ראשי » יהדות » מגזין

מכתב מסתורי: האם סודות הקבלה הצילו את עולי הגרדום?

רגע לפני ששני לוחמי אצ"ל עלו על הגרדום, נשלח לרב הראשי הראשון, מכתב בו סגולות שהנידון למוות צריך לומר על מנת להינצל. לבסוף השניים אכן לא עלו על הגרדום, אך סוף סיפורם היה טרגי

האם תורת הנסתר הצילה שני לוחמי אצ"ל שנידונו למוות על ידי הבריטים? בבית המכירות 'ירושלים של זהב' עומד למכירה פומבית מכתב שקיבל הרב הראשי הראשון של ארץ ישראל, הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, בעניין הצלתם של שני הלוחמים, מיכאל אשבל ויוסף שמחון, בו טען מקובל מסתורי כי אם יאמרו סגולות שונות ומשונות הם יינצלו למוות.

עוד כותרות ב-nrg:
• שלום עכשיו נגד מיצג ההתנתקות בכנסת
• סקר: 60% מהירדנים לא שמעו על אל-אקצה
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

שני הנידונים השתתפו במרץ 1946 במתקפה על מחנה הצבא הבריטי בצריפין, שנועדה לצורך החרמת נשק, אך בדרכם החוצה נפצעו מיריות ונעצרו על ידי המשטרה הבריטית כשהיו בדרכם לבית החולים בתל אביב. כעבור חודשיים הועמדו השניים לדין, והפכו את משפטים לבימה פוליטית, תוך שהם נושאים נאומים שקיבלו חשיפה תקשורתית גם מחוץ לארץ ישראל.
 
ביוני 1946, שלושה חודשים לאחר שנעצרו, נידונו השניים למוות בתלייה. בסיום הצהרתו בבית המשפט אמר שמחון: "לא תשמידונו. לפניכם הופענו על בימת ההיסטוריה ואחריכם נרד ממנה, ואילו אתם - גורו לכם מפני משפט האלוקים".

רגע לפני שהשניים אמורים היו לעלות על המוקד קיבל הרב הראשי דאז מכתב ששלח מקובל מסתורי, בו סוד על פי הקבלה כיצד להציל ממוות את הלוחמים. "המצב בארץ נורא והיות ויש כעת שני יהודים אשר המלכות הרשעה גזרה עליהם דין מוות ח"ו לכן אני רוצה להגיד לכבודו מה שמצאתי בספר קדוש של המקובל הגדול בעלי לבושי שרד זצ"ל...", מקדים הכותב האנונימי, ולאחר מכן מפרט סגולות קבליות שונות שהנידון למוות צריך לאומרן בכדי להינצל. הסגולות מתוך החיבור "רפואות וסגולות" של האדמו"ר רבי דוד שלמה אייבשיץ.

"שער הנס ובו דרך אחד: דרך א' דבר פלא, מי שנדון ח"ו לתלות או לחתוך ראשו יאמר ג"פ ויהי נועם וכו' ובכל פעם יכפול הפסוק אורך ימי' וכו' ואח"כ יזכור זה השם באימה ובפחד... ויזהר שלא יזכור קודם ששמיהו כחבל ומקודם יכתוב זה השם כקלף צבי כשר ויתל על לבושו מבפנים ידמה לכל כאילו היא תלוי בעצם ויחזור לביתו בשלום בלי פגע ואח"כ יצום לה' יום ויפרוש... עבור זה השם הנ"ל שהוזכר ועל הניסיון בשנת תקס"ד", נכתב. עוד מציין המקובל המסתורי "אם ח"ו לא יבטלו את רע הגזירה צריך לעשות כמו שנכתב. וצור ישראל יושיע ויגאל אותנו בקרוב אמן סלה".

לא ברור האם הרב עוזיאל מצא לנכון להעביר את הבקשה המיוחדת לנידונים. ידוע כי הוא עשה רבות על מנת לקדם חנינה של שני האסירים ולבטל את גזר דין המוות, וכשביקר את השניים, בליווי רב האסירים, הרב אריה לוין, הודו לו השניים על השתדלותו בבקשת החנינה.

כך או כך, מתברר שהתפילות עזרו, ובסופו של דבר אכן בוטל גזר דינם של השניים למיתה. לצד התגייסות של אישי ציבור להצלתם של השניים בבקשת חנינה ועתירות שונות, איים האצ"ל ב'מדיניות גרדומים' משלו. מיד לאחר פרסום גזר הדין שודרה ב'קול ציון הלוחמת', תחנת השידור של האצ"ל, הצהרה: "אל תתלו את חיילינו השבויים. חי האלוקים, כי שבור נשבור את עמודי התלייה שלכם. על גרדום בגרדום נשיב".‏ חמישה ימים לאחר שניתנו גזרי הדין, חטף הארגון חמישה קצינים בריטיים בתל אביב, ושבועיים לאחר מכן, המיר הנציב העליון את גזר הדין של אשבל ושמחון למאסר עולם.

אך כאן לא מסתיים הסיפור, ומקבל תפנית טרגית. זמן קצר לאחר שהומתק גזר דינו ברח אשבל מכלא עכו בפריצה המפורסמת, אך נפצע אנושות מיריות הבריטים, נשבה מחדש ומת כעבור כמה שעות מפצעיו.
גם חייו של שמחון הסתיימו בצורה טרגית למדי. שמחון ברח מהכלא, חזר לשורות האצ"ל ונלחם בשורות הארגון עד מלחמת העצמאות, ולחם במלחמה בקרבות על ירושלים. בנובמבר 1948 נישא ללוחמת האצ"ל דבורה לדרברג.

עם זאת, לאחר המלחמה התקשה שמחון להסתדר. הוא לא התקבל לקורס קצינים בצבא ומשטרה ועבד כנהג אמבולנס וכפועל בניין. אשתו לקתה בשיתוק במחצית גופה, והשניים נאלצו לטוס לארה"ב לטיפול בבית חולים שיקומי, וגם כשחזרו לארץ התקשה שמחון במציאת עבודה. ב-1954 הוא החל לעבוד בקידוחים בנגב, ושנה מאוחר יותר כשעבד על מגדר קידוח בנגב בגובה עשרות מטרים, כתוצאה מהתנהלות לא תקינה של מנהל הקידוח קרס המגדל ומחץ אותו. הוא הובהל לבית החולים אך שלושה ימים מאוחר יותר הוא נפטר מפצעיו הקשים. שמחון נקבר בבית העלמין הר המנוחות בירושלים, בלוויה גדולה בהשתתפותו של מנחם בגין.


מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg