
"זכרני נא וחזקני נא": הנקמה על ההתנתקות
הקיבוץ שתמך בהתנתקות יארח את תערוכת "רעידות משנה" שעוסקת בטראומות שהותיר המהלך בבני הציונות הדתית. באחת העבודות יונת שלום מנקרת את עיני העם וגורמת לו לעיוורון. "תהליך השלום עיוור את עם ישראל שרק הפסיד מהגירוש והוא עדיין מדמם"
אחת מתחושות הכישלון המובהקות ביותר של תקופת ההתנתקות מעזה, נטועה בחוסר האהדה מצד הציבור הכללי אל המתיישבים המפונים. בתוך המציאות המורכבת של קיץ 2005 בלטה גם תמיכתם של חברי הקיבוצים באזור עוטף עזה, שכניהם של תושבי גוש קטיף, במהלך החד צדדי. אחד הקיבוצים הוא קיבוץ בארי שיארח השבוע תערוכה במלאת עשור להתנתקות שנקראת "רעידות משנה". התערוכה היא פרי שיתוף פעולה בין יוצרות "סטודיו משלך" לבין האוצרת תושבת הקיבוץ זיוה ילין.עוד כותרות ב-nrg:
- בית כנסת ושיעורי תורה: הקיבוץ של בן-גוריון מתחזק
- יצאנו לבדוק: מהו הטשולנט הכי טוב בירושלים?
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בתערוכה יופיעו עבודות שונות, שעוסקות כולן בתחושות שהתעוררו בהתנתקות, והתעצמו עם השנים שחלפו. רוב האמניות שמציגות בתערוכה היו נערות בשנות העשרים המוקדמות בתקופת ההתנתקות שחוו אכזבה גם מהמהלך עצמו וגם מתגובות הסביבה.

''קשה לאמוד את גודלו של השבר בציונות הדתית''. עבודתה של יוליה ארונסון
צילום: מתוך התערוכה
"קשה לאמוד את גודלו של השבר בציונות הדתית" אומרים ב"סטודיו משלך, "אם במעגל הראשוני של המפונים שמפעל חייהם נהרס ואם במעגלים רחוקים יותר: באיבוד הלגיטימציה מהממסד הפוליטי ששלח אותם להתיישב, באכזבה מהצבא ומאזלת היד של העם, מתחושת הבדידות וההתנכרות הציבורית, שמלווה אותם עד היום".
אחת היוצרות שעבודותיה יוצגו בתערוכה היא מרים וילנר, בת 33 שהתגוררה באותה תקופה בירושלים, אך הייתה פעילה במאבק נגד ההתנתקות. בעבודתה הביקורתית והנוקבת שנקראת "זכריני נא וחזקיני נא" (מילותיו האחרונות של שמשון התנכ"י בטרם ניקרו הפלישתים את עיניו) מוצגת פרוכת שעליה רקומים זוג יוני שלום שמנקרים עיני אריות המסמלים את עם ישראל. מגן הדוד נשמט מידיהם והם שותתי דם.

''כל התיסכול שלי על הגירוש הצטבר ויצא בעבודה הזאת''. עבודתה של מרים וילנר
צילום: מתוך התערוכה
"קישרתי בין הגירוש מעזה לסיפור של שמשון בעזה", מספרת וילנר ל-nrg יהדות. "תהליך השלום עיוור את עם ישראל שרק הפסיד מהגירוש והוא עדיין מדמם. לפני ההתנתקות האווירה הייתה ממש של מלחמה, זו הייתה הפעם האחרונה שניסו לדבר עם כל החלקים בעם כדי לנסות לשנות את הגזרה. אבל אף אחד לא באמת שמע, וזה היה תיסכול גדול מאוד. אני מרגישה שנעשה שם עוול גדול לחלק מהעם היהודי".
"כל התיסכול שלי על הגירוש הצטבר ויצא בעבודה הזאת. הפלישתים, כלומר הפלסטינים היום, אין לי שום מילה נגדם, הם עשו את התפקיד שלהם. הם רוצים את המדינה הזאת ולא מוותרים עליה, אבל אנחנו לא עושים את התפקיד שלנו ולא נלחמים חזרה על הארץ".
היום, בפרספקטיבה של זמן וגיל, האם את רואה את הדברים אחרת?
"את הפרספקטיבה שלי אני מקבלת גם מהחדשות וגם מספרים. קראתי עכשיו סיפור של היינריך היינה, על סטודנט יהודי בשם שמשון שיש לו הרבה חברים גויים. הוא נפצע בזמן מאבק עם אחד החברים שלו וכשהוא שוכב על ערש דוויי, הוא מצטט את הפסוק 'זכרני נא וחזקני נא'. זה פסוק שמבקש נקמה אבל זו נקמה רוחנית ולא פיזית. העם היהודי חטף הרבה מכות בכל הגלויות, והייתה לו שאיפה לנקמה, אבל נקמה קוסמית - שכולם יבינו שמשה אמת ותורתו אמת".

''נעשה שם עוול גדול לחלק מהעם היהודי''. עבודתה של נגה גרינברג
צילום: מתוך התערוכה
השיר "זכרני נא וחזקני נא", עלה לאחרונה לכותרות לאחר ששרו אותו בחתונה שכונתה "חתונת השנאה", מה חשבת על האירוע ההוא וכל פרשת ההצתה בדומא?
"אני מתקוממת נגד הכותרת 'חתונת השנאה' בית בישראל לעולם לא נבנה על יסודות שנאה. ובריקוד אני רואה תיסכול וכעס, שב"כניק אחד או שניים, וסוג של פוגו כלפי שמיא. האמת היא שאני לא יודעת כבר מה האמת. אני חושבת שלשרוף משפחה - אבא, אמא ותינוק זה דבר נורא, אבל עוד לא ברור לי מי עשה את זה ולמה".
מה היא הנקמה המושלמת על ההתנתקות?
"אני לא רואה את ההתנתקות כאירוע בפני עצמו, אלא אירוע על הרצף ההיסטורי של עם ישראל, וככזה, הנקמה המושלמת היא גם הברכה המושלמת- תיקון עולם במלכות שדי".
בעבודה נוספת בתערוכה, מציגה וילנר את "הבית האחרון בתל אביב", שבו מוצגת מעין אפוקליפסה פוסט-שמאלנית. מה שנותר ממדינת ישראל החילונית והמודרנית היא פיסה קטנטונת על חוף ימה של תל אביב, בנויה בסגנון ניאו-באוהאוס עם מרפסות ענק הפונות לים, כדי שלא לתפוס יותר מידי שטח לפלסטינים. גם מובלעת זו מוקפת בחומות הפרדה עם גרפיטי נגד הכיבוש.
התערוכה תיפתח ביום חמישי 14.1, בשעה 19:00 בגלריית קיבוץ בארי, ותישאר פתוחה עד ה-6.2. בין האומניות שיציגו את עבודותיהן: לאה לאוקשטיין, נגה גרינברג, שולמית עציון, פסי קומר, יוליה ארונסון, מוריה אדר פלקסין, מרים וילנר, חני כהן זדה, רננה שלמון, יעל סרלין, שיפי שרייבר, אביגיל פריד, נעמה הנמן ושלומית אהרונסון. האוצרת היא זיוה ילין. שעות הפתיחה: חמישי 17:00-20:00, שישי 11:00-13:00, שבת 11:30-14:30.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg