ראשי » יהדות » מגזין

הרב אמר: ניצחתם, הומואים דתיים - מציאות בשטח

הם אולי נראים סרוגים טיפוסיים, אבל הם לא יוכלו לעלות לתורה בכל בית כנסת ויהיה להם קשה לשלב את הילדים במוסדות דתיים. חברי "חברותא - הומואים דתיים" מספרים שלמרות הקשיים הם רוצים הכרה מהמגזר, ומאמינים שהחלום שלהם קרוב יותר מאי פעם

בדירת רווקים ירושלמית טיפוסית התקבצו להם השבוע, בשעת ערב מאוחרת, כ-10 צעירים עם כיפות לראשם ונערכו למפגש חשוב אותו תכננו זה זמן רב. השולחן סודר, ועליו הגישו כיבוד ושתייה, הספות הוזזו ומעגל של כסאות סודר במיוחד עבור כעשרה עיתונאים מהמגזר שהתחייבו להגיע. רק שהאחרונים לא ממש הגיעו, למעט שניים, אחד מהם הוא עבדכם הנאמן.


עוד כותרות ב-nrg:
- מלחמת הכוכבים: כשדארת' ויידר הופך לניגון חסידי
- מה חושבים הח"כים החרדים על הח"כ הגאה?
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אם לא הייתי יודע זאת מראש, לא היה אפשר לדעת שמדובר בדירה בה גרים 3 הומוסקסואלים מוצהרים; שני ארונות ספרים ניצבו בשני צידי החדר, האחד עם ספרי קודש, השני עם ספרי חול. שלט עם ברכת הבית תלוי בכניסה, ואילו נדב מארגן המפגש של ארגון "חברותא - הומואים דתיים", קיבל אותנו עם ציציות ארוכות שהתנופפו להן ברוח החורפית הקרירה. דגלי הגאווה לא נראו שם, גם לא פוסטרים זועקים.

חברי הקבוצה, שהתכוננו למפגש בו יפרסו את סיפורם האישי ואת הטענות הקשות שיש להם אל מול החברה הדתית, מעט התאכזבו מכך שהגיעו רק שני עיתונאים ובלוגר ששמע על המפגש באקראי, אך למרות זאת, ביקשו לתת לנו את כל תשומת הלב.

תחילה הם הסבירו מעט על הפוליטיקה בזירה שלהם. מסתבר שגם להם, כמו לכל ארגון יהודי טוב, יש כמה ארגונים מתחרים שנפרדו ממנו או עובדים במקביל. החברים מסבירים כי ארגון "כמוך" של ההומואים הדתיים הוא מעין גרסא חרד"לית שלהם, ואילו הם יותר במיינסטרים הדתי. ארגון נוסף שפועל בשטח הינו הו"ד (הומואים דתיים), "הם למשל נגד ההשתתפות במצעד הגאווה" ניסה אחד מהם להסביר, "הם לא אוהבים את כל הפרסום והפומביות של השיח".

"חברותא", שהוקם בשנת 2007, נמצא במה שיו"ר הארגון דניאל יונס אוהב להגדיר כ"התבגרות". לטענתו שנת 2014 היתה שנה קשה מאוד עבור הארגון, שכמעט הפסיק לחדול, "תחילתה של דעיכה". אך אולי מדובר בתופעה משמעותית יותר: ייתכן שההומואים הדתיים עצמם פחות מרגישים צורך בקהילה קטנה, סגורה וסודית, מפני שרבים מהם חיים מחוץ לארון, הקימו משפחות ומגדלים ילדים.

אולי גם זו הסיבה לכך שהעיתונאים הדתיים לא קפצו על המציאה, והגיעו בהמוניהם לסקר את האירוע; הרי הדיון בנושא הומואים דתיים נחרש בעשור האחרון, אולי אין באמת הרבה מה לחדש. ואולי, רק אולי, זו הסיבה לכך שאנשי התקשורת הרבים שהוזמנו למפגש, לא מיהרו לאשר הגעה.

כמה הומואים ולסביות דתיים יש במגזר? אין לדעת בבירור. אחד החברים, נשוי לבן זוגו ואב לתאומים, מספר כי יש לו שני חברים מהישיבה, נשואים לנשים, אך הומוסקסואלים בארון. עוד הם מספרים כי בקבוצת הפייסבוק הסגורה "דתיים למרות הכל" המשמשת כמעין קבוצת גג לכל חברי הארגונים ההומוסקסואליים הדתיים, חברים כ-600 גולשים.

"מדובר בקבוצה להומואים דתיים מכל רחבי הארץ", הוא מסביר, "אבל יש כמה לסביות דתיות שהן מעין 'אורחות'" הם מסבירים לנו, "הכל קורה שם, זו הזירה הציבורית שלנו. אך למרות זאת, מדובר בקבוצה סגורה, והמידע משם לא יוצא החוצה". בארגון הו"ד למשל אומרים שפנו אליהם אלפים רבים של גברים דתיים בשנים האחרונות, וכי המספרים גדולים יותר משהייתם חושבים.

"הייתי מת לגור בגוש עציון או במודיעין" אומר אחד מהם, אף לו בן זוג עימו הוא גר, "אך לצערי דוחקים אותנו לגור בירושלים או בתל אביב, אז ברור שנראה כביכול שדווקא בערים אלה יש יותר כמונו, אך בפועל אין לנו ברירה. דוחקים אותנו גם לכיוון הקונסרבטיבי, כי זה הכיוון היחיד שיקבל אותנו כפי שאנחנו, בו נוכל לעלות לתורה או לחגוג שמחה אישית".

חבר נוסף בקבוצה אומר כי הרבנים שעימם יש להם שיח הם בעיקר בני לאו (קהילת רמב"ן בירושלים) ואילעאי עופרן, רב קבוצת יבנה, "הם פתוחים יותר" הוא אומר. "רבנים כגון הרב חיים נבון מאוד פלורליסטים, אך הוא למשל מאוד שמרן בכל הנוגע אלינו. הוא לא יקבל אותנו לקהילה שלו במודיעין".

אחד מחברי הקבוצה נבחר לספר לנו את הסיפור האישי שלו, שהוא ללא ספק ממחיש עד כמה הם עברו ועוברים דרך מטלטלת בחיים, כהומואים דתיים; כבר בגיל 13 ידע כי הוא נמשך לגברים, אך לא ידע מה ההשלכות לכך. כאשר למד בישיבת הסדר מוכרת החליט ללכת ל"טיפול המרה" בארגון "עצת נפש" אותו הקים בזמנו הרב שלמה אבינר. הארגון עובד עם גברים ונערים דתיים בטיפולים יחידניים וקבוצתיים, שנועדו לסייע להם "להיפטר" מהנטייה שלהם ו"לחזור למוטב". שם הארגון הפך בחדר לשם נרדף לקללה, רבים מהם עברו שם, חלקם אף יצאו עם טראומה גדולה.

"הדבר הראשון שאומרים לך זה ש'אבא שלך אשם'" הוא ממשיך ומספר, "הטיפול אמור לברר למה אבא שלי אשם במצב שלי". הוא נפגש עם אינסוף רבנים, אף אחד מהם לא הצליח לעזור לו. לפני שהתייאש מהטיפול נפגש עם רב אחרון, שגם לו לא היו פתרונות לקראת סוף הפגישה הושיט לו יד לאות שלום ותודה, אולם הרב לא הסכים ללחוץ אותה.

הוא בחור דתי. אפילו דתי מאוד. מתפלל 3 פעמים ביום, שומר קלה כבחמורה, ציצית צמר בולטת לו מהחולצה. "יצאתי עם בנות" הוא ממשיך, "עם אחת הייתי בקשר למשך 6 חודשים, ולבסוף היא אמרה לי 'יאללה, מה השלב הבא?'. השבתי לה 'אני אוהב אותך ורוצה להתחתן איתך, אבל יש משהו שאת צריכה לדעת. אני נמשך לגברים". הוא ביקש שלא תספר לאיש, ולאחר שהתייעצה עם הרבנית שלה החליטה שיתחתנו. "זו היתה החתונה הכי מדהימה בעולם, מלאה באור ובשמחה" הוא נזכר בחיוך. אך משיכה מינית לא הייתה שם, והגירושים הגיעו מהר משהיה אפשר לצפות: 4 חודשים.

במקרה, או שלא, קצת זמן לפני-כן הוא קיבל טלפון מחבר טוב שסיפר לו שהוא מתגרש. "למה" הוא שאל בדאגה, "כי אני הומו" השיב האחרון. למרות שחשב שסודו שמור, אחרי גירושים כה זריזים לא היה מקום לספק, ושמועות על דבר נטייתו המינית החלו להתפשט במגזר, ובתי הספר בהם הועסק החליטו לוותר על שירותיו. ההורים שלו גילו על נטייתו המינית בגיל 28, לאחר שבילה תקופה בניו יורק. "שם הבנתי סוף סוף מה זה חיבור מיני, על מה חברים שלי דיברו כל הזמן". כעת הוא מנהל את הבלוג האישי בשם הסימלי "זו לא את, זה אני".

למרות שהם כבר יצאו מהארון, החליטו קרוב ל-50 הומואים ולסביות דתיים להשתתף לפני כשבוע בקמפיין פייסבוקי, "הפנים שלנו", בו הוצגו תמונותיהם, יחד עם קורות חיים קצרים וציטוט. בקרוב גם יופיעו בפרסומת מצולמת בכלי תקשורת מגזריים, דבר שיכניס את הסיפור שלהם לכל בית דתי לאומי. סביר להניח שכל אחד בציבור הדתי לאומי יכיר לפחות אחד או אחת מהן, וכאן בנו אנשי הארגונים "חברותא" ו"בת קול", על "חוק הדתיים השלובים" – כדי לעורר את המודעות אליהם במגזר. והם כנראה גם הצליחו.

אך לא כולם אוהבים את הקמפיין המדובר, שהוביל למספר ניכר של ראיונות בכלי התקשורת הכלליים. בארגונים הנוספים של הקהילה הדתית הגאה מרגישים כי הקמפיין לא מייצג אותם. לטענתם, אף אחד מהם לא יגדיר את בן הזוג כ"בעל", זאת בניגוד לחברים בחברותא. עוד הם טוענים כי זה נראה כלפי חוץ שרוב ההומואים הדתיים הם "דתל"שים" (דתיים לשעבר), ואילו הם, שומרים קלה כבחמורה. 

"רב אחד שאני בקשר איתו הרים לי טלפון השבוע ואמר לי, ניצחתם" אומר יונס. כאשר תהה נוכח האמירה של הרב, הוא הסביר כי "אין בית דתי שלא מדברים בו כיום על הנושא הזה, אין כנס של רבנים או ארגונים דתיים שיכולים להתעלם מהנוכחות שלכם. אתם כבר עובדה בשטח" סיכם.

חברי "חברותא" הנהנו כולם בהסכמה. אין ספק, לא יהיה להם פשוט לרשום את ילדיהם למסגרות חינוך דתיות, לא כל בית כנסת יעלה אותם לתורה וסביר להניח שהשכנים בשכונה הדתית ירימו גבה. אך למרות זאת, ובניגוד לעבר הלא רחוק, הם מרגישים יותר בנוח לצאת מהארון, ופגישה עם הומו חובש כיפה זה לא דבר כל כך חריג. "אנחנו עדיין צמאים להכרה, אך למרות זאת שמחים מההתקדמות" אמר אחד מהחברים, "יותר ויותר גברים דתיים יוצאים מהארון, בגיל צעיר מאי פעם, ולמזלם הם לא ישרפו חיים שלמים בארון".

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg