ראשי » יהדות » חדשות

בעקבות מינויי השופטים: האם בקרוב נראה חרדי בעליון?

בחברה החרדית כבר התעורר השיח על האפשרות של מינוי שופט חרדי לעליון. לדעת משפטנים מתוך הקהילה, יש עוד זמן עד שזה יקרה, אך אין ספק כי הדבר יתרום לחרדים ולמערכת המשפט. "זה יעשיר את מגוון הדעות בביהמ"ש, ויגדיל את אמון הציבור בו"

המינויים החדשים לבית המשפט העליון, שבתוכם שני שופטים דתיים, עוררו את השיח גם בקרב המשפטנים החרדים - ומסתבר שהם כבר מעזים להרהר על שופט חרדי בבית המשפט העליון.

"מוקדם להעריך אם בכך ששליש משופטי בית המשפט העליון הינם דתיים, יהיה כדי לסלול באמת את הדרך לשופט חרדי", אמר ל-360 עורך הדין יחזקאל רוזנבלום, מקים ומייסד קבוצת 'החרדים הישראלים' וחבר לשעבר בוועד מחוז ירושלים של לשכת עורכי הדין מטעם סיעת 'טוב ללשכה' .
 
"כולם יודעים שחרדים הוזמנו בעבר לכהן בבית המשפט, אך כל אחד סירב מסיבותיו". עם זאת, לדברי רוזנבלום, התהליך שמתרחש יכול לבשר על שינוי. "כיום, הציבור החרדי עובר תהליך של בניית הזהות החרדית-ישראלית, של איזשהו פיוס בין שני החלקים האלה, ואלה שבעתיד יכהנו בבתי המשפט, יהיו שם משום שהם יאמינו שאי אפשר יותר להישאר בצד. עלינו לקחת את המושכות ולהנהיג".

קהילת המשפטנים החרדים עושה את צעדיה הראשונים. עם פריחתן של המכללות החרדיות וכניסת הציבור החרדי לאקדמיה, תחום המשפטים הפך לאחד התחומים הנחשקים במגזר, בין היתר בשל העובדה שלימודי הגמרא בישיבות דומים במובנים מסוימים ללימודי משפטים.

"דור המשפטנים החרדים, שהראשונים שבו הוסמכו לפני כעשור, עובר כעת הילוך, והטובים שבו ממצבים את עצמם כמשפטנים מוערכים וכעורכי דין מעולים", סיפר רוזנבלום. "מהפכה, אם תבוא, תבוא כדרכן של מהפכות, בוודאי אלה המקצועיות וקל וחומר אלו הדורשות הסתגלות חברתית. עקב בצד אגודל. צריך להתערב, ללחוץ ולהשפיע, ולהתאמץ שאכן ייבחרו שופטים חרדים לעליון. כי אנחנו צריכים להוביל ולהשתלב בהנהגת המדינה. אין לנו את הפריבילגיה להיגרר".

החרדים הפונים ללימודים אקדמיים הם ברובם מודרנים יותר, ולפיכך, חלקים מהם לא מזדהים לחלוטין עם מדיניות הממסד החרדי. משכך, נציגי אותם משפטנים חרדים לא מעמידים בראש סדר העדיפויות שלהם את שילוב אנשי המגזר שלהם במערכת המשפטית, אבל גם בכך חלים שינויים.
 
בשנים האחרונות ניכר כי חברי הכנסת החרדים מעלים אל סדר היום את שילוב העובדים החרדים במשרות נחשקות, בין היתר באמצעות חקיקת חוקי אפליה מתקנת. הסיבה לכך הינה גם הגידול של קהילת החרדים העובדים, והדרישה כי חברי הכנסת החרדים יפעלו גם בשבילם, אך גם כיוון שהממסד החרדי מבין שהוא יכול להפיק תועלת מכך שאנשיו ישולבו בעמדות בכירות.

"זה בהחלט ריאלי", אמר הרב יהושע פפר, דיין ובעל תואר שני במשפטים שאף התמחה בבית המשפט העליון. "לאט לאט חרדים בעלי השכלה משפטית נכנסים לעמדות יותר בכירות בשירות הציבורי ובמגזר הפרטי, ובהיבט המקצועי אין סיבה שזה לא יוכל לקרות בשנים הבאות. בוודאי שזה יעורר "גאווה חרדית" ברחוב".

מינוי חרדים כשופטים ייצור עבור חלקם מורכבות הלכתית – לפסוק על פי חקיקה שאיננה מבוססת על המערכת הלכתית. הרב פפר סבור כי הבעיה הזו פתירה. "הנושא ההלכתי מורכב וכבר דנו בו רבים, אבל העובדה שתיקים בהם מעורבים רבנים מוכרים וישיבות מפורסמות נגמרים בבית המשפט מעניקה לגיטימציה ציבורית מסוימת לאיוש חרדי".

השופטים החרדים העתידיים יהיו בעלי אופי שמרני, או שיצטרפו לאקטיביזם השיפוטי?
פפר: "השאלה תלויה במזג האישי של השופט. בגדול, הציבור החרדי רגיש לאקטיביזם שיפוטי, ורואה את עצמו כמי שסבל מנטייה פוליטית של שופטים אקטיביסטים. מנגד, תחושת הסבל קשורה לניכור השורר בין בית המשפט העליון לבין הציבור החרדי בכלל והפוליטיקה החרדית בפרט, ושינוי באיוש השופטים עשוי להביא לשינוי גישה. הציבור החרדי לא עסק עמוקות בדיון בין דמוקרטיה פורמלית לבין מה שמכונה "דמוקרטיה מהותית" (שמשפיעה על האיזון בין משילות הכנסת לבין מרכזיותו של בית המשפט), אבל האינטואיציה שלו נוטה לצד הראשון".

רוזנבלום: "קשה להעריך היום אם שופטי העליון החרדים יהיו שמרנים או רדיקלים, שכן ישנם חרדים כאלה וכאלה. סביר להניח שבאופן אינהרנטי יש מידה של שמרנות בסגנון החרדי, ולו בשל המחוייבות המוחלטת להלכה. אולם אני משער שהסוגיות הערכיות המרכזיות שיעסיקו אז את בית המשפט העליון, תהיינה דומות לאלה של היום, אך בווריאציות שונות.

 
"אולי אז יגישו בעלי המכולות בג"ץ נגד רשת הסופרמרקטים האוטומטיים הפתוחים בשבת, ובפני שופטים החרדים תעמוד הדילמה, האם לפסוק לפי ההלכה הטכנית שתעלה בקנה אחד עם הערכים הדמוקרטיים של הבחירה החופשית וחופש העיסוק, או לפי רוח ההלכה המתנגדת לעשיית השבת חול".

דוקטור חיים זיכרמן, מהמוכרים שבמשפטנים החרדים ומנהל הקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו, סבור כי שופטים חרדים יחזקו את אמון הציבור החרדי במערכת המשפטית. "במדד הדמוקרטיה האחרון רק שישה אחוזים מהחרדים הביעו אמון בבתי המשפט", אמר זיכרמן.

"מבין כל המוסדות הממלכתיים, בעיני החרדים המערכת המשפטית בתחתית הרשימה. ממצב זה נפגעים גם החרדים וגם המערכת. החרדים סבורים באופן מסורתי כי בתי המשפט נגדם. כך בנוגע לביטול חוק טל, כך בנוגע לכלל הסוגיות של דת ומדינה. שופטים חרדים במערכת בכלל ובבית המשפט העליון בפרט, יעשירו את מגוון הדעות במערכת המשפט ויגדילו את אמון הציבור החרדי בה".                 

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg