ראשי » יהדות » העולם היהודי

מה עדיף: להיות קונסרבטיבי, או חילוני?

ביקור השר בנט בבית ספר יהודי-קונסרבטיבי בניו יורק הצית שוב את הדיון על יחס ההנהגה האורתודוקסית לזרם זה. בעוד הזרם המרכזי בהנהגה הרבנית מתנגד לכל קשר, הרב ישראל רוזן טוען שעדיף להתפלל בבית כנסת רפורמי וקונסרבטיבי מאשר לא להתפלל כלל

מאז שמונה יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט לשר החינוך אנחנו רגילים לראות כמה פעמים בשבוע צילומים של השר יושב עם תלמידים בגובה העיניים, אך ביקור אחד בבית ספר מעבר לים גרם לסערה של ממש. בסרטון שהעלה לרשת לפני כשבועיים נראה בנט יושב על הרצפה עם תלמידי בית הספר היהודי־קונסרבטיבי סלומון שכטר בניו יורק, כשהם שרים "השיבני ואשובה אל הארץ הטובה".


עוד כותרות ב-nrg:
- רבנים בפייסבוק: "לא נשאיר את הזירה מופקרת"
- שקד: שופטים לא משתמשים מספיק במשפט העברי
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בנט, המשמש גם שר התפוצות זו הקדנציה השנייה, צייץ: "כמה אהבת הארץ, כמה אהבת יהדות". הביקור תמים לכאורה. הרי שרים בממשלת ישראל ביקרו לא פעם במוסדות קונסרבטיביים. אך בנט הוא יו"ר המפלגה הדתית־לאומית, חובש כיפה סרוגה, ורבים ממצביעיו ורבנים מרקעים שונים ביקרו אותו על כך.

בנט מצידו לא נשאר חייב, והגיב לביקורת שנמתחה עליו ברשת: "נו, באמת. מיליוני יהודים מתבוללים. אסון בקנה מדה היסטורי. האם אתם רוצים לוותר עליהם? אחבק כל יהודי. זוהי חובתנו". כך, בקרב הקהילה היהודית־אמריקנית הפך פתאום מנהיג הימין הדתי לכוכב נערץ. מנהיגי הקהילה החמיאו לו על שביקר במוסד למרות הכיפה הסרוגה, למרות הביקורת, והעיתונות היהודית הקדישה לכך כמה וכמה כתבות וטורים.

הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, התראיין ברדיו "קול חי" בעקבות הביקור ואמר: "אם השר בנט היה שואל לדעתי הייתי אומר לו בפירוש שהוא לא יכול ללכת למקום שבו החינוך מרחיק יהודים ממסורת, מהעבר ומהעתיד של העם היהודי. צריך לשאול את בנט אם הוא התייעץ עם רב לפני הפגישה הזו ואני חושש מאוד שלא. ודאי שכשאתה מדבר בפני ציבור כללי לא תשאל אם כל אחד בקהל הוא אורתודוקסי, אבל לדבר מראש עם קהל מסומן ולהכיר בו ובדרכו, כאשר דרך זו מרחיקה את היהודים מדרכה של ישראל - זה אסור", הוסיף הרב הראשי.

בנט בתגובה מתח ביקורת נוקבת על הרב הראשי בטוויטר: "נאמרו היום דברים שאסור שייאמרו על ידי מנהיג ציבור בכיר בישראל. קירוב יהודי העולם היא משימה קיומית לעם היהודי. אמשיך בכך".

יש שיאמרו כי יש כאן שינוי מגמה ביחס של הממשל לקונסרבטיבים ולאורתודוקסים בישראל; נפתלי בנט היה בקדנציה הקודמת שר הדתות הראשון שנפגש עם כנסת הרבנים של התנועה הקונסרבטיבית, ואילו כיום, כשר החינוך ושר התפוצות, הוא הרחיק לכת וביקר במוסדותיהם בארה"ב, ואף ביקש לעורר את הנושא בישראל. במקביל, בנט מקדם יוזמת ענק בהיקף של מאות מיליוני דולרים שתכליתה לעודד את הזהות היהודית של יהודי התפוצות, כאשר הכוונה היא להשקיע בקהלים המרוחקים יותר. בתנועה המסורתית בישראל יודעים לספר אמנם כי בעבר נפגש יו"ר המפד"ל זבולון המר עִמם, אך היה זה "בחדרי חדרים". הם מרוצים מאוד מתפקודו של בנט.

המגמה לא נעצרת כאן: ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח לפני כחודש בכנס הפדרציות היהודיות בוושינגטון: "כל היהודים יוכלו להרגיש בבית בישראל – יהודים רפורמים, יהודים קונסרבטיבים, יהודים אורתודוקסים. כל היהודים". עוד אמר כי לאחרונה "הוקם שולחן עגול, בראשות מזכיר הממשלה, שיטפל בדאגותיהם של זרמי היהדות השונים בישראל. כעת, בפעם הראשונה, ממשלת ישראל מצטרפת לסוכנות היהודית בהשקעה בחיזוק קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות בתוך ישראל". בתנועה הקונסרבטיבית ובתנועה הרפורמית אומרים כי מדובר בחידוש של ממש, וכי הם לא מכירים התייחסות שכזו מאז הקמת המדינה.

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין התבטא בעבר בצורה ביקורתית מאוד נגד התנועה הרפורמית ואף אמר בריאיון כי "מדובר בעבודת אלילים, לא ביהדות". לאחר שביקר במוסדות רפורמיים אמר: "עד עכשיו חשבתי שהרפורמים הם זרם ביהדות, אבל אחרי ביקור בשניים מבתי הכנסת שלהם אני משוכנע שמדובר בדת חדשה לגמרי, בלי כל קשר ליהדות". אך מאז עבר ריבלין כנראה דרך ארוכה: הוא אירח בבית הנשיא בקיץ האחרון אירוע לימוד לכבוד ט' באב שבו השתתפו רבנים משלושת הזרמים, ואף השתתף בהדלקת נרות חגיגית בבית הלבן, שבה הדליקה את הנרות רבה רפורמית.

אחד הקולות המפתיעים ביחסו לתנועות הליברליות הוא הרב ישראל רוזן, מייסד מִנהל הגיור המשמש ראש מכון צומת לענייני הלכה וטכנולוגיה וראש מערכת השנתון ההלכתי "תחומין".

"כששואלים אותי מה עדיף, להיות חילוני או קונסרבטיבי, בעיניי אין שאלה", הוא אומר. "אם יבוא אדם ויגיד: 'אני רוצה ללכת לבית כנסת רפורמי, אחרת לא אלך לאף בית כנסת - ברור לי שרוב הרבנים יגידו לו: אל תלך בכלל. אני אגיד לו שילך לבית הכנסת הרפורמי, ובוודאי לזה הקונסרבטיבי". עוד אומר הרב רוזן כי "מבחינתי שילך לשם ושלא ישב בבית ויראה טלוויזיה. ברור לי שההכרזה הזאת לא מקובלת על רוב הרבנים, אבל אני דבק בה, ולא רק על רקע ביקורו של שר החינוך נפתלי בנט.

"יכולתי להבין אילו רב אורתודוקסי כגון הרב דוד לאו היה מעדיף שלא לדבר מול תלמידים בבית ספר קונסרבטיבי", אומר הרב רוזן, "אך אני מוכן להתווכח עם ההחלטה הזו. אם רב ראשי נפגש עם האפיפיור, אז למה לא להיפגש עם קונסרבטיבי? אני לא מתרגש מהחששות מפני לגיטימציה. ברגע ששר הכלכלה מאשר פרויקט שיש בו עבודה בשבת, או ששר התיירות נותן חסות לאירוע שמתקיים בשבת - האם נתתי לגיטימציה לחילול שבת? אני לא חושב".

ביחס לבנט הוא מסביר כי "לא מדובר בדמות רבנית, אלא בשר החינוך של מדינת ישראל, בלי קשר לכך אם הוא חובש כיפה או לא. הרב לאו שאל אם התייעץ ברב לפני שביקר שם. בעיניי הוא לא צריך לשאול רב, כי בתור שר החינוך הוא דמות ייצוגית, איש ציבור. זה לא שלילי להיפגש עם זרמים אחרים. אם הוא למשל היה מבקר במוסד חילוני, שבו לומדים קצת יהדות, והיה משבח אותם על כך, האם הוא נותן לגיטימציה ליהדות החילונית? ברור שלא. לא צריך לצפות מאישיות ציבורית להתנהג כמו רב. אגב, אני מצפה להתנהגות דומה גם ממפכ"ל המשטרה וגם מראש המוסד ששניהם אנשים דתיים".

הרב רוזן ממשיך וטוען כי "כל המאבק של האורתודוקסיה מול הרפורמים והקונסרבטיבים הוא ישן. בסך הכול היום ממחזרים את הנושא. הרי הוא לא על שולחן הדיונים הציבורי שלנו. למה לעורר אותו מחדש? החילונים יותר גרועים מהרפורמים. האם מישהו ידמיין לרגע ששר החינוך לא יגיע לוועידת איפא"ק בגלל שיש שם הרבה חילונים שנשותיהם אולי אינן יהודיות? בוודאי שלא. המאבק התיאולוגי בין האורתודוקסיה לבין התנועות הלא אורתודוקסיות הוא פאסה. הוא לא לב העניין. הרב דוד לאו שם דגש על ההתבוללות, אך החילוניים מתבוללים הרבה יותר מהקונסרבטיבים בארה"ב".

הרב רוזן מדגיש כי הוא אינו קורא לתת לקונסרבטיבים מעמד בישראל. "בישראל המציאות אחרת מאשר בארה"ב. לא הייתי רוצה שייתנו להם מעמד בשירותי הדת, אבל אם יש ביקוש אני לא יכול למנוע זאת".

יש שיגידו שאין הבדל גדול, אם בכלל, בין בית כנסת קונסרבטיבי לבין מניינים שוויוניים או בית כנסת כמו "שירה חדשה".
"אני מסכים. זו המציאות שאני קורא במפה בעקבות הפוסט מודרניזם; כל ההגדרות היטשטשו, יש רצף בתחום האמונה והחיים היהודיים מהרפורמים ועד סאטמר. בהחלט יהיו שיגידו שכל המודרן־אורתודוקס הם קונסרבטיבים. אחרים יגידו כך על בני עדות המזרח המסורתיים. הרי אחרי התפילה שבה הם מקבלים עלייה הם יוצאים למשחק כדורגל. היהדות הספרדית הצליחה להכיל אותם בתוכה, ובגלל זה לא צמחה שם תנועה קונסרבטיבית. הם יודעים שהם יכולים להתפלל בבית כנסת 'רגיל', ובמקביל לנהל את חייהם כפי שירצו.

"אני לא רוצה קריטריונים חיצוניים שיגדירו מיהו אורתודוקסי. אם אתה לא לובש ציצית אבל מגדיר עצמך אורתודוקס - זו זכות ההגדרה העצמית שלך. המניינים המשתפים מכריזים על עצמם שהם בגבולות האורתודוקסיה. אני לא מסכים איתם. בכלל, כל החלוקה הזאת מיושנת. אלו הגדרות מהמאה ה־19. כשהייתי צעיר היו שאמרו: 'כל הקיבוץ הדתי הם רפורמים', כי הם לא היו תורניים כמו החלק התורני של הציונות הדתית. החרד"לים יגידו שהשוויוניים הם רפורמים כי הנשים בלי כיסוי ראש, והם רואים טלוויזיה. החרדים יגידו שכל החרד"לים הם רפורמים כי הם לא מאמינים ברבי הזה או האחר. זה רק מלמד שמאבדים פרופורציות בהגדרות".

רבה של צפת, הרב שמואל אליהו, הצטרף לדעת הרב לאו ובריאיון לרדיו "גלי ישראל" אמר לפני מספר ימים כי "הרפורמים והקונסרבטיבים ממיטים שואה רוחנית על העם היהודי, ואסור בשום אופן לחזק אותם או לבקר במוסדותיהם". בשיחה עם "מקור ראשון" אומר הרב אליהו: "הרפורמים והקונסרבטיבים גרמו וגורמים להתבוללות במספרים גבוהים מאוד. תנועות אלה מסכנות את הקיום של עם ישראל. למזלנו לא כולם מאמצים את העמדות שלהם. מסוכן מאוד לתת להם לגיטימציה.

"אין ספק שמדובר באחים שלנו. צריך לקרב אותם, אך צריך להבדיל בין מתן לגיטימציה לבין הקירוב שלהם. כששר החינוך מבקר במוסדותיהם זו בעיה. זה סוג של לגיטימציה".

היו שרים שביקרו בעבר במוסדות קונסרבטיביים.
הרב אליהו: "אבל בנט מייצג את הציבור הדתי לאומי, אשר מקפיד לבדל עצמו מהם. דתי לאומי וחרדי יכולים לחיות ביחד, אך פה מדובר בסיפור שונה. הגישה שלהם היא הרסנית, זה לא עוד זרם ביהדות".

הרב ישראל רוזן טוען כי ביהדות הספרדית לא התפתחו תנועות כאלה כיוון שהקהילות השכילו לקבל גם יהודים שלא שמרו על כל פרטי ההלכה.
"הוא צודק. באירופה היו קהילות נפרדות שמידרו את עצמן, ובעקבות כך התפתח מה שהתפתח. לא מפריע לי בכלל שאנשים שלא שומרים מצוות יגיעו להתפלל איתי בשבת. אני מתפלל עִמם בשמחה. הם לא מנסים ליצור דת אחרת. הרפורמים והקונסרבטיבים יצרו דת אחרת, ואותם אני לא מוכן לקבל. היהדות הספרדית לא בידלה אותם, לא עשתה קהילות נפרדות, לא הרחיקה אנשים מבית הכנסת. לא אמרו 'אתה לא מספיק דתי' או 'יש לך כובע כזה או אחר'".

עדיף ללכת לבית כנסת קונסרבטיבי מאשר לא ללכת כלל?
"חס וחלילה. אנחנו מקרבים את כולם, כך זה בגרעינים התורניים ובשאר הקהילות שלנו, כולם עוסקים בקירוב - אבל אסור לתת לקונסרבטיבים לגיטימציה".

מה צריכה להיות העמדה של ממשלת ישראל לקהילות אלה?
"לא לתת לגיטימציה לזרמים שמחקו בעבר את מדינת ישראל מהרדאר שלהם. בגלל זה, אגב, אין הרבה קהילות שלהם בארץ. הם מחקו אותנו. זה מנוגד לאידיאולוגיה הבסיסית שלהם. הקהילות האלה בגדו ברעיון של עלייה לארץ ותמיכה בהקמת המדינה".

כיום חלק נכבד מהקהילות הללו תומכות בישראל ואף מגייסות כספים רבים לטובתנו.
"רובן הגדול בצד המבקר, לא בצד התומך. במקום להיות איתנו, הם מבקרים אותנו. באידיאולוגיה שלהם אין ציונות. כולם אחים שלי, אך כאידיאולוגיה יש לי איתם בעיה".

ומה לגבי קהילות בציונות הדתית כגון "שירה חדשה" והמניינים השוויוניים? הם לדעתך דומים לקונסרבטיבים?
"כל המניינים האלה מקפידים להגיד שהם לא במסגרת ההלכה. השולחן ערוך נגדם, וממה שאני מכיר הם אומרים שהם 'על גבול ההלכה'".

מי שמבקש לתת זווית אחרת לוויכוח הוא יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי, אשר עוסק בעשרות השנים האחרונות בחיזוק הקשר בין ישראל לאותם זרמים שאינם מוכרים על ידי מדינת ישראל, הן כשר בממשלה והן בתפקידו הנוכחי. למרות החיכוך שיש בינו לבין שר התפוצות בנט, הוא מבקש לתמוך בו, ומציין כי זו לא הפעם הראשונה ששר בישראל מבקר במוסדות שכאלה. לדבריו, יש חוסר הבנה בציבור הישראלי בכל הקשור ליהודי התפוצות.

"יש הרבה אנשים בציונות הדתית, גם רבנים, שלא מבינים שהתפקיד של הזרמים האלה בעם היהודי היום הוא לא להרחיק את היהודים מהיהדות", הוא אומר. "להפך, החינוך הרפורמי או הקונסרבטיבי הוא לפעמים התחנה האחרונה שאפשר לעצור בה יהודי לפני שהוא מתבולל, נעלם. בנוסף לכך, כיום התנועות האלה רוצות לחזק את הקשר שלהן עם ישראל, ומכירות בה.

"הרבנים צריכים ללמוד את המציאות יותר טוב. הרי גם באורתודוקסיה יש חזרה בשאלה וחזרה בתשובה במשך דורות רבים. אלה שכמעט נעלמו או התבוללו - אם יש אפשרות לגרום להם להישאר חלק מהעם היהודי, זה חשוב מאוד".

שרנסקי מבקש להעביר מסר גם לחברי הכנסת: "אני אומר כל הזמן לפוליטיקאים שלנו - אם מדינת ישראל רוצה להיות מדינה של כל יהודי בעולם, אז כל קהילה חייבת להרגיש שזה הבית שלה. בנט הגיע בתור שר בישראל, ובעיניי זו חובה של כל פוליטיקאי בישראל לחזק את הקשר עם הקהילות האלה".

"מצד אחד" אומר שרנסקי, "יש התייחסות מסורתית רק לגורמים אורתודוקסיים. כל מה שלא לפי ההלכה לא יכול להחשב כיהדות. זו עמדה הסטורית ואי אפשר להתווכח איתה. יש גם יחס למדינה; המדינה נותנת את כל הכוח שלה לרבנות הראשית, שהוא מוסד שפועל רק בקהילות הלכה, זאת כאשר יש חלקים גדולים בעם ישראל שלא מנהלים את חייהם על פי ההלכה.

"איך הוקמו התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות? כל הרעיון שלהם לפני 200 שנה היה איך לחיות בתפוצות כיהודי בבית אבל לא כיהודי בחוץ, יהודי בבית, גרמני בחוץ. יש שיגידו שזו היתה דרך קלה להתבולל.

אין ספק שהיו שרים בעבר שביקרו במוסדות שכאלה, אך דווקא שר במפלגה דתית היה זה שקרא להתייחס אליהם.
"הוא ממשיך מסורת של הרבה שרים בישראל שמזמן תומכים. כל הכבוד לו על כך, כי הוא שר דתי ראשון שהולך לבתי ספר רפורמים וקונסרבטייביים. אך מזה שנים רבות לשרים ולראשי ממשלות ברור שאם מדינת ישראל רוצה להיות המדינה של העם היהודי, היא צריכה להיות שם בשבילם. למעשה כל המוסדות של מדינת ישראל, חוץ מכמובן הרבנות הראשית, עובדים עם הקהילות האלה בכל הרמות".

הוא ממשיך ומזכיר כי "אף ראש ממשלה לא היה בולט בהבנה שיש לפתח יחסים הדוקים עם הרפורמים והקונסרבטיביים כמו נתניהו, אבל למרות זאת הבינו שהם חלק מעם ישראל. בממשלה הקודמת פנה אליי נתניהו ויחד הקמנו לראשונה שולחן עגול בין מזכיר הממשלה והסוכנות היהודית לראשי הזרמים בישראל, התחלנו להביא נציגי משרד הפנים לדבר עם מנהיגים של התנועות. כיום הם מקבלים בסביבות שלש מיליון דולר בשנה, ומשרד ראש הממשלה התחייב להכפיל זאת".

שרנסקי מבקש לסיים עם מסר לפוליטיקאים הישראלים "הלוואי שיבינו שהבעיה היא שיש לנו הרבה חוגים שמתחילים להתרחק מאתנו כי הם חושבים שהיהדות זה שחור ולבן, בלי לחפש דרך של פשרות".

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg