ראשי » יהדות » העולם היהודי

משמרים את המורשת: 18 יהודים נותרו במצרים

נשיאת הקהילה מגדה הרון מקווה לקבל כספים מהממשלה לצורך תערוכה של חפצים עתיקים, אך לא כולם מעוניינים להיזכר בעבר היהודי בקהיר

בעבר הייתה זו קהילה משגשגת, וכיום רק קומץ יהודים מצרים, רובם נשים מבוגרות, נותרו במדינה הצפופה ביותר בעולם הערבי. מטרתם היא לשמר את המורשת שלהם, לכל הפחות.

 

במצרים יש עדיין כתריסר בתי כנסת, אבל בדומה לרבים מהאתרים במדינה – גם הם צריכים שיקום. חלק מהגג של בית הכנסת בעיר הים-תיכונית אלכסנדריה קרס בשנה שעברה. במרכז העיר של קהיר, רחוב הומה אדם המנוקד במלונות ישנים ובחנויות מוביל לבניין אבן מרשים שעוצב לפי מקדש מצרי עתיק: בית הכנסת "שער השמיים", שנבנה בערך בשנת 1900.

בתוך בית הכנסת מגלגלת מגדה הרון בזהירות את הגווילים של ספר התורה הנשמר בתוך ארון הקודש. בית הכנסת ריק לרוב בימים אלה, אך הרון (65) זוכר כיצד ספסליו היו מלאים במתפללים, כולל אביה המנוח שחאדה הרון, עורך דין ידוע.

הרון נושאת את התואר "נשיאת הקהילה היהודית של קהיר" – שש נשים מבוגרות, כולל היא ואמה – ואומרת שמטרתה היא לשמר את המורשת בת מאות השנים של היהדות במדינה. "זו חובתי למען דורות העתיד", היא אמרה.

אמה, מרסלה הרון בת ה-91, בוכה כשהיא נזכרת בעבר הנעלם של קהילתה. "לפי הסיפורים, יהודים התגוררו במצרים מאז ימי הפרעונים. האם הייתם רוצים שההיסטוריה תיעלם?" היא שואלת.

עד אמצע המאה העשרים היו במצרין בין 80 ל-120 אלף יהודים. השפעתם עלתה בהרבה על שיעורם באוכלוסייה בכל הקשור למסחר ואפילו לקולנוע, כשהזמרת והשחקנית ליילה מורד שלטה במסך הכסוף בשנות הארבעים והחמישים של המאה שעברה.

מלחמת העצמאות ב-1948 הובילה לניכור של האוכלוסייה המקומית לקהילה, כשמצרים רבים עזבו את מצרים או שגורשו בידי משטרו של הנשיא גמאל עבד-אלנאצר כיום מוערך מספרים של יהודי מצרים בח"י בני אדם, כתריסר מהם בעיר החוף אלכסנדריה.

 

חלומה של מגדה הרון הוא להציג את חפצי המורשת היהודיים, אולי במוזיאון המתוכנן של התרבות המצרית. רשמית, הממשלה לא מבדילה כיום בין המורשת הפרעונית, האסלאמית, הקופטית והיהודית, ומשרד העתיקות מצא את הכספים הדרושים לתיקון הגג של בית הכנסת באלכסנדריה. "משרד העתיקות הבטיח לי שמוזיאון התרבויות ייפתח במדינה וייצג את כל התרבויות במצרים", סיפרה מגדה הרון.

מוזיאון התרבות המצרי נפתח באופן חלקי בפברואר עם תצוגה קטנה, אבל אין נכון לעכשיו תוכניות מוגדרות להצגת חפצים יהודיים במקום. עם זאת, השר ח'אלד אל-ענאני, אמר לסוכנות הידיעות "אי-אף-פי" כי בתחילת 2016 הוא הקים ועדה כדי לתעד "את כל החפצים והאוספים היהודיים שנמצאים בבתי הכנסת".

אבל ברמה הפומבית, מצרים רבים מחזיקים עדיין בדעה מעורבת על עמיתיהם היהודיים. "זו נותרה עדיין שאלה מסובכת", אמר אמיר רעמסס, שב-2013 הפיק את הסרט התיעודי "יהודי מצרים", על הקהילה במדינה. "הזכרתם של היהודים במצרים הייתה טאבו", הוא הוסיף.

רק לצורך הקרנת הסרט שלו בבתי הקולנוע במצרים הוא נאלץ להיאבק לפני שקיבל לבסוף אישור. כשהוקרן, משרד התרבות ביקש שיוצג כתוצרת של "דמיונו" של הבמאי, במקום לתארו כסרט תיעודי.

אף שהקהילה הקטנה לא הייתה מטרה למתקפות האחרונות של ג'יהאדיסטים נגד הנוצרים במצרים, בית הכנסת "שער השמיים" הותקף בשנת 2010.

 

מחבל יידה מזוודה שהכילה מטען נפץ בתוכה לפתח בית הכנסת, ולא גרם נזק. עם זאת, יש בקהילה מי שמעדיפים לשמור על פרופיל נמוך.

ראש הקהילה היהודית באלכסנדריה, יוסף גאון, ביקש שיצטטו אותו מעט ככל האפשר כשרואיין על ידי "אי-אף-פי". גאון רק אמר שהוא "סומך על הממשלה המצרית, שתנסה לשמר את המורשת היהודית של הקהילה".

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg