ראשי » יהדות » חדשות

האם הישיבות התיכוניות ויתרו על התלמוד?

בשנים האחרונות נרשמת צניחה במספר הניגשים לבגרות של חמש יחידות בגמרא, עם ירידה של מחמישים אחוזים בתוך עשור. רוב ראשי המוסדות משלימים עם המצב ומכוונים את תלמידיהם אל מגמת התושב"ע, בעוד אחרים מנהלים קרב מאסף

נדמה שנאמר כבר הכול על לימודי הגמרא בישיבות התיכוניות: שהם משעממים את התלמידים, שהשפה הארמית קשה מדי, שהפלפול מסובך מדי בשביל דור הסמארטפון ושאם כבר מצליחים להושיב את בני הנוער ללמוד - עדיף שישקיעו את זמנם בחמש יחידות מתמטיקה. זו לא בעיה חדשה. גם תלמידים שסיימו את חוק לימודיהם לפני עשרים ושלושים שנה זוכרים שדפי הגמרא היו קשים להם במיוחד, אבל אף תיכון דתי או ישיבה לא ויתרו עליהם.

אולם כעת, נתונים שהגיעו לידי מוצש ועדויות של מנהלי תיכונים ור"מים בישיבות הסדר אינם מותירים מקום לספק - לימודי הגמרא בציונות הדתית מאבדים מחשיבותם. רבנים בכירים בציונות הדתית שביקשו להישאר בעילום שם, אף אמרו שהמצב הוא בגדר "פיקוח נפש רוחני".
 
במשך למעלה מחודשיים ניסינו לקבל ממשרד החינוך נתונים על מספר הנבחנים בגמרא לבגרות בחמש יחידות בשנים האחרונות, ונדחינו פעם אחר פעם. הדחיות והתירוצים הובילו אותנו לחשוב שאם יש מה להסתיר המצב באמת חמור. ועדיין, לא שיערנו עד כמה.

אחרי שהצלחנו לבסוף לקבל נתונים חלקיים ממקור במשרד, שוחחנו עם מפמ"ר (מפקח מרכז המקצוע) תושב"ע, הרב יהודה זולדן. הוא הציג את הנתונים שבידיו, המראים שבתוך שבע שנים חלה ירידה של כמעט 50 אחוזים במספר הניגשים לבחינת חמש יחידות תלמוד. (ראו נתונים מלאים מעלה).

1,500 שנים אחרי שנכתב, ספר הליבה של העם היהודי נלמד במאות בתי מדרש בארץ ובעולם - אבל בתיכונים הדתיים חלה תנועה הפוכה, שהיא תוצאה של שלוש מגמות עיקריות. הראשונה היא מרכזיותם של התלמידים ויכולתם להשפיע על בתי הספר לבחור מה ברצונם ללמוד. השנייה היא מהפכת הבגרויות של שר החינוך לשעבר שי פירון. והשלישית - תכנון מחדש של בחינת הבגרות בגמרא, שהפכה מצד אחד מאורגנת יותר ומצד שני הקשתה על התלמידים, ואלה ברחו ממנה בהמוניהם לטובת הבגרות בתושב"ע.

"גם לנו כתלמידים לימודי הגמרא לא היו דבר קל, והתמודדנו", אומר הרב שרגא פרוכטר, ראש ישיבת בני עקיבא גבעת-שמואל, המתעקש חרף הקשיים לשמר אצלו בישיבה את לימודי הגמרא בהיקף נרחב לבגרות. "היום התלמידים לא רוצים להתמודד ומובילים מהלך של בריחה. אנחנו צריכים לעצור את זה עכשיו. אף תלמיד לא מבקש לרדת מחמש יחידות מתמטיקה לארבע, כי הם מתוגמלים על הרמה הגבוהה. צריך להיות אותו דבר גם כאן: מתמודדים במגמות? תתמודדו עם גמרא".
 

מנגד, ברשת אמי"ת דווקא מקדמים בברכה את השינוי, לטענתם במטרה לשמור על מרכזיותה של הגמרא בעולם הציונות הדתית. "זה המקצוע שנלמד הכי הרבה שעות בחמ"ד, וכשבודקים איך התלמידים יוצאים אחרי י"ב בנוגע לידע שלהם ולאהבת התורה, נמצא שאנחנו מפספסים בגדול", אומר מנכ"ל הרשת ד"ר אמנון אלדר. "בסוף אלפי שעות השקעה אנחנו לא משיגים את המטרות, וזה דורש חשיבה מחודשת. זה מה שעשינו. הפכנו את לימוד הגמרא ל'לימוד לשמה', ולבגרות ברמת חמש יחידות אנחנו מלמדים תושב"ע".

אלדר מסביר שלחשיבה המחודשת יש מניע ערכי. "המציאות משתנה, ולא יכול להיות שבתי הספר יישארו מאה שנה באותם מודלים. עובדה שהתלמידים שלנו שהולכים למכינות קדם צבאיות ולישיבות הסדר פתאום מגלים את לימודי הגמרא ומתחברים יותר, דווקא כשאין 'שוט' של בגרות", הוא אומר.

לדבריו, לצד המעבר מתלמוד לתושב"ע יש גם צורך לעדכן את תוכניות הלימוד בגמרא כדי להפוך אותן לרלוונטיות יותר - וגם לרענן את המורים. "אני לא חושב שזה עניין של גיל אלא של שינוי צורת הלמידה. המעבר מלימוד לבגרות ללימוד לשמה מאיים על המורים, כי הבחינה היא שמביאה את התלמיד למחויבות ללמידה. אבל מי שרוצה לשנות את המציאות העגומה הזו צריך להשתנות", הוא קובע.
 
יש לציין שמגמת נטישת התלמוד רווחת לא רק בתיכונים הדתיים וניתן למצוא אותה גם בישיבות האליטיסטיות. גם בישיבת מקור חיים בחרו בשנים האחרונות לעזוב את המסלול המוגבר בגמרא לטובת תושב"ע, ומבקשים מהתלמידים ללמוד גמרא שלא לשם המבחן בהיקף שעות נרחב.

כבר לפני 16 שנה דיבר הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ל על משבר בלימודי הגמרא בישיבות התיכוניות, והציע לשנות חשיבה ולהעביר את מוקד הלימוד מהתלמוד למשנה ולרמב"ם. המטרה שלו הייתה ליצור יחס חיובי יותר ללימודי הגמרא אצל התלמידים, שחלקם יוכלו להגיע אליהם בגיל מאוחר כשהם בשלים יותר. מאמר שפרסם בנושא זכה להתקפות רבות, אולם היום נראה שגישתו נעשית מקובלת יותר ויותר. לימודי התושב"ע, שהיו שמורים בעבר לבנות בלבד, הפכו למגמה המבוקשת גם בקרב הבנים.

התהליך השני שהתרחש בשנים האחרונות והשפיע על תיכוני החמ"ד לשנות חשיבה היה התוכנית של פירון, שצמצמה לשלושה בלבד את מספר המקצועות שאפשר להרחיב בבגרות. מנהלי ישיבות רבים בחרו להרחיב במקצועות אחרים על פני גמרא, בין השאר כדי להקל עליהם ולשפר את ציוניהם ואת ממוצע הבגרויות הסופי. יש לציין שבחודשים האחרונים הודיע שר החינוך בנט על הפיכת ההחלטה של קודמו ועל ביטול המכסות, מה שצפוי לדעתם של בכירים בחמ"ד להוביל חלק מבתי הספר לשוב למסלול המוגבר בגמרא.

אולם מבחינת תלמידי החמ"ד ומוריהם, השינוי המכריע שהביא לצניחת הניגשים לבגרות בתלמוד היה דווקא הסדרת לימודי הגמרא לבגרות, לראשונה בידי מפמ"ר תושב"ע החדש. "הרב יהודה זולדן מונה לפני כשבע שנים לתפקיד והחליט להסדיר את בחינות הבגרות בגמרא, שהיו חילול השם הכי גדול שיש", מספר הרב ערן פרינס, ראש ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר.

האגדות מספרות שבעבר הבוחנים בעל פה התאימו את שאלותיהם לרמה של כל בית ספר שנכנסו אליו, או במקרים הגרועים יותר, ר"מים מישיבות שונות תיאמו ציונים עוד לפני שנכנסו לבחון בבתי ספר מקבילים. כעת, לפי התוכנית שהתווה הרב זולדן ונכנסה לתוקפה בשנת תשע"ב, חומר הלימוד נקבע מראש כמו ביתר מקצועות הלימוד באופן אחיד לכל בתי הספר ובנוסף הוחלט על הפסקת הבחינות בעל פה ומעבר לבחינות בכתב.
 

"יו"ר המזכירות הפדגוגית לשעבר במשרד החינוך, ד"ר צבי צמרת, שאל פעם את הרב זולדן איך תלמידי הישיבות נכשלים בכל מיני מקצועות, ורק לא בגמרא. השאלה הזו היא הסימן הכי ברור למה שהיה קורה פעם במקצוע הזה. לכן כשהרב זולדן נכנס לתפקידו הוא החליט שבחינת הבגרות תיערך בכתב, והמקצוע הפך לקשה יותר", מסביר הרב פרינס. "בעיניי זה כמובן מהלך מבורך".

למרות תמיכתו אומר הרב פרינס כי החלטתו של זולדן להעלות את הרמה ולהאחיד את החומר הנלמד לבגרויות גרמה לתלמידים ללחוץ על מוריהם ועל מנהלי התיכונים לעבור לבגרות בתושב"ע, מחשש לכישלון. "אצלנו לא נכנענו ללחץ של התלמידים, אבל אפשר לראות שזה קורה בבתי ספר אחרים. בישיבה אחרת בירושלים, רב הישיבה אישר בהתחלה למעט תלמידים בשנה אחת לגשת לבגרות בתושב"ע במקום גמרא אך בשנה לאחר מכן רוב השכבה עשתה את המעבר הזה".
 
בישיבת אמי"ת בלבב שלם בירוחם החליפו לפני שלוש שנים את מסלול הבגרות בגמרא במקבילו בתושב"ע. ראש הישיבה הרב יאיר יעקובי מתחרט היום על שלא עשה זאת עוד קודם לכן. "עשינו את המעבר כשראינו שיש חבר'ה שגמרא קשה להם או לא מעניינת אותם. את התופעה הזאת היה אפשר לזהות כבר מזמן ומבחינתי האסימון נפל לנו באיחור", הוא אומר.

הרב יעקובי קושר בין הקושי של התלמידים להתחבר ללימודי הגמרא ובין תהליך שסוקר בהרחבה לאחרונה - החזרה בשאלה של כמעט מחצית מבוגרי החמ"ד. "גם כשהייתי תלמיד לפני 35 שנה לא כולם היו מחוברים לגמרא, אבל לא הייתה אפשרות ליצור עולם תורני-אמוני אחר. אם חצי כיתה לא התעניינה בגמרא, שמבחינתם היא עולם הקודש, הם יצאו לגמרי מהעולם הזה. המגמה הזו התחדדה בתקופה האחרונה, בדור האחרון. אנחנו אמרנו: בואו נשבור את הקשר המוחלט בין עולם הקודש לגמרא, ואז, אולי בשלב מאוחר יותר, הבוגרים ייפגשו איתה".

מי שרואים בשנים האחרונות את השינוי העקבי אצל בוגרי החמ"ד בנוגע ללימודי הגמרא הם כמובן הר"מים וראשי ישיבות ההסדר, שמקבלים תלמידים מוכשרים פחות מבעבר, שמסוגלים פחות לפתוח גמרא ולנתח את הסוגיות בה. הרב חיים שחר, שמשמש כר"מ בישיבת ההסדר באיתמר כבר כמעט עשור ועוסק בקבלת תלמידים בחמש השנים האחרונות, מספר כי מפגישותיו עם מאות תלמידים הוא רואה ש"הם מרגישים ניכור גדול כשהם פותחים גמרא, בטח לא כמו שהם פותחים תנ"ך ואפילו משנה ומרגישים בנוח. בגמרא יש להם פער תרבותי".

לדבריו "היום התיכונים הדתיים לצד המוסדות האליטיסטיים, עברו לבגרות בתושב"ע כדי לא להמאיס את הגמרא על התלמידים. המחשבה הייתה להעצים את הלימוד מתוך בחירה ולא בשביל הבחינה, ובפועל יצא שהרבה מאוד חבר'ה לא לומדים היום בכלל גמרא. על משקל המשפט המפורסם 'רצינו לגדל דורות של אפיקורסים וגידלנו דורות של עמי ארצות', אז רצינו לגדל דור שלומד מתוך בחירה ובסוף הם לא לומדים בכלל".

הפגישות התכופות עם חוסר הידע בקרב התלמידים והניכור שלהם לעולם הגמרא הובילו את הרב שחר ליצור את פרויקט "הסוגיה היומית" החדש יחד עם מכללת תלפיות, שזוכה לתמיכת החמ"ד והמפמ"ר ומטרתו להחזיר את הגמרא למרכז ההוויה של התלמיד. בתוכנית לומדים כ-1,600 תלמידים מ-50 מוסדות סוגיה קצרה בגמרא, בהיקף של 15 דקות לימוד ביום, מתוך חוברות המקיפות פרקים מתוך מסכת אחת. "לא הלכתי על הישיבות התורניות יותר, ששם לימוד הגמרא בפרונט והחבר'ה שם במקום שרוצה ללמוד. אנחנו במקום שנמצא עם ישראל והמסר הוא להאהיב את התורה".
 

הרב שחר מאמין שאפשר לייצר אהבת גמרא בתלמידים גם היום, ומטרתו להתמקד בנוער ולהצמיח בוגרים שיודעים ללמוד גמרא ומוקירים אותה. "יש לנו מערך הודעות לתלמידים שבו אנחנו שולחים שאלה על הסוגיה ומגרילים צ'ופרים שווים, כדי שירגישו שהם חלק ממשהו גדול", הוא אומר, "את הדרך למדנו מהרמב"ם היומי (תוכנית לימודים המופצת בחמ"ד בהיקף נרחב, שכ"א). אבל בואו נתחיל עם הא"ב של כל יהודי - עם הגמרא".
הרב עמיחי גורדין מישיבת הר עציון רואה אף הוא את מצוקת הדור.

"המחנכים בישיבות התיכוניות עושים מעל ומעבר, אבל למרות כל המאמצים המצב קשה מאוד", הוא אומר. "הידע שהתלמידים מגיעים איתו נמוך מבעבר. החבר'ה התרגלו לכך שהם מרכז העולם. ושהידע צריך לזרום אליהם בלחיצת כפתור. הם לא יודעים שבשביל ידע צריך לעמול. הם בטוחים שכל העולם צריך לעצור בשבילם, ולוקח להם כמה חודשים בישיבה עד שהם מתאפסים על עצמם".

לגבי הגמרא הוא קובע: "בציבור שלנו אין אותה אהבת גמרא כמו שהייתה כשהר"מים החרדים מילאו את הישיבות התיכוניות. אני לא מתגעגע, היו אז חוליים קשים אחרים, אבל את אהבת התורה ההיא לא הצלחנו לשחזר".
  
הרב גורדין אינו מסתפק בהבעת צער על המצב,  והוא שותף בשנים האחרונות לפיתוח שיטת לימוד חדשה-ישנה שמטרתה לגרום לתלמידים להצליח בגמרא ואף במקצועות נוספים. כבר ארבע שנים הוא מוביל תוכנית יחד עם הרב מיקי שיינפלד והרב מוטי גוטמן, ובה המורים בבתי הספר אורות עציון וכרמי יהודה מלמדים גמרא בסגנון אחר. לא עוד מורה מול כיתה, כי אם שיעור שנפתח בהסבר קצר ולאחריו לימוד עצמי מונחה דף מקורות. לא עוד שיעורים קצרים בני 45 דקות ומערכת תזזיתית, כי אם שיעורים ארוכים בני שעתיים-שלוש, וימים מרוכזים לתורה בנפרד ולמקצועות החול בנפרד.

 "היום, בשיטת הלימוד הסביל, התלמיד יושב על הטריבונה ולא מוטרד מהגמרא. זה משעמם אותו. הלימוד המשותף שהופך את הילדים למעורבים הוא קונספט שיציל את הלמידה בכלל, גם את הלימודים הכלליים", אומר הרב גורדין ומוסיף "לקחנו מודלים שעובדים. לא המצאנו כלום. הרי כבר מאות שנים שהעולם היהודי עובד בשיטה של לימוד בחברותות, ובייחוד לימוד הגמרא. גמרא היא קונספט הלמידה הכי מדויק שיש. הגמרא היא לא נטל אלא נכס".

כאמור, על הנתונים אין חולק. לימודי הגמרא לבגרות מעולם לא הגיעו לשפל כמו בתקופתנו. אולם לצד טענות חלק ממנהלי המוסדות כי מדובר בתהליך מתבקש, עומד חשש גדול מזניחת מרכז העולם הרוחני של היהדות ומנזק לדורות הבאים בציבור הדתי לאומי שלא ניתן יהיה לתקן.

לדברי הרב יעקובי "הניסיון להפוך את הגמרא לחזות הכול הוא מוטעה, ויש לו מחיר גבוה בניתוק החבר'ה מעולם של תורה וקודש. אני חושש שאנחנו מאבדים את הגמרא בדרך הזו. על החמ"ד לעשות חישוב מחדש של תוכניות הלימוד בתיכונים כדי לבנות זהות אמונית, במיוחד בדור שהכול נורא מבולבל בו. המוקד צריך לעבור ללימוד התנ"ך שבונה דגם של עם וחיים נורמליים. הגמרא היא ספר יסוד אבל לא היה מצב מעולם שכלל עם ישראל התעסק בלימוד גמרא. רק היום מנסים להפוך את זה למשהו ששייך לכולם".
 

הרב פרוכטר, מנגד, קורא לראשי הישיבות לשמר את לימודי הגמרא בסדרי הגודל הקודמים שלהם לפני שיהיה מאוחר מדי. "המקצוע הזה מתחיל לקבל גוון של בינוניות בגלל אי התמודדות, ואני קורא מפה לראשי הישיבות לחזור ללימודי הגמרא, כי בעוד כמה שנים התלמידים שלנו לא יידעו ללמוד עם הילדים שלהם סוגיה בגמרא. צריך לעמול בתורה כדי להצליח וצריך ר"מים עם אור בעיניים שיובילו את התלמידים אחריהם", אומר הרב פרוכטר. "במבט רוחב ובמבט עתידי אנחנו הולכים לירידה בנושאי לימודי קודש. עכשיו צריך לעצור את המגמה הזו ולחזור ללימודי הגמרא".

גם הרב פרינס מספר שמשיחותיו עם ראשי ישיבות הסדר עולה כי הם רואים את הירידה ברמת הידע של התלמידים, ומזהיר שלא יהיו עוד גדולי דור מהציבור הדתי לאומי. "בסוף נגיע למצב שלא נגדל גדולי תורה מהציבור שלנו. הירידה היום לא מתבטאת בכך שהם לומדים עשרים דפים פחות, אלא בכך שהם לא מקבלים את הכלים לפתוח גמרא בעתיד. בפועל הרמה יורדת, ולא יהיו לנו פוסקים ולא יהיו ראשי ישיבות מהציבור שלנו. זה מה שמטריד אותי. המקצוענות בתורה נשארת לחרדים, וחייבים למצוא לזה פתרון".
 
המגמה המטרידה לא נעלמת גם מעיניו של ראש מנהל החמ"ד הרב ד"ר אברהם ליפשיץ: "קרה משהו בהוראת התושב"ע והגמרא. חומר הלימודים אינטנסיבי יותר ועדכני יותר, וגם מספר ההשתלמויות עלה פי עשר או פי עשרים".

ליפשיץ סוקר במבט רוחבי את לימודי הקודש בחמ"ד: "קרוב ל-20 אלף תלמידים לומדים היום רמב"ם ביסודי. אנשים עוסקים באהבת תורה. כבר ביסודי אנחנו מכוונים את הלמידה לתושב"ע. הדור הולך ומתעלה. תלמידים רבים בוחרים לגשת לבגרות בגמרא למרות שהם מקבלים ציונים פחות גבוהים, ויש מוסדות שבהם לומדים תלמוד אבל ניגשים לבגרות בתושב"ע. כולם מצביעים על אהבת התלמוד. בעיניי אין עזיבת תלמוד. גם בתושב"ע יש תלמוד. מאות תלמידים לומדים סוגיה יומית, וזו תורה לשמה. גם אם המספרים ירדו, היום יש כאלה שחוזרים".

ואכן, לצד הצלילה הברורה מפציעים גם ניצני אופטימיות. הרב זולדן טוען אף הוא שהמספרים מתחילים לעלות בחזרה ובתי ספר חוזרים לתלמוד. בעיניו, המשימה שלקח על עצמו לפני שבע שנים היא שליחות חינוכית. "השינוי שביצענו שדרג את מעמדו של 'מקצוע' הגמרא. אני חושב שהעניין המרכזי הוא התהליך שאנו עוברים בשנים האחרונות להתמקצעות ורצינות בהוראת גמרא".
 
לדבריו, לצד המעבר לבגרות בתושב"ע יש שתי תופעות משמעותיות, האחת של 14 ישיבות שתלמידיהן נבחנים לבגרות במסלול מוגבר בתלמוד ולומדים 60 דפים בסך הכול, והאחרת של בנות הניגשות לבגרות בחמש יחידות תלמוד. "אנחנו משקיעים רבות גם בהוראת גמרא במסלול תושב"ע בתיכונים ובמקיפים וגם בישיבות שלתלמידיהם קשה ללמוד במסלול תושב"ע. כולם חשובים לנו, ואנו רוצים שלכולם יהיו כלים בסיסיים ללמוד גמרא ושימשיכו ללמוד גם הלאה, אחרי סיום לימודי התיכון.

"העובדה שבעבר פי שניים תלמידים ותלמידות נבחנו במסלול תלמוד חמש יחידות לא אומרת דבר. כי כאמור, היה קל ביותר להצליח, אז למה לא להיבחן ולקבל ציון טוב? הרושם שלנו הוא שהשנה המספר גדל קצת, לפי מספר המחברות שהוזמנו לקיץ הקרוב ובהשוואה לכמות שהוזמנה בשנים קודמות בתקופה הזו.

"לצערי, יש ישיבות שבוודאי חלק מתלמידיהן מסוגלים ללמוד חמש יחידות בתלמוד, והנהלת הישיבה בוחרת במסלול תושב"ע, כי צריך להשקיע בו פחות שעות לימוד. יש מקומות שבמקום ללמוד גמרא משקיעים במקצועות חול, ויש כאלו שלומדים אצלם עוד שעות גמרא אבל לא לבגרות. ובכל זאת ההערכה שלנו היא שאם היו מציבים להם אתגר להיבחן בחמש יחידות בתלמוד, הלמידה הייתה ברמה טובה יותר. תלמידים בגיל זה אוהבים אתגרים וזקוקים להם".

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg