ראשי » יהדות » חדשות

תלמידים ביקשו לשנות הסטטוס קוו בהר הבית, ברבנות התעלמו

למעלה מ-350 תלמידי ישיבות תיכוניות שיגרו מכתב לרבנות הראשית, וקראו לה לשקול מחדש את האיסור הגורף על העלייה להר הבית. ברבנות הגיבו על כך באופן הרגיל שבו נוהגים שם כבר עשרות שנים בפניות כאלה: התעלמות

לרגל יום השנה ה-50 לשחרור ירושלים קיימה השבוע מועצת הרבנות הראשית ישיבה חגיגית. חברי המועצה התכנסו במנהרות הכותל, לא בהר שמעליהן. על סדר יומם הונח מכתב ששוגר בידי למעלה מ-350 תלמידים מהישיבות התיכוניות 'אורות הזורעים', אלון-מורה, 'בני צבי', 'מקור חיים', 'נחלת ישראל' ו'נתיבות יוסף', וביקשו לשקול מחדש את האיסור הגורף של הרבנות על העלייה להר הבית.
   
"אנו, תלמידי ישיבות תיכוניות", נכתב שם, "פונים אל כבוד הרבנים בקריאה לקיום דיון הלכתי מעמיק בסוגיית העלייה להר הבית". בין הטעמים לבקשה שצוינו במכתב נכלל מה שכינו הכותבים "היעדר נימוקים הלכתיים מפורטים": "בכל השנים הללו לא הוציאה הרבנות הראשית מסמך אחד או קובץ הלכתי מקיף ורשמי בנוגע לדעת תורה בימינו בדבר העלייה להר הבית. אולי הגיע הזמן?" שאלו הכותבים.

נימוק נוסף הוא "אחריות לחילול הקודש בהר השם", כדברי הכותבים, שאף פירטו את כוונתם: "מדי יום משחקים נערים ערבים בהר בכדור, ואף פעמים שבמקום העזרות עצמו. בתקופות הסלמה מתרחשות התפרעויות בהר הבית, ובכך מחולל המקום הקדוש. היו מקרים שאף הושלכו אבנים על מתפללי הכותל. מוצאים אנו לנכון להביא את דברי הרב הראשי לישראל לשעבר, הרב שלמה גורן זצ"ל: 'ולצערנו מצויים פוליטיקאים המוכנים לשאת ולתת על הריבונות שלנו על הר הבית, והם מסתמכים על האיסור כביכול של הרבנות לעלות אל הר הבית. איסור זה עלול לשמש תואנה להסגיר את קודש-הקודשים של האומה לידי המוסלמים' (ספרו 'הר הבית', עמוד 15).

"הכרוז שפרסמה הרבנות הראשית באלול תשכ''ז אינו תואם את המציאות שבה אנו נמצאים עכשיו", הוסיפו מחברי המכתב, "בכרוז ההוא נכתב, למשל, ש'רבים מהמון בית ישראל נוהרים לחזות עין בעין את מקום הקודש והמקדש'. דבר זה היה נכון לאחר מלחמת ששת הימים, כשאז היו נכנסים יהודים למקומות האסורים תוך חוסר שמירה על טהרה ופעמים שתוך חילול שבת. לא כן בזמננו, כשרוב מוחלט של העולים היהודים עולים בטהרה ובשמירת מרחק מתאים ממקום העזרה. לא רק זאת, אלא שהמשטרה לא נותנת להתקרב כלל למקום העזרה כשהיא מלווה את קבוצות העולים. על כן יש לבחון אם האיסור של חשש כניסה בטומאה תקף גם היום.

"העובדה שרבנים במועצת הרבנות בעבר תומכים כיום בעלייה להר הבית, וחלקם עולים אליו בפועל ואף גייסו כספים להקמת בית כנסת עליו, מעוררת ספק בעניין תוקפו ומשקלו של כרוז הרבנות בדבר איסור העלייה. על כן אנו מבקשים לקיים דיון, או לכל הפחות להוציא מסמך הלכתי מפורט בעניין דעת הרבנות בנושא, כדי לשמור על מעמד הרבנות וכדי לדאוג לכבוד הבית המחולל יום-יום בדורנו".

ברבנות בחרו לא להגיב למכתב ולפניית 'מקור ראשון' בעניין.

תלמידי הישיבות התיכוניות אולי לא יודעים זאת, אבל לרבנות יש מסורת ארוכה של התעלמות מפניות אליה בעניין הזה. במסמכי ארכיון המדינה שהותרו לפרסום בשבוע שעבר מצויים כמה וכמה מכתבים ברוח דומה שנשלחו לרבנות בשנים הראשונות שלאחר מלחמת ששת הימים, שכותביהם הפצירו בה לשנות את עמדתה בעניין ההר. מענה – ככל שנשלח כזה מטעם הרבנות - לא מופיע בתיק המסמכים שבארכיון המדינה.

אחד המכתבים, שנשלח לרבנים הראשיים בסיוון תשל"א (יוני 1971), לפני 46 שנים, בידי קבוצת פעילי הר הבית ובהם מנחם בן-ישר ומאיר קוזניץ, ישראל וינקלמן וכן הרב משה צבי סגל – ראשון התוקעים בשופר בכותל בימי המנדט - לא שונה בהרבה מתוכן מכתבם של תלמידי הישיבות התיכוניות ב-2017.

"דוחק השעה וחומרת המצב גרמו לנו להעלות בפני כבודכם את הבעיה ההלכתית של כניסת יהודים להר הבית", כתבו אז פעילי ההר, "דוברי המדיניות הישראלית כבר קבעו בשיחות דיפלומטיות ובפומבי כי לקראת הסדרי שלום אף במשא ומתן על הקודש אין צורך, כי ברור ומוחלט על ממשלת ישראל שכ'מקום מוסלמי קדוש' (המרכאות במקור - א"ס) יוחזר לסטטוס של ריבונות ערבית ותחת דגל ירדני, ודבר זה עלול לקרות חס ושלום בקרוב. מצב זה התאפשר מתוך שרוב-רובם של יהודים יראי שמיים מדירים את רגליהם מהר הקודש מחמת איסור הרבנות.

"לנוכח סכנה זו שהר קודשנו יישמט חס ושלום מידם של ישראל ויימסר לידי נוכרים, כאילו כתבנו על קרן השור 'אין לנו חלק ונחלה במקום מקדשנו'. שמא אף היה מקום שפוסקי הדור ייטו משורת הדין (...) כהוראת שעה של עת חירום וכיבוש. ובאמת אפשרי מאוד וקרוב לוודאי שלא יהא צורך בכך, שכבר טרחו אנשי הלכה בהלכות הר הקודש ובמידותיו, ובדברים שבכתב ושבעל פה כבר הראו על אפשרות להתיר כניסה במקומות מסוימים ובאופנים מוגדרים.

"לעניין החשש שמא מתוך היתר מוגדר יימשכו למקומות אסורים או שלא ינהגו בזהירות בקודש, הלוא עתה המצב שההמונים מישראל מטיילים בכל השטח ללא כל זהירות, וביניהם רבים שומרי מסורת - וזאת על אף שלטי האזהרה של הרבנות. ובמציאות זו, הלכה מבוררת איך וכיצד לעלות היא שתגדור את הפרצה. השעה דוחקת, כי מי יוכל לעמוד באחריות של סיוע חס ושלום, אף אם בלא יודעין וב'שב ואל תעשה', להפקרת מקום מקדשנו, הר עטרת תפארתנו, לידי נוכרים אחרי שחרורו המופלא בתשועת תשכ"ז?" סיימו הכותבים. מענה, ככל שנשלח לפונים מצד הרבנות, לא מופיע בתיקיית המסמכים בארכיון המדינה.

מסמך אחר שמופיע בארכיון ונשלח כמה חודשים קודם לכן, ב-14.2.1971, הוא פנייה של שר הדתות לרב הראשי יצחק נסים זצ"ל, בבקשה לסייע בהתקנת תקנות שיאפשרו תפילת יהודים בהר הבית. הפנייה נעשתה אליו בעקבות הגשת עתירה לבג"ץ - עתירה ראשונה מתוך עשרות רבות מאוד - בדרישה להתיר ליהודים להתפלל בהר הבית. את העתירה הגיש עו"ד יעקב חרותי בשם ארגון 'חוגים לאומיים'. בג"ץ פסק שכדי לאפשר תפילת יהודים בהר, על שר הדתות זרח ורהפטיג להתקין תקנות לחוק השמירה על המקומות הקדושים שיאפשרו זאת. בעקבות הפסיקה אכן פנה חרותי במכתב לוורהפטיג, ודרש ממנו להתקין תקנות לחוק.

ורהפטיג פנה לרבנים הראשיים, בבקשה שיסייעו לו: "מכיוון שלפי הוראות הסעיף האמור עליי להתייעץ מראש עם כבוד הרבנים הראשיים לישראל, אבקשכם להודיעני בכתב עמדתכם בנידון", הוא כתב. תשובת הרבנים הראשיים, אם בכלל ניתנה, לא מופיעה בקובץ המסמכים. על כל פנים, בשורה האחרונה עד עצם היום הזה לא הותקנו תקנות לחוק המקומות הקדושים המאפשרות תפילת יהודים בהר הבית.

מסמך נוסף, מוקדם יותר, המופיע בתיקייה הזאת שבארכיון המדינה הוא מ-9.7.1967, חודש אחרי המלחמה. במסמך הזה מבקש מהרבנים הראשיים מ"ע דרוק, הממונה על יחסי הציבור במשרד הדתות, לקבוע "נוסח תמציתי קצר ככל האפשר, בעברית ובאנגלית, לשלטים במבואות הר הבית המסבירים את איסור הכניסה ליהודים למקום המקדש". דווקא לבקשה הזו נעתרו ברבנות, כידוע. הרבנות אף נעתרה לכך בהידור, כי מלבד איסור כניסה למקום המקדש גזרו שם איסור כולל על כניסה להר הבית, ללא כל תנאי וסיוג. עד היום הזה לא מצליחים להזיז את השלטים הללו ממקומם.

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg