בג"ץ: כשרות בעסקים – רק עם תעודה של הרבנות
ברוב של שני שופטים מול אחד, פסק בג"ץ כי בתי עסק המעוניינים להחזיק בתעודת כשרות יחוייבו לעשות זאת אך ורק דרך הרבנות הראשית לישראל. התנועה הרפורמית בתגובה: "פסק הדין ניתן בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שגובשה רק בזכות הגשת העתירה"
הרבנות הראשית ניצחה את היועץ המשפטי לממשלה ואת המרכז הרפורמי לדת ומדינה: בג"ץ קבע היום (יום שני) כי עמדת הרבנות הראשית בנוגע לסמכות למתן כשרויות בישראל היא זו שמבטאת נכונה את חוק איסור הונאה בכשרות. על פי הפסיקה, בתי עסק להם השגחה מגופים פרטיים ולא מטעם הרבנות, לא יורשו להציג כל תעודת כשרות מכל סוג שהיא, גם לא כזו שתנוסח ללא המילה 'כשר' ותציין שהמזון מפוקח בלבד. למעשה, הפסיקה מעקרת את כל פעילות ארגוני הכשרות האלטרנטיביים, ובעלי העסקים המושגחים על ידם לא יורשו לציין זאת בכל דרך שהיא.עוד כותרות ב-nrg:
• טרוריסט שתכנן פיגוע ביורו נעצר עם 125 ק"ג חומרי נפץ
• האקרים פרצו לחשבון: מה הסיסמא של צוקרברג?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מדובר בניצחון דרמטי לרבנות הראשית, שהתמודדה בסוגיה זו מול שתי חזיתות: מול עמדת העותרים שדרשו כי השגחה פרטית תספיק לשם הצגת המקום כ'כשר' ואל מול עמדת היועץ המשפטי לממשלה שהשיב על העתירה מטעם המדינה וטען כי השגחה פרטית אינה מספיקה לשם הצגת המקום ככשר אך בעל עסק שמקבל שירותי השגחה אלטרנטיביים יוכל להציג את מזונו כ'מפוקח'.
כעת, קבע בג"ץ כי "על פי חוק בית עסק מנוע מלהציג כל מצג כשרותי בכתב, בין תוך שימוש במילים כשר ובין אם לאו, אלא אם ניתנה לו תעודת הכשר מטעם הגורם המוסמך על פי חוק". פסק הדין ניתן ברוב של שניים, השופט אליקים רובינשטיין והשופט נועם סולברג נגד דעתו החולקת של השופט אורי שוהם שתמך בעמדת היועץ המשפטי לממשלה.
איש מחבר השופטים לא תמך בעמדת העותרים. את הדיון מטעם הרבנות ניהל היועץ המשפטי של הרבנות עו״ד הראל גולדברג, על פי הרבנים הראשיים והגורמים המקצועיים.
פסיקת בג"ץ תתרום גם ליציבות הקואליציה. בעוד בג"ץ קיים דיונים סביב סוגיית הכשרות, הכינו החרדים הצעה לתיקון לחוק הכשרות, ובה ביקשו לפרש את החוק בצורה ברורה, ולעקוף מראש את פסיקת בג"ץ. החוק אושר בועדת שרים לחקיקה, ועתיד היה לעלות בקרוב לועדת הפנים. התיקון עשוי היה להיות אחת מהמחלוקות הפנים-קואליציוניות, זאת כיוון שח"כ רחל עזריה (כולנו) הייתה מהמתנגדות הבולטות לחוק. בין המפלגות החרדיות לבין כולנו סוכם כי התיקון יעבור בקריאה טרומית ולאחריו ייפתח לדיון מחודש. כעת, לאחר שבג"ץ פסק כפי גישת הרבנות, הצורך בתיקון החוק מתייתר מבחינת החרדים.
גורם חרדי אמר ל-nrg כי פסיקת בג"ץ לא נבעה משיקולים משפטים טהורים וכי יש לכך קשר לעובדה שהתיקון לחוק עבר בקריאה טרומית וכן לסדרת הפסיקות האחרונות של בג"ץ. "המטרה שלנו להעביר את התיקון בקריאה טרומית הייתה לאותת לבג"ץ שאנחנו רציניים בעניין, וכי אם יפסוק נגד עמדת הרבנות - נעביר את התיקון והפסיקה לא תמומש. בג"ץ הבין את זה, והבין גם שלאחרונה הגדיש את הסאה בסוגיות דת ומדינה ונזהר. זהו מצב היחסים בין בית המשפט העליון לבין הכנסת, פסיקות בג"ץ גוררות חקיקה עוקפת, ותיקונים שעוד לא אושרו משפיעים על פסיקות בית המשפט העליון".
הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו משבח את החלטת בג"ץ שלא לאפשר מתן תעודות כשרות אלטרנטיביות. הרב הראשי אמר כי "ישנה מערכת כשרות ממלכתית שתפקידה להעניק את 'תו התקן' לכשרות המזון. כל החלטה שהייתה מאפשרת מתן תעודות הכשר אלטרנטיביות, שבחלקן אף פיקטיביות, הייתה מובילה להטעייה קשה כלפי הציבור הרחב ואני מברך על כך שהדבר נמנע׳.
תחילתה של הסאגה המשפטית בעתירה שהגיש לבג"ץ המרכז הרפורמי לדת ומדינה בספטמבר 2014, באמצעות עורכת הדין ריקי שפירא רוזנברג. העתירה הוגשה בשם שני בעלי מסעדות בירושלים, שנקנסו בגין העובדה שהציגו את עסקיהם ככשרים באתרי האינטרנט שלהם. זאת, כשלא הייתה ברשותם תעודת כשרות שהונפקה על ידי הרבנות הראשית.
בתשובת המדינה לעתירה זו כתב היועץ המשפטי לממשלה כי הצגת "תעודת השגחה" מגורם שאינו הרבנות הראשית, אינה מהווה הפרה של הוראות חוק איסור הונאה בכשרות ואין להטיל קנסות בגינה. משמעותה של קביעה זו למעשה, היא שבעל עסק שאינו מפוקח על ידי הרבנות, יוכל להציג תעודה שמעידה על כשרות המזון אותו הוא מגיש, אולם בתנאי שלא תוזכר בה המילה "כשר", ויובהר כי אין מדובר בהשגחה של הרבנות הראשית.
חוות דעת זו לא הייתה מקובלת כלל מצד הרבנות הראשית. לאחר דרישה של הרב הראשי דוד לאו, הוחלט כי משיב מטעם הרבנות יצורף לדיונים ויציג את עמדתה.
הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף אמר בתגובה לפסק הדין כי "יש לברך על ההחלטה, שנועדה למנוע את הטעיית ציבור שומרי הכשרות. אני מזמין את כל בעלי העסקים והמסעדות לבוא ולהכיר מקרוב את הרבנות הראשית לישראל, שעושה מאמץ יומיומי כדי להקל עם הציבור ובעלי העסקים בכוחא דהיתרא, יחד עם שמירה על רמת כשרות כנדרש״.
סגן השר אלי בן דהן שיזם את מהפכת הכשרות בקדנציה הקודמת ברך על פסיקת בג"ץ:"לא יהיה נכון להשאיר את המצב כמות שהוא בכשרות. יש ליישם את המהפכה בכשרות שיזמתי יחד עם הרב לאו והשר בנט, שמקנה לצרכני הכשרות גם שקיפות, גם יכולת בחירה טובה יותר, גם קובעת אמות מידה מקצועיות לעסקים בתחום וגם מעניקה סמכויות לאכוף את הנ"ל."
עו"ד ריקי שפירא רוזנברג מהתנועה הרפורמית מסרה בתגובה: "העותרים מצרים על פסק דינו של בית המשפט העליון, המעניק לרבנות מונופול חסר תקדים בתחום הכשרות. פסק הדין ניתן בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שגובשה רק בזכות הגשת העתירה, ולטעמנו יוביל לפגיעה לא מידתית בחופש העיסוק ובחופש הדת של בעלי עסקים ושל צרכנים. נוכח העובדה שהשופטים נחלקו בדעותיהם, ולאור ההשלכות הקשות של פסק הדין, בכוונת העותרים להגיש בקשה לדיון נוסף בפני הרכב מורחב של בית המשפט העליון. אנו מקווים שבית המשפט ייענה לבקשה, לנוכח הפגיעה המסתמנת בזכויות יסוד ולאור העובדה שפסק הדין אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות יסוד כגון החובה לקדם פלורליזם דתי".
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם