ראשי » יהדות » חדשות

הקלפים נפתחים: האם בג"ץ יפריט את מערכת הכשרות?

השופטים ידונו בעתירה שדורשת להפוך את הרבנות הראשית לרגולטור, זאת כחצי שנה לאחר שהוכרע שעסקים לא יוכלו להציג עצמם ככשרים ללא תעודה. היועמ"ש תומך ברבנות וח"כים התייצבו לצד הארגונים הליברליים בניסיון להתמודד עם הפסיקה הדרמטית

מערכת הכשרות בישראל שוב עומדת למבחן בג"ץ: כחצי שנה לאחר שבית המשפט העליון הכריע בעד עמדת הרבנות הראשית לישראל בכל הנוגע לאופי מערכת הכשרות הממלכתית, הצליחו העותרים להביא את הסוגיה שוב לפתחו של בית המשפט, שיקיים מחר (ג') דיון נוסף בנושא.

לצד העותרים הצטרפו כעת גם ח"כ אלעזר שטרן, תנועת נאמני תורה ועבודה והתאחדות המלונות בישראל. השאלה העומדת למבחן היא האם מערכת הכשרות המשויכות לרבנות תעניק תעודות כשרות לעסקי מזון בישראל באופן בלעדי, או שהשוק ייפתח לגופי כשרות פרטיים. ביוני 2016 הכריע בג"ץ כי המונופול יישמר, והגביל את תוקף פסק הדין לשנתיים בלבד, אולם עוד קודם לכן, העותרים - המרכז הרפורמי לדת ומדינה - ביקשו לקיים דיון נוסף, והיועץ המשפטי לממשלה ונשיאת בית המשפט העליון נענו לבקשה באופן חריג.

תחקיר 360: שרימפס במטבח הכשר: מה באמת שווה תעודת כשרות?

מבחינת הרבנות הראשית, מדובר באחד מהדיונים שמאיימים על סמכותה במובן הבסיסי ביותר. אך בעוד קודם לעתירה גופי הכשרות הפרטיים הצליחו לפעול בשטח, מאז שבג"ץ הכריע בעד הרבנות, פעילותם נעשתה קשה יותר. מסיבה זו, יש הסבורים כי העתירה הייתה לקיחת סיכון מיותר, וכדאי היה להימנע מהבאת הנושא לבית המשפט. הכרעת הדין ככל הנראה לא תינתן מחר, אולם כיוון שמדובר בדיון מורחב בהרכב של שבעה שופטים, לא ניתן לצפות זאת במדויק. דברי השופטים במהלך הדיון ייתנו רמזים על הכרעתם בסוגיה.
 
 במצב הנוכחי הרבנות לא משמשת כרגולטור בלבד בתחום הכשרות אלא גם כספקית שירותי ההשגחה בפועל. בישראל קיימים ארגוני כשרות רבים, אולם כל בעלי העסקים מחויבים גם לקבל השגחה של איש הרבנות, ועל אלו שמקבלים השגחה פרטית בלבד, נאסר לכתוב כי העסק כשר. דרישת העותרים היא כי תותר פעילותם של גופי ההשגחה שפועלים במנותק לחלוטין מהשגחת הרבנות - כמו ארגון "השגחה פרטית" - והרבנות הראשית תפקח כרגולטור על גופי הכשרות הפועלים, בלא שתספק שירותי השגחה בעצמה. בתחומי ממשל אחרים, המדיניות משתנה. כך, למשל, מכוני מבחן הנהיגה הינם פרטיים ומשרד התחבורה מפקח עליהם, ואילו בתחום הבריאות, המשרד עצמו הוא שזה שמעניק את הרישיון לשמש כרופא.

תחילתה של הסאגה המשפטית בסיפור פרטי של שני בעלי עסקים. המרכז הרפורמי לדת ומדינה הגיש בספטמבר 2014, באמצעות עורכת הדין ריקי שפירא רוזנברג, עתירה בשם שני בעלי מסעדות בירושלים, שנקנסו בגין העובדה שהציגו את עסקיהם ככשרים באתרי האינטרנט שלהם. זאת, כשלא הייתה ברשותם תעודת כשרות שהונפקה על ידי הרבנות הראשית.

בתשובת המדינה לעתירה זו כתב היועץ המשפטי לממשל דאז, יהודה וינשטיין, כי הצגת "תעודת השגחה" מגורם שאינו הרבנות הראשית אינה מהווה הפרה של הוראות חוק איסור הונאה בכשרות ואין להטיל קנסות בגינה. משמעותה של קביעה זו היא שבעל עסק שאינו מפוקח על ידי הרבנות יוכל להציג תעודה שמעידה על כשרות המזון אותו הוא מגיש, אולם בתנאי שלא תוזכר בה המילה "כשר", ויובהר כי אין מדובר בהשגחה של הרבנות הראשית.
  

חוות דעת זו לא הייתה מקובלת כלל מצד הרבנות הראשית. לאחר דרישה של הרב הראשי דוד לאו, הוחלט כי משיב מטעם הרבנות יצורף לדיונים ויציג את עמדתה. באופן זה בית המשפט נדרש להכריע למעשה בין שלוש עמדות שונות: עמדת העותרים, שדורשת היתר להציג את העסק ככשר על בסיס השגחה פרטית בלבד, עמדת הרבנות שאוסרת על כך לחלוטין, ועמדת היועמ"ש שביקש לפשר בין השניים ולקבוע כי יותר לעסק להציג את עצמו כ"מושגח" אך לא כ"כשר".

ביוני 2016 נתן בית המשפט העליון פסק דין שדחה הן את עמדת העותרים והן את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, ואימץ את עמדת הרבנות הראשית לפיה לבעלי מסעדות אסור להציג כל מצג כשרותישהוא – בין אם הוא כולל את המלה כשר ובין אם לאו – אם אין להם תעודה של הרבנות. עם זאת, הוחלט להגביל את תחולתו של פסק הדין לשנתיים, כך שאם במהלך תקופה זו לא יוסדרו הבעיות במערך הכשרות (ובעיקר העסקת המשגיחים על ידי בתי העסק עליהם הם מפקחים) – ניתן יהיה לתקוף את הענין שוב בבג"ץ.
  

אולם, כאמור, הדיון הנוסף לא המתין שנתיים. באותו חודש, ביוני 2016, הגישו העותרים לבית המשפט העליון, באמצעות עו"ד ריקי שפירא מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה, בקשה לקיום דיון נוסף בהרכב מורחב של שופטים בפסק הדין. בספטמבר 2016 הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי הוא מסכים שיש מקום לקיים דיון נוסף משום שמדובר בסוגיה קשה וסבוכה הנוגעת לליבת יחסי דת ומדינה בישראל ולסוגיות של חופש העיסוק וחופש הפרט.

בינתיים, היועץ המשפטי לממשלה הוחלף, ובמקום וינשטיין מונה אביחי מנדבליט, שאימץ את עמדת הרבנות. בחודש שעבר הוא פרסם כי בדיון המורחב שיתקיים הוא ייצג את עמדת הרבנות, ובית המשפט יידרש להכריע בין עמדתה לבין עמדת העותרים, ללא עמדה אמצעית מפשרת. אל הסיבוב הנוסף מחר מגיעים שני הצדדים כשכל אחד מהם מחוזק מכיוון אחר: ההרכב המורחב, שיכלול גם את הנשיאה מרים נאור, עשוי להיות נוח יותר למרכז הרפורמי, אך מנגד, הרבנות מגובה ביתר שאת על ידי היועמ"ש. אשר על כן, הקלפים פתוחים.

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg