צמחונות? טרנד אופנתי שפוגע בבריאות הציבור
בנפש האדם קיימת תחושת חמלה לכל בעל חיים, אך היהדות לא צריכה לאפשר צמחונות. אם הטרנד יגדל אנשים אמידים יטהרו את מצפונם וירגישו טוב עם עצמם כשבמקביל ציבור עני ישלם בבריאותו
בשבת האחרונה זכה בית הכנסת שלי, ואני משער שגם בתי כנסת אחרים, לתוספת מיוחדת לעלוני פרשת השבוע: עלון שעסק באידיאל הצמחונות. התגובה הראשונה שלי כקורא הייתה התנגדות. "שוב אנשים בתוכנו הולכים אחרי אופנה מרגשת של המערב שתסתיים בקול ענות חלושה כשהאופנה הבאה תתפוס את מקומה", אמרתי לעצמי. אלא שבמבט שני חשבתי שיש מקום אמתי לדיון בטרנד הזה. בנפש האדם אכן קיימת תחושת חמלה בסיסית לכל בעל חיים אפילו לחרקים ולרמשים אחרים שאנו לפעמים בלי משים דורכים עליהם ואז מצרים על כך.זכור גם הסיפור המפורסם בו הראי"ה קוק נזף בר' אריה לוין, על כך שזה קטף עלה בטעות. הראי"ה אמר לו אז שלכל צמח ולכל עלה יש משמעות ואין סתם לפגוע בטבע. בהקשר לכך אפשר גם לצטט את דבריו המרגשים של רבי נחמן מברסלב על תפילת העשבים.
''אנשים אמידים יטהרו את מצפונם וירגישו טוב עם עצמם כשבמקביל ציבור עני רחב ישלם בבריאותו''
צילום: אלי דסה
חייבים גם להודות שחלק מגדולי ישראל כמעט לא נגעו בבשר אלא רק בשבת ובסעודות מצווה. אפילו אחד מרבותי הקרובים, הרב אלנתן הורביץ הי"ד, היה למעשה צמחוני למרות שסירב להגדיר את עצמו ככזה. עם זאת להבנתי מדובר בטרנד בעייתי בנוגע לרוב בני האדם שראוי להתריע מפניו ולהצביע על הנזקים הסמויים שקיימים בו.
הצמחונות, קרי הימנעות מאכילת בעלי חיים, הייתה ברירת המחדל של האנושות קודם פרשת נוח. האמת הפשוטה הזו חייבת להיות הבסיס לכל דיון פילוסופי סביב הרצון להימנע מפגיעה בבעלי חיים. במילים אחרות, בממד השלם כשהאדם חי בהרמוניה עם הטבע ועם בוראו צמחונות היא אורך החיים הנכון לו.
אם כן מדוע לא לתמוך ברעיון הנפלא הזה? למה לא באמת לקבל בשתי ידיים את הרעיון המרגש הזה של הימנעות מכל פגיעה בבעלי חיים? התשובה לכך פשוטה. בעל החיים הגבוה ביותר ברשימה, המין הרביעי והעליון בשרשרת של דצח"מ (דומם, צומח, חי, מדבר) – האדם, כלל לא נמצא במקום שבו הוא מתחיל לגרד את ההטבה השלמה לבני מינו ובמילא כל עניין הצמחונות זר ומוזר לו. אין הכוונה למלחמות אלא להתנכרות לעני ולרש בכל חברה אנושית, בקושי לקבל את השונה, בקושי אפילו שלא לכעוס לעיתים על בני משפחה קרובים.
''צמחונות תייקר דרמטית את כל תהליך הגידול''
sxc
לכן אין מקום לדיון בהימנעות מאלימות ביחס לבעלי החיים כל עוד לא התחלנו לתקן את האלימות הקיימת בתוכנו. את חוסר היכולת שלנו להכיל באמת את השונים ואת רגעי החולשה בהם אנו מתנהגים לא כאדם אלא כחיות אדם.
אם נקבל במצב שלנו את הדרישה לעול נוסף, קרי הצמחונות, אזי במקום לתקן אנו רק נעמיס על הפסיכולוגיה שלנו מדרגה נוספת שתהווה כוח מעיק. כלומר במקום לקדם את כל החברה האנושית, ואותנו כפרטים, הדרישה המוסרית הנוספת לרמת מוסר גבוהה, כשאנו עדיין מדשדשים קשות ברמת המוסר הנוכחית, תייצר בהכרח בנפש התנגדות חמורה, גם אם סמויה, שתייצר בטווח הארוך נזק גדול למהלך התיקון הנפשי של כולנו.
"טוב" יטענו הטוענים, "לפחות נמעט באכילת בשר, נחמיר את הדרישות בגידול בעלי החיים ונדרוש דרישות מחמירות כדי להתיר שחיטה על פי ההלכה. כך לפחות נמעט בצער שנגרם לבעלי החיים ונרוויח מצווה מהתורה".
טענה זו היה לה מקום להישמע לו היא לא הייתה גוררת בעקבותיה מציאות של מניעת בשר מעניים ומכאלו שלא יהיה בהישג ידם לקנות בשר עם דרישות הכשרות האלו.
הרי אחסון מטיבי של בעל חיים, אכילת ביצי חופש ותרנגולות שלא גודלו בכלובים כתנאי לכשרות תייקר דרמטית את כל תהליך הגידול ותהפוך את הבשר למצרך יוקרתי. כך מזון בסיסי, שתחליפיו הבריאים יקרים גם כן ולא זמינים לכל אדם בישראל, יימנע מפיהם של ילדים ומעוטי יכולת רבים בארץ.
אם אכן תרחיש זה יהפוך למציאות, שיקרה צפוי מראש: אנשים אמידים יטהרו את מצפונם וירגישו טוב עם עצמם כשבמקביל ציבור עני רחב ישלם בבריאותו וביכולתו להיזון בצורה בריאה בגלל האיסטניסטיות המצפונית הזו. וזו רבותי לא צמחונות אלא התנכרות לזולת.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם