דיין בכיר נגד הרב הראשי: מי שלא כיהן כדיין לא יכול לשמש נשיא ביה"ד הגדול
הרב שלמה דיכובסקי תוקף את החלטת הרב הראשי יצחק יוסף לדון מחדש בפרשת הגט של העגונה מצפת. "בית הדין יכול לחזור בו מפסק הדין רק כשהדיינים עצמם חוששים שהם טעו"
הרב שלמה דיכובסקי, שכיהן כדיין בכיר בבית הדין הגדול בירושלים וכמנכ"ל מערכת בתי הדין הרבניים, מותח ביקורת חריגה על הרב הראשי יצחק יוסף. בין השאר קובע הרב דיכובסקי שהרב יוסף ממלא את תפקידו כנשיא בית הדין הגדול ללא הניסיון הראוי.הרבנים הראשיים הנוכחיים, הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, מכהנים במקביל וברוטציה בתפקיד נשיא בית הדין הגדול, וסמכות זו נתונה להם על פי חוק. הרב דיכובסקי סבור כי יש בכך בעיה עקרונית, שכן הרבנים הראשיים לא הוסמכו לדיינות ובכל זאת מכהנים כנשיאי בית הדין הגדול.

לדבריו, הבעיה נעוצה בהנחת יסוד מתקופת חקיקת החוק: אז היה ברור שתפקיד הרב הראשי ניתן לפוסקים בעלי שיעור קומה שהוסמכו לדיינות ואף כיהנו כדיינים בפועל. אך במשך השנים הליך בחירת הרבנים עבר פוליטיזציה, שאפשרה לרבנים מקושרים להתמנות למשרה הרמה גם אם לא כיהנו כדיינים ולא הוכרו כפוסקים מהשורה הראשונה.
בדברים שנשא לאחרונה בכנס "התורה שבעל פה" שנערך במכללת אורות ישראל בקמפוס רחובות, טען הרב דיכובסקי שהרבנים הראשיים מייצרים פסקי דין באיכות ירודה: "החוק מאפשר מינוי ללא בחינות לרבנים הראשיים לישראל. אבל בלי לפגוע בכבודם של רוב הרבנים הראשיים, שהיו ראויים לזה, כולנו יודעים שזה 'רוב' - ולא 'כול'.
"לא כולם היו ראויים, לא כולם היו מתאימים, וזה מתבטא בפסקי הדין לאחר מכן. הפתח הזה שרבנים ראשיים יכולים לשבת בראש בית הדין הגדול בלי שעברו אפילו בחינה אחת של דיינות ובלי ששימשו כדיינים אפילו יום אחד, בעייתי ומסוכן. הסיבות לחוק הן פוליטיות, וזה בפירוש מצב לא רצוי ובעייתי".
בהמשך התייחס הדיין בדימוס למאבק שניהל הרב הראשי יוסף נגד הרב אוריאל לביא על רקע פרשת הגט של העגונה מצפת: הרב לביא, הוא אמר, "הוא דיין שעבר את הבחינות, הוציא מאות פסקי דין כתובים היטב וברורים. גם אם חכמים גדולים מחוץ למערכת יוצאים נגדו, אין אפשרות לבטל את פסק הדין, והוא שריר וקיים".
הרב דיכובסקי מתח ביקורת נוקבת על החלטתו של הרב יוסף לדון בערעור שהגיש אדם אלמוני על הגט. "ערעור של אדם שלישי שאיננו צד לתיק לא היה במערכת מעולם", הוא קבע, ציטט את תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים ואמר כי "בית הדין יכול לחזור בו מפסק הדין רק כשהדיינים עצמם חוששים שהם טעו. בכל מצב אחר אין מקום לעכב ביצוע פסק דין. קיימת אמנם אפשרות של ערעור של אחד הצדדים, אך ללא ערעור – פסק הדין חלוט".
כזכור, הרב יוסף החליט לקבל ערעור של צד שלישי שכלל איננו קשור לתיק, וקבע דיון מיוחד בערעור. עם זאת, שופטי בג"ץ התערבו ואסרו לקיים את הדיון. "ערעור של אדם שלישי לא היה במערכת מעולם ולא יהיה לעולם", טען הרב דיכובסקי, "אם נקבל דבר כזה שאנשים חיצוניים יוכלו לערער, לא יהיה במערכת פסק דין שלא יימצא חכם בקצה העולם שיחלוק עליו. אם נאפשר לכל אחד לערער על החלטת בית הדין, אין לדבר סוף".

הדיין לשעבר המשיך וגיבה את הרב לביא גם לגופה של החלטה: "אוי ואבוי אם דיין יחזור בו מפסק דינו כי חכמים גדולים מאוד מחוץ למערכת חולקים עליו. אין סעיף ב'שולחן ערוך' שאין בו מחלוקת, אין פסק דין שלא תמצא מישהו בקצה העולם או באמצע העולם שיחלוק עליו. חלילה וחס לעכב הכרעה כי מישהו חושב אחרת ולתת לו אפשרות לערער ולפתוח את הדברים. זה פשוט סוף המערכת.
"אפשר להקים בית מדרש לצד המערכת שבו ישבו דיינים לשעבר ויתפלפלו על הדברים כמה שהם רוצים, אבל אי אפשר לבטל פסק דין שלא במסגרת ערעור, גם אם הוא נראה למישהו משונה מאוד", הוסיף הרב דיכובסקי, "בזמנו גם הרב עובדיה יוסף אמר לי שפסק דברים קשים וקיבל החלטות לא מקובלות בלי לנמק. היה חשוב לו להגיע למטרה ולהתיר, והוא לא ביקש לעורר רעש".
בהערת אגב חשף הרב דיכובסקי את האחריות האישית שלו למחדל ששרר במשך שנים ארוכות במערכת הבחינות לדיינות: מסלול הלימודים לדיינות הוא ככל הנראה המפרך ביותר שקיים במוסד לימודים כלשהו בארץ, הן מבחינת ההיקף העצום של החומר והן מבחינת המורכבות הגבוהה של המבחנים.
המסלול כולל חמישה מבחנים, כשזמן הלימודים לכל מבחן ומבחן נע בין שנה ורבע לשנתיים וחצי. במשך שנים ארוכות התשובות לנבחנים היו מתקבלות לאחר המתנה מורטת עצבים של קרוב לשנה. בנוסף, גם פרחי דיינות מבריקים שהשקיעו את כל זמנם ומרצם בלימודים מצאו את עצמם נכשלים פעם אחר פעם עד שהתייאשו ופרשו מהמסלול.
הרב דיכובסקי הודה למעשה שהוא היה האחראי להעלאת הרף לרמות גבוהות ביותר כדי לחסום את מי שאינו עילוי יוצא דופן מלקבל סמיכה לדיינות: "בתקופתי 80 אחוזים ממי שניגשו לבחינות לדיינות היו נכשלים. העליתי את הרף לגובה רב מאוד במכוון. לצערי, אחרי שיצאתי הורידו את הרף, אבל עדיין צריך ללמוד. בלי ללמוד ולדעת היטב 'אבן העזר', 'חושן משפט', ש"ס ופוסקים אי אפשר לעבור את הבחינות".
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg