ראשי » יהדות » חדשות

רק 35% ממשגיחי הכשרות מחזיקים בתעודת הסמכה

המבקר מצביע על הבעייתיות שנוצרת מכך שכ-95% מהמשגיחים מועסקים ישירות על ידי בתי העסק. בדו"ח נמתחת ביקורת נוקבת ומפורטת על המועצה הדתית בירושלים שחילקה היתרי עבודה למשגיחים בסיטונאות, ללא הבחנה ובעצימת עיניים

"חלק ניכר מהציבור היהודי במדינת ישראל מקפיד על צריכת מזון כשר ונותן את אמונו במערך הפיקוח על הכשרות", כך נפתח הפרק בדו"ח המבקר שמתפרסם היום (יום ג') העוסק בתחום הכשרות בישראל. המבקר מציג ביקורת קשה על המערך המפקח על כשרות מוצרי מזון ובתי הסעדה, וטוען כי מדובר בליקויים שנמשכים כבר עשר שנים.

במרכז הביקורת עומדים ארבעה גופים: המועצות הדתיות, הרבנות הראשית לישראל, המשרד לשירותי דת והרבנויות המקומיות. אחת הטענות המרכזיות בדו"ח הינה כי ארבעת הגופים הללו לא פועלים בתיאום מיטבי, וכי תכניות עבודה שמוכנות בגוף אחד לא מתואמות עם הגוף השני, ויוצרות בלבול.

הליקויים המופיעים בדו"ח מתחלקים לשני סוגים: ליקויים באיכות ההשגחה, הגורמים לכך שייתכן שמזון שאינו כשר חודר למערך המפוקח, מצד אחד; ודרישות השגחה מיותרות שמסרבלות את המערך וגורמים לעלייה במחיר הנדרש על הפיקוח, מצד שני.

ההשלכה הישירה על הציבור בישראל מהליקויים הללו היא העלייה ביוקר המחייה, שנגזרת גם מצרכי הכשרות. כך, למשל, העובדה שנהלי הכשרות נקבעים על ידי הרבנויות המקומיות, ולא באופן אחיד בכל חלקי הארץ, גורמת לכך שהרבנויות בירושלים ובנתניה מטילות הגבלות על הכנסת מזון שכבר קיבל הכשר בשטח שיפוט של מועצה דתית אחרת. הדבר מצמצם את אפשרות הבחירה של בעלי בתי העסק ו"משפיע על עלויות המזון ויוקר המחיה". לעלייה במחירי הכשרות מצטרפת גם העובדה שעל פי הדו"ח, היקפי השעות שמדווחים חלק מהמשגיחים אינם סבירים, וכי נראה כי מדובר בשעות כוזבות, שאינן ממומשות בפועל.

בתחקיר מקיף שפורסם ב-360 הוצגו תוצאות הליקויים הללו: מלצרים שאוכלים בשר וחלב במטבח "כשר", קייטרינג שמגיש באותן צלחות שרימפס ומזון "כשר", ומטבחים שמכשירים כלים לקראת פסח אך ממשיכים להגיש בהם לחם. "בכמה מסעדות 'כשרות' אוכלים לא כשר? אני חושש", צוטט בו בכיר במערך הכשרות. גם בדו"ח המבקר הוזכר כי חלק מהליקויים - בעיקר אלה שמתרחשות במועצות הדתיות -הופיעו בדו"ח כבר לפני עשור.

הדו"ח מתפרסם שבועיים לאחר שהרב הראשי לישראל דוד לאו הציג רפורמה שהוא מבקש להחיל במערך הכשרות. הטענות שעולות בדו"ח באות לידי מענה ברפורמה החדשה, שהוצגה בקווים כלליים, ועדיין איננה תכנית עבודה מפורטת. הטענות בדו"ח, כאמור, אינן חדשות כלל. מרביתן הושמעו שוב ושוב בשיח הציבורי, על ידי גופים המבקשים להוות אלטרנטיבה לרבנות, ובמסגרת דיונים בבג"ץ בעתירות נגד הפקדת מערך הכשרות באופן בלעדי בידי הרבנות הראשית לישראל.

ליקוי מרכזי שפוגם באיכות ההשגחה הוא העובדה שכ-95 אחוזים מהמשגיחים מועסקים ישירות על ידי בתי העסק, וכך הם למעשה אמורים לפקח על מי שמשלם להם את משכורתם. הפיתוי להקל עמו גדול, ומעלה תהיות על כשרות המזון. ליקוי זה הוא מהנידונים ביותר בעשור האחרון, ונכלל גם בהכרעת בג"ץ מהשנה שעברה שקבע כי הדבר נדרש להשתנות בטווח זמן של שנתיים. על פי הדו"ח, ב-20 מועצות דתיות נמצאו מקרים של קרבה משפחתית אסורה בין בעלי תפקידים במועצה ובין משגיחים הפועלים בתחומה. על פי זה, עובדה נוספת שמוזכרת היא שרק 35 אחוזים מהמשגיחים מחזיקים בתעודת הסמכה להשגחה - לא מפתיעה במיוחד.

 
מי שזוכה לביקורת נוקבת במיוחד ובאופן פרטני היא המועצה הדתית בירושלים. "הממצאים על מערך הכשרות בעיר ירושלים מצביעים על פגיעה חמורה בסדרי המנהל התקין ועל הפרה בוטה של נוהל הכשרות. ההתנהלות הבלתי תקינה של המועצה אפשרה מתן היתרים בעל פה לעבודה נוספת של עובדיה בסיטונאות וללא הבחנה, ללא הענקת היתר מפורש ותוך עצימת עיניים מהנסיבות שנוצרו", נכתב בדו"ח. רבה של ירושלים, הרב אריה שטרן, ניהל מאבק במועצה הדתית בירושלים, ומתיחות רבה שררה ביניהם. לפני כחצי שנה נעצרו לחקירה חמישה בכירים במועצה, ויוחסו להם עבירות הונאה, מרמה והפרת אמונים.

מהרבנות הראשית לישראל נמסר: "במועד כתיבת דו"ח הביקורת על ידי מבקר המדינה, הוועדה לבחינת מערך הכשרות בישראל טרם סיימה את עבודתה ומסקנותיה טרם הוגשו למבקר המדינה. הרבנות הראשית לישראל רואה חשיבות רבה ביישום המלצות הוועדה וקוראת לכל הגופים הממשלתיים הנוגעים בדבר, ובראשם המשרד לשירותי דת, המופקד על תקצוב ותקנון מחלקות הכשרות המקומיות, להירתם ולסייע כל אחד בתחומו ליישום המלצות הוועדה וזאת בשיתוף פעולה עם צוות ההיגוי שהוקם, באופן שיבטיח הסדרה של מכלול ההיבטים הנוגעים לעניין לטובת הכשרות ולטובת הציבור שומרי הכשרות בישראל. יישום מסקנות הוועדה יוביל לפתרון מלא של הליקויים אשר הוצגו בדו"ח המבקר.

 
על פי המלצות הוועדה, יפוצל תפקידו של משגיח הכשרות, כשאת העבודות הכשרותית - טכניות יבצע נאמן הכשרות שהוא אחד מעובדיו הסדירים של בית העסק, ואת הפיקוח הכשרותי יבצע בקר הכשרות אשר יועסק על ידי המועצה הדתית. ייקבעו תנאי סף לתפקיד בקר הכשרות והוא יבחר באמצעות הליך פומבי ושוויוני, בקר הכשרות יופקד על אשכול בתי עסק הסמוכים גיאוגרפית ואחת לתקופה תתבצע תחלופה של בתי העסק הנתונים באחריות בקר הכשרות. באמצעות יישום המלצה זו, יבוטל כליל התלות בין משגיח הכשרות לבין בית העסק. אופן העסקה זה, ימנע גם כל אפשרות להיקף העסקה בלתי סביר ותשלומים באופנים שנוגדים את החוק.

על פי המלצות הוועדה, בית העסק ישלם למועצה הדתית אגרה שתגלם את כלל העלויות הדרושות לשם מתן ההכשר לרבות עלויות הפיקוח הכשרותי, ותיקבע באופן שוויוני ושקוף וכן ייקבעו כללים למניעת ניגוד עניינים של עובדי מערך הכשרות וכללים לעניין אישור עבודה נוספת. דבר זה ימנע את המצבים הלא תקינים שהתגלו במספר מועצות דתיות ואשר מובאים בדו"ח המבקר.

בנוסף, הומלץ על ידי הוועדה כי יונהגו נהלי כשרות אחידים אשר יחייבו את כל נותני הכשרות המוסמכים, מצב זה, יפתור את הליקוי הקיים, בו בכל עיר קיימים נהלי כשרות  שונים ע"פ דרישת רב העיר. בנוסף, הציעה הוועדה כי, תמונה ועדה שתוסמך לשלול את סמכותו של רב למתן תעודות הכשר, בנסיבות בהן פעל שלא כשורה בתחום הכשרות.

עוד  המליצה הוועדה, כי ייקבעו כללי תשלום אחידים בעד שירותי הכשרות. כללי התשלום ייקבעו על פי פרמטרים ברורים, אחידים ושוויוניים בהתחשב במאפייני בית העסק. דבר זה יוביל להאחדת העלויות בבתי העסק ויימנע מצבים של פערים בעלויות כפי שהתגלו בדו"ח המבקר.

הרב דוד סתיו יושב ראש ארגון רבני צהר התייחס גם כן לדוח: "דוח מבקר המדינה מאשש פעם נוספת את מה שמרבית תושבי המדינה ואת מה שארגון רבני צהר יודעים ומתריעים עליו כבר כמה שנים. מערכת הכשרות במדינת ישראל בקריסה.

"אין פתרון שיביא לכינונה של כשרות איכותית בישראל אלא באמצעות הפרטתה. ביו היתר ניתוק בין העסקנים הפוליטיים הממנים משגיחים מקורבים שלא אוכלים מהכשרות עליה הם אחראים ובנוסף פתיחת שוק הכשרות לתאגידים נוספים"

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg