ראשי » יהדות » חדשות

א"ב יהושע: "הדת לא שולטת במדינה"

בריאיון למגזין 'דעות' יצא הסופר נגד הטוענים להדתה, והאשים אותם שבמקום לפעול לטובת המדינה הם עוסקים בנושאים מינוריים. "במקום לעסוק בעיקר עוסקים בטפל. הדתיים והרבנות לא שולטים כאן"

"אני לא חושב שהדת שולטת במדינה. מלבד בעיית הנישואים, שהיא בעיה מאוד ספציפית שיש הרבה דרכים לעקוף אותה, אני לא סבור שבעיית הדת והמדינה כל כך אקוטית", אומר הסופר א"ב יהושע בריאיון לאריאל הורוביץ במגזין 'דעות' של תנועת נאמני תורה ועבודה, ויוצא נגד הטענות להדתה ולכפייה דתית.

"אני חושש ממצב שבו אנחנו הולכים למדינה דו לאומית ולא שואלים את עצמנו איך מדינה כזו תיראה, ואיך הזהות היהודית תתפקד במציאות כזו. לכן הוויכוח על דתיות וחילוניות, והשאלה האם שבת תהיה כזו או אחרת, הוא ויכוח שולי, כאשר העניין העקרוני והדחוף יותר הוא הקשר בין דת ולאומיות, שעכשיו, לקראת ההליכה למדינה דו לאומית, יהפוך לקריטי הרבה יותר".

 

לדברי יהושע, הנושא קשור בקשר הדוק לשחרור שטחי יהודה שומרון במלחמת ששת הימים. "לא הבנו שהטריטוריה של יהודה שומרון היא הזהות של הפלסטינים, וברגע שאנו נכנסים עם אזרחים לתוך הזהות שלהם, אנחנו מסבכים את עצמנו סיבוך גדול, כפי שעשינו זאת במשך שנות הגלות הארוכות. נילכד שם כפי שנלכדנו לאורך ההיסטוריה בטריטוריות של עמים אחרים, החל מארץ גושן ועד ברית המועצות וסוריה במאה העשרים. אבל לא שמענו לאזהרות, ואנחנו נמצאים כבר במלכודת שלא נוכל להיחלץ ממנה".

"אנחנו לא יכולים לעקור את ההתנחלויות, והפלסטינים גם הם לא רוצים לסיים את הסכסוך, אלא גוררים רגליים כל הזמן ובסתר לבם עדיין שואפים למדינה אחת. אני לא מאשים רק את המתנחלים במצב – אחראים לכך הממשלה, הכנסת ובתי המשפט – אבל האנרגיה של המפעל הזה באה מהמתנחלים, והמוטיבציה הראשונית שלו היא דתית", אומר יהושע.

"לכן דווקא עכשיו אני חושב שצריך להתחיל בניתוח המסובך והעדין, אבל ההכרחי והמוסרי, של הפרדה בין דת ולאומיות, ולגבש את הזהות הלאומית הישראלית, במקום להמשיך ולעסוק שוב ושוב במאבקי דת ומדינה. אם לא היינו נגררים לכיוון של מדינה דו לאומית, אפשר היה לשבת בנחת ולעסוק בארון הספרים היהודי. אבל במצב החירום שלנו, אין לנו עוד פריבילגיה להתענג על דברי חכמים שנאמרו לפני מאות שנים, ולא הצליחו למנוע את הקטסטרופות ולא את ההתבוללות".

 

יהושע טוען כי מאבק החילונים מוגזים וכי בפועל אין כפיה דתית. "יש היום קבורה חילונית, יש בתי קפה ומרכולים שפתוחים בשבת, והדתיים הרבניות לא שולטים במדינה. הקואליציה מחלקת כספים לדתיים לפי השיקולים שלה, ויש תקציבים גם למוסדות חילוניים. ולכן, כשהדת נפרדת מהמדינה, הדיונים האלה נקודתיים ושייכים למאבקי קואליציה של היום יום, כמו בכל מדינה אחרת. במקום לעסוק בסכנה ובעתיד עוסקים בטפל. המשימה עכשיו היא להסביר לעצמנו איך תיראה המדינה העתידית שלנו, שתהיה דו לאומית וגם רב דתית".

לטענתו, במדינה דו לאומית הדת תצטרך מחד להיות יותר חזקה מול אזרחי מדינת ישראל הפלסטינים, אך מנגד ישנה אפשרות שהזהות הישראלית תתחזק דרך האזרחות הישראלית ולדרוש כך גם מהפלסטינים. "להגיד לפלסטינים: אתם ישראלים – בין אם אתם מוסלמים או נוצרים, כמו שהדרוזים והצ'רקסים הם ישראלים. זה יתאפשר רק באמצעות החלשה הדרגתית של החיבור בין דת ולאום".

"צריך להבין שברגע שהלאומיות תהיה בטוחה בעצמה, במולדת שלה, באזרחות שלה, ולא שלובה מהותית ביסוד הדתי, הדתיות כבר לא תהיה יסוד מאיים. כל העניין של ההדתה שמדברים עליו היום הוא תולדה של חיבור בין דת ולאומיות, אולי אפילו לאומנות. לא הדת כשלעצמה מפחידה את החילונים, אלא הלאומנות שהיא ספוגה בה".


מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg