ראשי » יהדות » מחפשים תשובה

בין אומן למקאן: ברסלב בלב הברנז'ה בתל-אביב

הוא מחזיק באחד הג'ובים הנחשקים בתעשיית הפרסום, חוזר בתשובה וחסיד ברסלב. חודש לאחר מינויו המפתיע למנהל הסטודיו של המשרד המצליח בישראל, מספר טל ברזילי כיצד הוא מתמודד עם תכנים לא צנועים ומדוע הוא רואה את עבודתו כקידוש השם

בשנת 2009, אחרי שש שנים בארצות־הברית, טל ברזילי חזר לארץ כדי להינשא לבחירת לבו. כמו כל חתן טרי, אחת התחנות הראשונות שלו הייתה הדפסת הזמנות. ברזילי הגיע למשרד הפקות דפוס שהכיר היטב - ממש סמוך למשרד הפרסום שעבד בו כמעצב גרפי לפני שנסע לחו"ל. אחד מבכירי המשרד, אז מקאן אריקסון והיום מקאן תל־אביב, נתקל בו במקרה בעת שהדפיס את ההזמנות, ולא האמין למראה עיניו. הוא תפס את ברזילי בזרועו, ושאל בתדהמה: "מה קרה לך? מה קרה?" הוא זיהה את העיניים של הבחור המוכשר שעבד איתו בעבר ואת מבנה הגוף, אבל מעבר לכך שום דבר כבר לא היה אותו דבר.


עוד ב-nrg יהדות:
- רבה של בריטניה: "פתחו את הלב לקהילה הגאה"
- אחרי 500 שנה: המשפחה שגורשה מספרד לג'מייקה מתגיירת
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מאז עזב את המשרד, הפך הצעיר התל־אביבי החילוני לחסיד ברסלב על כל הסממנים הנלווים - זקן, פאות וכיפה לבנה גדולה. נדהם מהשינוי, ביקש האיש מברזילי לעלות איתו למשרד ולהגיד שלום לאנשים שנותרו שם מהגלגול הקודם שלו. ברזילי אמנם התחיל לעבוד באותו זמן במשרד אחר, אך בזכות המפגש הזה, חזר כעבור תקופה קצרה למקאן כמעצב מתחיל. מאז התקדם במשרד - הזוכה בתואר משרד הפרסום הגדול בישראל שנה אחר שנה - והחודש הגיע לשיא מקצועי, כאשר מונה למנהל הסטודיו במשרד הפרסום המצליח.

בלוק החסידי שלו, ברזילי הוא עוף מוזר בברנז'ת הפרסום התל־אביבית. הוא חתום על עיצובם של לא מעט קמפיינים שאתם מכירים, כמו 90 שנה לתנובה ושלטי החוצות של אל על בנתב"ג. עם זאת, הוא מגדיר את עצמו "בן תורה" שהכיף הכי גדול שלו הוא לעיין בליקוטי מוהר"ן.

"תודה, כבר הנחתי תפילין", "תגיד, איפה משיגים 'נחמנים' לחתונה", ו"אחי, אתה יכול לעזור לי לארגן מניין לשבעה", הן רק חלק מהתגובות שברזילי נתקל בהן גם במסגרת העבודה. הלקוחות לעתים מרימים גבה נוכח הבחור עם הכיפה הברסלבית שמנצח על תזמורת המעצבים, אבל מהר מאוד הם מבינים שמאחורי הזקן והפאות מסתתר מקצוען אמיתי.

"השבוע הגיעה לכאן מנהלת הפרסום באחת החברות הגדולות שאנחנו עובדים איתן", הוא מספר, "בהתחלה היא לא הבינה את העצות שאני נותן, אבל פתאום היא קלטה שאני אומר דברים נכונים. אחרי שביקרה כאן היא כתבה להנהלה שהיא שמחה שיש אנשים כמוני בברנז'ה התל־אביבית, שהגיוון הזה חשוב. בגלל זה אני רואה את העבודה שלי כאן כקידוש השם ממש".

כבר שש שנים שברזילי, 34, עובד במשרד הפרסום מקאן. הוא התחיל ביחידת "נרוסקאן" האמונה על בניות פוטושופ מורכבות, עם השנים התקדם וניהל מחלקות, והחודש כאמור מונה למנהל הסטודיו. מתחתיו עובדים 25 מעצבים. "אנחנו עובדים מול ניהול הלקוח ומול הקריאייטיב", הוא מסביר, "כאן הכול קורה, זו לא גוזמה. וצריך לדאוג שהכול יהיה בזמן. לפני שנכנסתי לתפקיד הייתי סוגר את הטלפון בשעה שש, היום אני זמין לשיחות גם בעשר בלילה".

כאשר התבשר על קידומו, הוא התקשה להסתיר את ההפתעה. "הייתי בטוח שיצניחו לכאן איזה תותח, מישהו מבחוץ לניהול הסטודיו", הוא מודה. "אמרתי: מה פתאום שייקחו בחור עם זקן ופאות ובלי ניסיון ניהולי? אבל ברוך השם בכל יום במשרד הזה אני לומד יותר ויותר איך לעשות את הדברים בצורה נכונה והכי טובה. התפקיד עשה לי מהפך בחיים, זה משהו משמעותי מאוד, אתה כל הזמן חושב מה המהלכים הבאים, איזו פרנזטציה מחכה לך מחר".

בלחץ הזמן, אימת הדד־ליין המתקרב והלקוחות הזועמים, קורה שהעבודה במשרדי פרסום גולשת גם לשבת, אבל לא אצל ברזילי: "זה סטודיו שעובד במשמרות סביב השעון, אבל לא בשבת. בלי קשר לדת אני חושב שחשוב להקפיד על יום מנוחה בשבוע, במיוחד בתחום כמו פרסום שקל מאוד להישאב לעבודה בשבת כדי לעמוד בדד־ליין".

יש לכם לא מעט לקוחות, למשל מותגי אופנה, שמודעות הפרסום שלהם, אם להתנסח בעדינות, לא היו צולחות את עיתון המודיע. איך אתה מסתדר עם זה?
"היופי במקאן הוא שיש כאן המון לקוחות, ויש הרבה במה לטפל. אז אני לא חייב לגעת בכל המפרסמים שעובדים איתנו. הכללים שלי ידועים, וברור שיש לקוחות שלא מעבירים לי. במשרד מקבלים את זה ומבינים את ההגבלות שלי. במקביל חשוב להם לנצל את היכולות שלי במקומות שבהם אין לי בעיה לעסוק".

ברזילי גדל בכפר־סבא במשפחה שבה היו האב חילוני והאם דתייה, אך הוא עצמו לא גדל כדתי. מגיל צעיר אהב לנגן בגיטרה. את החיבור למוזיקה, הוא מעיד, ירש מסבו, רב תימני שהקנה לו את עקרונות הקריאה בתורה בנוסח תימני מסתלסל. "מסבא התחילה השירה שלי", אומר ברזילי, "ובכלל, את ההצלחה שלי בתחום המקצועי אני מייחס לסבא".

בגיל 16 וחצי הוא עזב את כפר־סבא בעקבות גירושי הוריו ועבר להתגורר עם אחיו בתל־אביב. הוא השתלב בתיכון הצפון תל־אביבי עירוני ה', אבל הלימודים נזנחו מהר מאוד בצד לטובת להקת הרוק שהקים. לפני חצי שנה, בכנס בוגרים של התיכון, עלה ברזילי לבמה עם המתופף יוסי מזרחי, בעלה של נינט טייב, ועם לוי בן ברוך, הקלידן של הג'ירפות. אחד השירים שניגנו, על פי בחירתו של ברזילי, היה "הצילני נא", של יונתן רזאל. חלק מהחברים, שלא ראו אותו במשך 16 שנים, הופתעו לפגוש אותו כשהוא מזוקן ועטור פאות.

"עם חלק מהחברים אני בקשר", הוא מספר, "אבל אחרים שלא פגשו אותי אמרו 'מה קרה, השתגעת?' רק כשהם שמעו שאני נשוי ושיש לי חמישה ילדים הם הבינו שאני רציני בתשובה. הרי בסופו של דבר נשארתי אותו דבר. העניין של ברסלב הוא לא להשתנות אלא לעדן את המידות. עבודה שאני עושה יום־יום".

עם סיום השירות הצבאי בחיל המודיעין, שבמהלכו רכש ניסיון כמעצב גרפי, החל לעבוד במשרד הפרסום מקאן. לאחר מכן טס לדרום אמריקה לטיול של חצי שנה ואחריו השתקע בניו־יורק, שם ניגן בפני הקהילה הישראלית. כדי להתפרנס החל ברזילי למכור בעגלות מוצרים מישראל, ובהמשך עבר לנדל"ן. "הרווחתי אז המון", הוא מספר, "זו הייתה תקופה של הרבה כסף והרבה מסיבות וכיף".

אבל הכיף לא נמשך לאורך זמן. בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את ארצות־הברית ב־2008, העבודות הלכו והתמעטו וברזילי מצא את עצמו עם כיס ריק מדולרים.

באין פרנסה ומתוך המשבר, החל ברזילי לבקר בבית חב"ד. הוא הצטרף לסעודות שבת ולשירים ("כשרצינו הלכנו לעשן בחוץ בשבת, החב"דניקים העלימו עין"). עם הזמן הוא החל לערוך אצלו בכל שבוע ארוחה. "היינו שלושים איש", הוא נזכר, "חבורה שנהנית להיפגש, כל אחד הביא משהו. אנשים באו ממנהטן, קווינס, ברוקלין. שם באמת התחלתי את החזרה שלי בתשובה. ההתכנסויות האלו היו מזור לנפש שלי. באותה תקופה מצאתי את עצמי בלי כסף בכלל, לא היה לי אפילו איך לקנות כרטיס טיסה לחזור הביתה. יום אחד הגיעו אליי שני חברים, שאחד מהם היה ברסלבר חוזר בתשובה. הוא בא והתחיל לדבר איתי, ורק מהדיבורים שלו הרגשתי שיש פה מישהו שאני יכול להיאחז בו".

באחת הפעמים אותו חבר השאיר לברזילי ספר, קונטרס ברסלבי. בשבת שלאחר מכן, ברזילי ישב ועישן, ולפתע נתקף ברצון לקרוא את הספר. "כשפתחתי אותו הרגשתי שאני קורא ומישהו יושב לידי ומסביר לי", הוא מספר, "חיפשתי את אותו החבר והוא בא וחשף אותי לתורה של רבי נחמן, לברסלב. החזרה בתשובה שלי הייתה מתוך חב"ד, אבל את ההתקרבות הפנימית עשיתי בברסלב. בברסלב בוערת אש ואני מתפלל כל הזמן 'הבער אותה בלבי'".

הוא היה אז בן 26 וחבריו הברסלבים לחצו עליו להכיר בנות לצורך נישואין. "הרגשתי שאני עדיין לא בשל לזה, לא תכננתי להתחתן לפני גיל שלושים. אבל התחלתי להתפלל על זה, שהקב"ה יביא לי את האישה המתאימה בזמן הנכון. לא רציתי את האי נעימויות שקשורות בשידוכים", הוא נזכר.

אלוקים, מסתבר, שמע לתפילתו, והכיר לו את בת אל, תלמידת מדרשה מברוקלין, שהגיעה אליו לאחת מארוחות השבת. אחרי תקופה שבה נפגשו בקבוצה, החליטו לצאת לדייט. עם סיומו הודיעו להוריהם שהם מתחתנים. הם חזרו לארץ ובתוך שלושה שבועות העמידו חופה. כיום הם הורים לחמישה ילדים, הגדולה בת שש וחצי. בת אל היא עקרת בית מבחירה, מגדלת את חמשת ילדיהם כשהוא סוגר עוד קמפיין. "אחרי שקיבלתי את התפקיד ושדרוג בתנאים, אשתי אמרה לי: 'מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה שרוצה רכב עם שבעה מקומות'", הוא צוחק, "הגיבוי שלה חשוב לי מאוד. בלי זה אתה מתפרק".

בקרוב עתידה המשפחה לעבור דירה לאלעד. כשאני שואלת את ברזילי איך תקבל העיר החרדית המסוגרת את איש הפרסום התל־אביבי, הוא עונה שהשאלה הזו לא מטרידה רק אותי. "אנשים אומרים לי 'מי יודע אם יקבלו את הילדים שלך בחיידר', אבל אני מגדיר את עצמי בן תורה, אנחנו בית חרדי של שומרי תורה ומצוות וזה לא נוגד את מה שאני עושה ביומיום".

כבר שמונה שנים שברזילי עוזב את הכול בראש השנה וטס לאומן: "אנחנו מורגלים בזה. רבנו אמר 'איש בל ייעדר'. מה שמקבלים שם זה דלק לכל השנה".

אשתו בת אל תיסע לתדלק באומן בחודש הבא ותיקח איתה את בתם הבכורה. הנסיעה שלה נופלת בדיוק על תאריכי נסיעת גיבוש של עובדי המשרד לכרתים, אבל ברזילי ממילא תכנן לוותר עליה. וכך, בשעה שחבריו למשרד יעשו בטן־גב בבריכה, הוא יטפל בארבעה פעוטות מסביב לשעון. "אין כמו אומן, בעזרת השם עוד ניקח לשם את כל הצוות של המשרד", הוא אומר ספק בהומור ספק ברצינות, "לאר"י הקדוש כבר הצלחתי לסחוב אותם, טבלנו במקווה שם וחזרנו. זו הייתה חוויה רוחנית שגם החילונים התחברו אליה".

את הביקורת על החסידות, שמתויגת לעתים כהזויה וככזו שמספחת אליה כל מיני תועי דרך, הוא הודף: "אני לא מתחבר לזה בכלל, זאת טעות מהיסוד. חסידות ברלסב היא חסידות ענקית, רוב החוזרים בתשובה חוזרים דרכה, הדיבורים של רבנו חוצבים לבבות וחוצים יבשות. זאת חסידות של חמישים אלף איש וכמו בכל חברה יש בה שוליים, אבל הם לא העיקר".

את תווית "דוס המחמד" של המשרד הוא מסרב לקבל. עם זאת, במגירת השולחן שלו ניתן למצוא לצד סקיצות לאישור גם מזוזות של עובדי המשרד הממתינות שייקח אותן לבדיקה. הקולגות גם מתייעצים איתו בכל הקשור ללוויות, חתונות ושאר שירותי דת. "פעם מישהו אפילו ביקש ממני להיות 'הרב המזמר' ולחתן אותו", הוא מספר. כשאשתו של אחד הבכירים במשרד נפטרה, ברזילי הוא שדאג למניינים לקדיש בשבעה: "באותו הרגע זה הרגיש מתאים. אף אחד כאן לא הולך לחזור בתשובה, אבל יש צעדים קטנים של כבוד לדת, ויש בינינו הידברות יומיומית וזה מחמם את הלב".

ברזילי טוען כי אין לו כל כוונה להחזיר מי מאנשי המשרד בתשובה: "אבל בהחלט יש לי מטרה שתהיה פה שפה נקייה. אנשים כאן לא מקללים ולא מנבלים את הפה, ואם למישהו נפלטת איזו מילה או בדיחה גסה אז אני אומר 'הלו, הלו יש כאן חרדים, דברו יפה', ואנחנו עוברים נושא. אני שמח שנוצר כאן שיח אמיתי של כבוד. אני שומע מאנשים אחרים שגם הם שמחים לעבוד בסביבה של שפה נקייה וכבוד בין איש לרעהו, בלי קשר לדת".

לפני שבוע הגיעו למשרד תלמידי כיתות י"א ו־י"ב מהפריפריה במטרה להכיר את תל־אביב הברנז'אית. "נתתי להם נאום שבו הסברתי שהם יוכלו להגיע לאן שירצו אם רק ישאפו מספיק גבוה", הוא אומר, "סיפרתי להם שהגעתי עד לכאן ואין לי אפילו תעודת בגרות. האמת שהמורים רצו להרוג אותי".

במשרד הסמוך לזה שלידו כבר יושב בחור חסידי עטור פאות, לצד צעירים תל־אביבים חילונים. מאז פרסום הידיעה על מינויו, הוא הוצף בפניות מצד חרדים שרוצים להשתלב בתחום, אבל ברזילי אינו מתכוון לעשות להם הנחות: "אני בוחן את כולם מקצועית, ומי שפותר הכי טוב את הבריף, זוכה בעבודה. לא אעשה אפליה מתקנת על רקע דתי".

צעירי המגזר החרדי כבר משתלבים היום בלא מעט תחומים - משפטים, מנהל עסקים - אבל דווקא במשרדי הפרסום לא רואים אותם. יש סיכוי שהמגמה הזו תשתנה?
"זה תחום שצריך ללכת בו מאוד בזהירות. צריך לעשות את הדברים מקצועית הכי טוב, ובמקביל לקבל גם דעת תורה. יש במגזר החרדי הרבה אנשים חריפים שהעבודה הזו יכולה להתאים להם, אבל אני לא אשקר ואומר שכל חרדי שירצה יוכל להשתלב בתחום".

הוא עצמו ביקש שלא לעבוד בסמיכות לנשים, מחזיק מיקרוגל אישי עבור האוכל שהוא מביא מהבית, וכמובן שבשבת - גם בתקופה הכי לחוצה - הוא מכבה את הטלפון. עם זאת, הוא מעולם לא חשב לעבור לעבוד במשרד פרסום דתי: "השם גלגל אותי לכאן, מכבדים אותי כאן, למה לי לעבור למקום אחר? זו השליחות שלי בשלב הזה בחיים, ואני ממלא אותה בהנאה גדולה".

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg