקומו של הרב הוא בהחלט ברחוב הציבורי. שיהיה נגיש לכולם.
ובכל זאת, לגישה של הרב נויבירט כלפי האינטרנט כערוץ הפצת מסרים, שותפים עוד רבנים רבים, ביניהם חרדים שפונים דרך הרשת בעיקר אל "מתחזקים" ומתקרבים ליהדות. אבל יש גם כאלו שרואים את הרשת כהזדמנות מסוג אחר. כמו הרב יעקב נגן (48) המלמד בישיבת ההסדר בעתניאל.
"מבחינתי יש הבדל משמעותי בין מי שיש לו דף פייסבוק אישי עם חברים, או מי שמנהל עמוד פייסבוק של דמות ציבורית. אלו שתי גישות שונות לגמרי שמשקפות את השאלה האם אתה בא כדי להקשיב או שאתה בא כדי להשמיע. מי שיש לו דף רשמי מחפש אופק חדש להפיץ את החומרים שלו, וזה מבחינתי פחות משמעותי. לדעתי החשיבות של הפייסבוק בשביל רבנים היא קודם כול ביכולת להבין מה קורה בכל מיני מרחבים בחברה הישראלית, ולשם כך אתה צריך להקשיב".
פתחת עמוד כדי לשמוע?
"כמו הרבה דברים חשובים בחיים שלי, גם לפייסבוק הגעתי בטעות. הייתה לי סיבה חיצונית — הוצאתי ספר והבנתי שזו דרך טובה לקדם אותו, אבל כיום אני יותר קורא מאשר כותב".
אתה לא רואה בזה בזבוז זמן?
"הפייסבוק מבזבז זמן, אין ספק, אבל זה חשוב מכמה סיבות. קודם כול לדעתי קשר בין רב ומחנך לתלמיד הוא קשר לכל החיים. זו לפחות השאיפה. המציאות היא שבפועל מעבר להשתתפות בחתונות של תלמידים לצערי כמעט אין אין קשר. בהקשר הזה האינטרנט הוא לא תחליף, אבל כשאי אפשר לנהל קשר אמיתי, קיימת לפחות האפשרות לראות שיתוף של שמחה או כאב.
"רובד נוסף הוא היכולת להבין מה קורה עם התלמידים. כשתלמיד בא ומדבר עם הרב, זה לא תמיד באותה הצורה שבה הוא מציג את עצמו כשהוא עם החבר'ה שלו. למעשה, דרך הפייסבוק אתה רואה את עולמם של התלמידים ושל הבוגרים שלמדו איתך לפני עשר שנים. ומעל כל זה הפייסבוק הוא גם חיבור לעולם. התקשורת מציגה זווית של המציאות, והפייסבוק נותן עוד זווית.
"יש לי מגוון עצום של חברי פייסבוק, חוקר מוסלמי שעוסק במפגש בין–דתי, חוקר עברית מאוניברסיטת קהיר, חבר סיני שאני בקשר איתו. אם אתה חושב שהתורה שלך צריכה להיות מחוברת לעולם, אז פייסבוק הוא דרך לראות את העולם".
אל מול הרב נגן שמשקיע בפייסבוק כשעתיים–שלוש בשבוע, יש רבנים שגולשים שעתיים–שלוש בכל יום, כמו הרב שלמה הכט (42), המנכ"ל החדש של ארגון רבני בית הלל, והרב אבינדב אבוקרט (31), רב קהילת "אברהם יגל" בגבעת שמואל.
למעשה, גולש פייסבוק ממוצע שלא שמע עליהם עשוי בכלל שלא לדעת שמדובר ברבנים, מכיוון שתואר "הרב" לא מופיע בשם העמוד שלהם, גם לא בסוגריים. את הרב הכט והרב אבוקרט תוכלו לקרוא לא רק בפוסטים שלהם, אלא גם בדיונים בקבוצות שונות או בסתם תגובות לסטטוסים.
"בפייסבוק אני לא מנסה להציג את עצמי כרב כי כך אנשים מרגישים חופשי לומר דברים שהם אולי לא היו אומרים לרב", מסביר הרב אבוקרט. "כשפתחתי דף פייסבוק ב–2012, הרגשתי שיש לי תכנים להעביר ולא הייתה לי פלטפורמה. בנוסף, הבנתי שהרבה דברים שאני פוגש בחוץ הגיעו מהפייסבוק, אז במקום לשמוע מאחרים, חשבתי שאראה בעצמי. כיום אני יכול לומר שהתועלת שלי מלקרוא דברים של אחרים היא שוות ערך לתועלת הכתיבה. יש המון–המון תוכן ותובנות שאדם לומד מלקרוא בפייסבוק. זה שואב הרבה זמן אבל אני מנצל את זה לצרכים טובים".
אתה מרגיש שאתה דובר את שפת הפייסבוק?
"אני דובר, אבל לא ברמת שפת אם", הוא עונה בחיוך. "אני גם מקפיד לא להישאב לשפה הזאת יותר מדי, כן לנסות לדבר בשפה הרגילה. אין בי איזו שאיפה להפוך ל'אושיית פייסבוק' כפי שזה מכונה".
הרב שלמה הכט, מנכ"ל 'בית הלל', קורא לרבנים נוספים לפתוח דפי פייסבוק. "זו זירה מרכזית שיש בה הרבה מההתרחשות הציבורית, בין השאר של המגזר הדתי–לאומי. אני למשל חבר בשתי הקבוצות של הפמיניסטיות הדתיות, וזה חושף אותי לקולות במגזר שלנו שאני לא בטוח שהייתי שומע באופן אחר".
בפייסבוק תוכלו למצוא עשרות רבנים. בטוויטר המצב שונה. בדיקה מהירה העלתה שאת הרבנים הישראלים ברשת הציוצים אפשר לספור על כף יד אחת, וגם אז יישאר עודף. מי שכן נמצא שם הוא הרב יובל שרלו, שעשה כברת דרך ארוכה מאז אותו מאמר מתחילת הכתבה. "את הפייסבוק מנהל תלמיד שלי ששולח לי דברים שצריך להגיב אליהם. אני לא בפייסבוק כי אחרת לא היה לי זמן ללמוד. הטוויטר לעומת זאת הוא כלי מצוין בשבילי. הוא מאפשר להגיד את מה שיש לך באופן הכי יעיל, הכי מדויק וגם הכי מהיר". הרב שרלו אכן לא משקיע זמן רב מדי בטוויטר ונכון להיום, כמה חודשים מאז שהחל לצייץ, רשימת העוקבים שלו מונה רק כ–1,700 איש, מספר שנחשב לא גבוה.
השימוש בטוויטר לוקח פחות זמן, אבל גם הקהל שם יותר מצומצם.
"הבנתי שחלק מהעולם מתנהל בטוויטר ואני רואה את זה גם בפועל. כך למשל כשצייצתי משהו על פרשת ינון מגל ראיתי איך האמירה הזאת התפשטה. אני גם מודע לכך שמספר העוקבים מהציבור הכללי הוא גדול מאוד ולכן אני לא עוסק בנושאים מגזריים".
יש בכלל אפשרות לומר משהו בעל משמעות? זה לא מאוד שטחי לדבר ב–140 תווים?
"הקיצור חביב עליי ואני לא מסכים שקיצור ושטחיות הולכים ביחד. הטוויטר מחייב אותך להגיד את מה שיש באופן ישיר, בלי הקדמות, דרשות או מה שמסביב".
אחד הפרויקטים המעניינים שהרב שרלו שותף בהם הוא "צ'ט הפרשה" שמנוהל על ידי צייצן בשם עמיחי בנעט (עם כ–4,000 עוקבים).
מילא אקטואליה, רעיון תורני בכזו הגבלת מילים?
"אין כלי שלא מתאים ללימוד תורה — אפשר ללמוד 'בלכתך בדרך, בשכבך, ובקומך'. יותר מזה, חז"ל במובן מסוים גם כתבו בכלי של 'ציוץ'. הלל למשל מגדיר את כל היהדות ב'מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך'. בכלל, רבים מהמדרשים והפרשנים מעבירים מסר שלם בדרך קצרה".
לדעתך רבנים נוספים צריכים להצטרף לטוויטר?
"יש רבנים שהפייסבוק שלהם פעיל, יש כאלו שכותבים באתרים או בבלוגים. הרשת היא מקום גדול וכל אחד צריך לכתוב איפה שמתאים לו".
הכתבה פורסמה במגזין מוצש
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם