ראשי » יהדות » חדשות

"רשמו על טופס הראיון שלי דוס, שחור ופינגווין"

האפלייה בקבלת חרדים לעבודה עדיין קיימת, אולם היא מתמעטת ככל שהמודעות עולה. גם היום יש מעסיקים שעדיין מסתכלים על המועמדים החרדים כעל סוג ב', אולם בחברות אחרות מכשירים את המטבח כדי שיתאים לדרישות הכשרות המחמירות. תמונת מצב

הבעיות בשטח קיימות, אבל המודעות לנושא מתחזקת ויש מה לשפר - כך עולה משיחות עם גורמים המצויים בתחום שילוב החרדים בשוק התעסוקה, ועם אנשים פרטיים בחברה החרדית שניסו את מזלם ונתקלו בחומת המציאות. עם זאת, לטענת הגורמים עיקר הבעיות הן של עובדים המבקשים להשתלב כשכירים בחברות חילוניות, בעוד עצמאיים ואנשי עסקים חרדיים מצליחים יותר.

שמואל דרילמן, ממייסדי פרויקט 'דוסים' שפועל למיגור האפליה וההסתה כלפי המגזר החרדי, מספר ל-360 כי כשחרדי מנסה להתקבל בעבודה, צצות גם הדעות הקדומות. "החרדים מתגוררים בעיקר בריכוזים משלהם, והתממשקות המרכזית שלהם עם החברה הכללית היא בעיקר בשוק התעסוקה. בנקודת המפגש הזו כל החיכוכים צפים, וההסתכלות על החרדי כסוג ב', מלמעלה למטה, בולטת. קיבלנו ים פניות בנושא הזה דווקא, אפשר לומר שבעיקר בו".
 
לדבריו, קיים קושי לטפל משפטית במקרים כאלה, היות שקשה להוכיח כי מועמד מסוים לא התקבל לעבודה רק בשל היותו חרדי, למרות שכל האינדיקציות מצביעות על כך. "היו סיפורים שחזרו על עצמם. סיפרו שבשיחה טלפונית מקדימה לקראת הראיון, ברגע שהם ציינו את עובדת היותם חרדים, השיחה התקצרה פלאים. היו גם מקרים חריגים שהמראיין פלט למרואיין שהיותו חרדי היא בעיה. תופעה נוספת שחוזרת על עצמה וששמענו אותה מפי רבים היא שבראיונות שלהם מתמקדים איתם רק בשאלות על חרדים וחילונים, וכלל לא בצד המקצועי של העבודה".

ב-2013 פרויקט 'דוסים' הצליח לעורר מחאת רשת כנגד התופעה, והמוני חרדים צבעו את תמונת הפרופיל שלהם בצבעי שחור וצהוב - שחור כסימון לדוסים. הטריגר המרכזי למחאה היו דבריה של שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, שדחתה תמיכה בחוק אפליה מתקנת לחרדים בשירות הציבורי בטענה שהחרדים לא רוצים לעבוד. הפגיעה שחשו רבים מבין החרדים שמעוניינים להשתלב, הציתה את המחאה, שצברה תאוצה במהירות.
 
"מאז", טוען דרילמן, "דברים משתנים לטובה. ככל שיש יותר מסה של חרדים שמצליחים להשתלב, הם פותחים את הדרך עבור הבאים אחריהם ומקלים את קשיי הכניסה. חברות גדולות הופכות מודעות יותר, ומוכנות לפתוח את שעריהן בפני חרדים". גם האקדמיה עושה צעדי ענק בתחום, והיא משמשת דוגמה לחברות עסקיות שבאופן טבעי, התהליכים בהן אורכים יותר זמן.

כך לדוגמא באוניברסיטת תל אביב מינו אחראית במשרה מלאה על המגזר החרדי, והיא מתווכת בין צרכים ייחודים שזוכים למענה מצד הנהלת המוסד, דוגמת שינויי שעות ודברים נוספים.

א', 38, חוזר בתשובה תושב ירושלים, הוא אחד מאלה שניסה להתקבל בעבר לעבודה - ונדחה מסיבה עלומה. א', שהחליט להפוך לחרדי לאחר עם סיום שירותו הצבאי, הגיע בגיל 30 לראיון בחברת הייטק במרכז הארץ. אחרי שעבר את הריאיון אצל מנהלת כוח האדם, הגיע לראיון המקצועי. לתדהמתו, דף הסיכום שהעבירה מנהלת כוח האדם למנהל הפיתוח – המראיין שלו - היה על השולחן וחשוף לעיניו של א'.
 
"המראיין יצא לרגע, ווהצצתי לראות מה רשמו עליי בראיון הקודם: "דוס, שחור, פינגווין, פאות וזקן. היו גם שלוש קווים מתחת, להדגשה", מספר א'. "כשמנהל הפיתוח חזר להמשך הריאיון, כבר לא הייתי מרוכז. אני לא יודע למה לא התקבלתי, ייתכן בהחלט שהיו מועמדים טובים יותר ממני, אבל מבחינתי מה שכתבו עליי היה הלם: אני חוזר בתשובה, גדלתי בצפון תל אביב ולא שיערתי שכך יתייחסו אליי כיוון שהחלטתי להיות חרדי. מאז, לא רציתי להיות תלוי באף אחד, ובחרתי להיות עצמאי".

 
למרות הסיפור האישי שלו, א' לא מדבר בחריפות על התופעה ולדבריו חל שיפור מאז המקרה שלו. "יכולות להית סיטואציות מורכבות כשיש עובד חרדי בחברה חילונית, ולכן לא אגיד שאי אפשר בכלל להבין את החשש. אבל כבר יש יותר ויותר חברות שלא רוצות לוותר על עובדים חרדים. אני מכיר חברה מבוססת מאוד שהחליטה להכשיר את המטבח שלה, ולא כי היו חסרים לה עובדים, אלא בגלל שבחברה הבינו שצריך לאפשר תנאים לחרדים".
 

 
גם דרילמן מסכים שהשינוי צריך לחול בשני הצדדים. "העובדים החרדים הם טובים, אבל יש אפיונים והתנהלות שלא תמיד מתאימים לעבודה בחברה כללית. יש חינוך לעבודה, אבל הקשיחות השוררת בחברות ענק לא תמיד מוכרת לעובד החרדי. העובד החרדי יכול להצטיין בהשקעה, ברצון להצליח ובחושים חדים, אבל לעיתים מעוניין לעשות זאת בדרך שלו. זה עניין של תרבות: שככל שחרדים יותר ישתלבו הוא ייפתר ויותאם".

יאיר נוימן הוא עצמאי, שריכז פניות אבות בנושאי אפליה נגד חרדים. נקודה שחזרה על עצמה בחלק גדול מהתלונות, היא העובדה שמועמדים חרדים לעבודה נפסלים בראיון למנהל משאבי האנוש, לאחר שעברו בהצלחה את הבדיקה המקצועית. "כמה וכמה מועמדים השיגו ציונים טובים, הצליחו בראיונות המקצועיים ועברו לשלב הבא. אולם שם, הם נפסלו דווקא בראיון שהיה אמור לבחון את יכולתם להשתלב בהווי החברתי של החברה. אני לא חושב שזה מקרה, הוא אומר.
 
נוימן עצמו הוא שותף במשרד תיווך, ודווקא החוויות האישיות שלו טובות. "אני יכול לקבל את הרושם גם של חרדי עצמאי וגם של חרדי שכיר, ויש הבדלים. ריכזתי הרבה פניות של חרדים שלא רצו לקבל אותם מתוך חשש וחוסר היכרות. מצד שני, מסחרית, כמתווך עובד לי יופי עם חילונים. אני מקבל את התחושה שאנשים אף רוצים לעבוד איתי כי אני חרדי. יש איתי עורך דין חרדי, ולקוחות מבקשים הרבה פעמים דווקא אותו. לאיש עסקים חרדי יש תדמית של מפולפל יותר ושל חושב מחוץ לקופסה, ואנשים אוהבים את זה".

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg