ראשי » יהדות » חדשות

בתי הדין הרבניים לבג"ץ: אין להטיל צנזורה על דיון הלכתי

העותרים ביקשו לאסור על בית הדין הגדול לדון בשאלת מעמדו של המערער על כשרות הגט בפרשת "העגונה מצפת", שניתן לאישה שבעלה הפך לצמח. בבתי הדין מזכירים לבג"ץ כי "על פי חוק ענייני נישואין וגירושין הם בסמכות הייחודית של בתי הדין הרבניים"

לקראת הדיון שיתקיים מחר (שלישי) בבית המשפט העליון בעניין העגונה מצפת, הגישו היום (שני) בתי הדין הרבניים את תגובתם לעתירה. בעיתוי ציני, הדיון יתקיים ביום שהוכרז כ"יום העגונה".

כזכור, העותרים ביקשו לאסור על בית הדין הגדול לדון בשאלת מעמדו של המערער על כשרות הגט מצפת. לקראת הדיון, שיגר היועץ המשפטי לשיפוט רבני, עו"ד מיכאל אביטל, יחד עם סגנו, עו"ד ד"ר רפי רכס, את עמדת מערכת בתי הדין הרבניים.

מערכת בתי הדין הרבניים (בת"ד) מדגישה כי גדולי ישראל בכל הדורות "מסרו את נפשם" כדי למצוא פתרונות עבור "תקנת עגונות". לפי בת"ד, הראשון לציון הרב עובדיה יוסף יצא מגדרו כדי למצוא כל פתח אפשרי להתיר עגונות, אבל יחד עם זאת לא נטה מקו האמת וההלכה הצרופה ומדרכי הפסיקה המסורתית - והודות לכך פסקיו נתקבלו בכל העולם ועל ידי כל החוגים. זו גם דרך הפסיקה של בנו הראשון לציון ונשיא בית הדין הרבני הגדול הרב יצחק יוסף. הוא אינו נח ואינו שקט עד למציאת פתח להתיר כל עגונה.
 
בבת"ד גורסים כי "השאלה המונחת לפתחו של בית הדין הגדול בשלב זה אינה כשרותו של הגט מצפת, אלא אם יש מעמד לאדם זר לערער בתיק המתנהל בבית הדין. לשם כך כינס הראשון לציון ונשיא בית הדין הרבני הגדול את חברי בית הדין בהרכב מורחב כדי שישמעו את טענותיו של המערער על אודות מעמדו וגם את טענות הצד שכנגד. בית הדין הרבני הגדול טרם דן וממילא גם עדיין לא הכריע, ובשלב מקדמי זה אין ידוע מה יכריע הרכב נכבד ונרחב של 11 דיינים. אין גם כל ודאות מה תהיה דעתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול עצמו לאחר שישמע את הטיעונים".

המשיבים מציינים כי על פי חוק שיפוט בתי הדין הרבניים ענייני נישואין וגירושין הם בסמכות הייחודית של בתי הדין הרבניים. היקף התפרשותו של המונח "עניין" עשוי להיות רחב בלא שיצטמצם לד' אמות של מחלוקת של בני זוג ישירים. לעתים יש לסכסוך פרטי השלכה רחבה ושאלת רוחב התפרשות הזכות לפנות אל בית הדין הרבני בעניין מסוים ראויה לעיון ולליבון. מטרת ההליך היא לדון ולהחליט בשאלה העקרונית האם יש מקום באולם בית הדין לאדם שייצג את העניין הציבורי בדיון בשאלות שיש להן השלכות ציבוריות, ואם יוחלט שכן יש מקום שבית הדין הגדול ייתן את דעתו על השאלה מי מוסמך לעשות זאת ובאיזה אופן.
   
בת"ד ציינו כי מעבר לשאלת המעמד של אדם זר לעורר בבית הדין הרבני על נפקויות (מלשון נפקא מינה) ציבוריות של הכרעה בעניין פרטי, מעלה המערער שאלה קונקרטית, למעשה - השגות, על פעילותו של האפוטרופוס-לדין שמינה בית הדין האזורי בצפת. עלתה שאלה אם בכלל הוזמנו לדיון בבית הדין האזורי הורי הבעל החסוי, אפוטרופוסים לגוף ולרכוש של הבעל, ואם נשמעה עמדתם. אם נשמעה - מה הייתה עמדתם; ואם לא - מדוע לא נשמעה. "הבה נניח לצורך הדיון שלפנינו שנעשה עוול לחסוי - ואין בדברינו כדי לומר שאכן נעשה עוול כזה - ובית הדין האזורי טעה טעות עובדתית או משפטית של ממש. מי ישמש פה לחסוי בטענות נגד פעולה או מחדל של האפוטרופוס-לדין? מי ידון בטענות אלו כאשר בית הדין האזורי דוחה על הסף את טענות הצד המעוניין בנימוק שאין לו מעמד - אם לא בית הדין הרבני הגדול?!", אמרו בבת"ד.

בתי הדין אמרו עוד כי הטלת איסור משפטי על עצם קיום הדיון הוא "בבחינת צנזורה על קיום דיון הלכתי לגיטימי", וזו מעולם לא הייתה דרכו של בג"ץ.

"בתי הדין צריכים להחליט אם הם ערכאה שיפוטית או בית מדרש"

עו"ד בתיה כהנא דרור, המייצגת את העותרת ואת ארגון "מבוי סתום" מסרה בתגובה כי "בתי הדין הרבניים צריכים להחליט מה הם - ערכאה שיפוטית הפועלת ע"פ החוק ועקרון סופיות הדיון, או בית מדרש".
לדבריה, "תגובת בתי הדין שהוצאה הערב לקראת הדיון מחר בעתירה המבקשת למנוע מהרב יוסף ובית הדין הגדול לדון בגט שניתן בבית הדין האזורי בצפת, חושפת חוסר הבנה בסיסי ביחס למעמדו של בית הדין הגדול, סמכותו וכפיפותו לעקרון החוקיות. הודעת בתי הדין לוקה גם בחוסר יושר: מצד אחד הם מלינים על הטלת צנזורה על דיון הלכתי (בעניין הגט מצפת), ומצד שני הם טוענים שהשאלה שתידון בערעור, אינה כשרותו של הגט, אלא מעמדו של המערער בהיותו אדם זר בתיק".
 

 
כהנא-דרור טוענת כי "אין חולק כי קיום דיון בערעור שהגיש מערער החסר כל מעמד בתיק, עלול להביא את העותרת למצוא עצמה שוב עגונה, בדיוק שלוש שנים לאחר שקיבלה את הגט והפכה לגרושה. אין כל ספק כי מה שעומד לדיון הוא הגט עצמו, ותוצאותיו יקבעו את גורלה של האישה. בית הדין הרבני אינו בית מדרש או אקדמיה ואינו עוסק בשאלות תיאורטיות. תפקידו של בית הדין הגדול להכריע בערעורים שבין בני זוג בהליכי גירושין או בהליכים הכרוכים בגירושין. ההחלטה למי יש זכות ערעור על פסק דין בבית הדין הרבני חקוקה בחוק ובתקנות, ואינה נושא לערעור. ברי כי בהליך אזרחי מקביל, לא היה עובר מערער חסר הזיקה לתיק את שערי בית המשפט והיה נעצר כבר במזכירות".

כהנא-דרור סיכמה: "אני מקווה כי מחר בדיון בעתירה, נצליח לעצור את בית הדין מלבטל את פסק דין חשוב ופורץ הדרך אשר התיר אישה מעגינותה. ועשוי להשפיע על נשים רבות נוספות".

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg