"אין לי קשר הדוק עם המפלגות, אם שואלים אותי אני אומר מה דעתי"
לאחר למעלה מ-50 שנות כהונה, הרב יעקב אריאל מסיים את תפקידו כרב העיר רמת־גן. הוא מודאג מהתרחבות חילול השבת בציבור, יוצא נגד יוזמות הכשרות הפרטיות, ולא מתרגש מהטענות בדבר כפייה דתית. "הצד הרשמי של העבודה נגמר, אך הצד הלא רשמי לא יכול להיגמר", הוא אומר
"אפשר להירגע, אני לא מתכוון ללכת לפוליטיקה", פותח בחיוך הרב יעקב אריאל את הריאיון עמו. שבוע לאחר שהודיע במפתיע על פרישתו מתפקיד רב העיר רמת־גן לאחר 27 שנים בתפקיד, נראה הרב נינוח למדי בביתו שבעיר, כאילו עול ירד מעל כתפיו.
כבר בתחילת השיחה הוא מקפיד לציין שאף כי מדובר בריאיון פרישה, מבחינתו הוא מוותר רק על החלקים הבירוקרטיים של התפקיד, בעוד שרשימת המטלות והתוכניות לעתיד רק הולכת וגדלה. "אני לא מסכם את התפקיד, כי הוא בעצם לא נגמר. אני שמח שאני נפטר מהצד הפקידותי. הגיע הזמן שיחליפו אותי. אומרים בימים אלה 'גמר חתימה טובה', ואין ספק שהאמירה במקומה – אני גמרתי לחתום".
למרות האווירה הרגועה, ניכר כי סדר יומו של הרב אריאל עמוס למדי. בחדר העבודה שלו, בקומה העליונה של ביתו, ניצבים על המדפים מאות ספרים. ספרי הרב אברהם יצחק הכהן קוק עומדים לצד כרכי גמרא גדולים. חוברת 'דבר מלכות' של חב"ד מונחת בראש ערמת חוברות נוספות. על השולחן ניצב מחשב נייד, שבו כותב הרב מאמרים הלכתיים, עונה על שאלות באתרי אינטרנט ועוסק במיזמים שונים שנמצאים בשלבים שונים של הכנה.
יומו מתחיל בשש בבוקר ומסתיים לקראת חצות. במשך שעות ארוכות הרב עוסק גם בתחומים השונים בניהול רבנות העיר רמת־גן, על כל המשתמע מכך - מכשרות ועד קבלת קהל ומענה לשאלות התושבים.
כשהוא נשאל אם התאכזב מדבר מה בשנותיו ברבנות העיר, הוא עונה בשלילה. "צריך לומר את האמת: לא היו לי ציפיות שרמת־גן כולה תחזור בתשובה, ולכן לא הייתה סיבה שאתאכזב. מצד שני, עשינו הרבה דברים יפים. מחלקת החינוך הדתי גדלה. יש מוסדות תורניים רבים בעיר – בתי ספר, ישיבות, אולפנות ועוד, ויש גם קהילה דתית גדולה.
"יש דברים שהתקדמו, ויש דברים שבהם לצערי הרב יש נסיגה. נושא השבת לדוגמה נפרץ. אמנם ברמת־גן המצב גרוע פחות באופן יחסי לעומת ערים כמו גבעתיים או תל־אביב, אבל יש כמה מרכולים שפתוחים בשבת, כולל בלילות. אני לא מבין מה העבודה הזאת לכם. שילכו לישון, שינוחו. הבעלים הרי נחים, ואילו העבדים שלהם - לא העובדים - נמצאים בחנויות. זה עוול. אני מופתע מאוד מארגונים חברתיים שלא מונעים את החרפה הזו. איפה הצדק החברתי? הרי בעל מכולת קטנה לא יכול לנוח בשבת בגלל התחרות. העבדים חייבים להמשיך לעבוד".
נושא השבת אינו עולה סתם בדבריו של הרב אריאל. בציבור החילוני כיום יש דרישה משמעותית להפעיל חנויות ביום הקדוש, ולהרחיב את היקף התחבורה הציבורית. באחרונה פורסם שהעבודות לבניית הרכבת הקלה בתל־אביב יימשכו אפילו ביום הכיפורים, וראש העיר רון חולדאי הצהיר על רצונו שכשתושלם – גם הרכבת תעבוד בשבת.
עושה רושם שהדתיים מפסידים במאבק הזה.
"אני מקווה מאוד שהרכבת לא תעבוד בשבתות, ולטעמי זה גם מיותר. רוב הנוסעים משתמשים ברכבת כדי להגיע למקום עבודתם או לקניות, ולמרות העובדה שהתחום נפרץ רוב המסחר והתעשייה עדיין סגורים בשבת. אנשים רוצים לנוח", ציין הרב אריאל, ומתח ביקורת נוקבת על הפוליטיקאים שדורשים את המשך העבודות בשבת.
"אחרי שבעים שנות מחדל ועיכובים פתאום לכולם דחוף לפתוח כמה שיותר מהר את הרכבת. אני מקווה שבתוך שבע שנים תהיה רכבת, אבל מה יקרה אם זה יקרה תוך שמונה שנים? זה פיקוח נפש שמצדיק עבודה בשבתות? ממש לא. הפוליטיקאים רוצים לגזור סרטים, ולכן הם ממהרים. הם פועלים מגחמות אישיות. אין שום סיבה כלכלית להמשך העבודות. נכון שזה יאט קצת את הקצב, אבל אפשר לחכות עוד טיפה".
מדי כמה שבועות נשמע חבר כנסת חרדי מוחה נגד העבודות ברכבת ישראל וברכבת הקלה, אבל רוב חברי הכנסת הדתיים שותקים. אתה מצפה מהם לעסוק יותר בנושא השבת?
"אין לי קשר הדוק עם המפלגות, ואני לא אומר להן מה לעשות. אם באים ושואלים אותי, אני אומר מה דעתי. ישבו כאן נציגים של הבית היהודי, ודיברנו על צורך לחוקק חוק שישבית את התעשייה והמסחר בשבת. לא מדובר על מועצת גדולי התורה או על הנחיות פוליטיות, אלא על הציפיות של אנשי הציבור מהנציגים בכנסת. אני מופתע שחברי הכנסת החילונים לא פועלים בנושא. אני לא יכול למנוע מיהודי לעשות ספורט בשבת, אבל קניות? יש ציבור חילוני גדול שרוצה שלא יהיה מסחר בשבת, ואפשר לאכוף זאת בחוק – לא כפי שקיים היום עם קנסות של חמישים שקלים. זה צחוק מהעבודה. יש הסכמה רחבה בכל החוגים, חוץ מכמה צעקנים שצועקים 'הדתה', שלא יהיה מסחר בשבת".
לדעתך אין הדתה? בחודשים האחרונים התחוללה סערה לא קטנה סביב טענות על הדתה בבתי הספר, גם ברמת־גן.
"זהו מקארתיזם. ראיתי מאמר של פרופסור מכובד שטען כי אדם דתי שהולך עם כיפה ברחוב זו הדתה – כי הוא מניף דגל דתי. זה משהו לא נורמלי, צריך לשלוח אותם לפסיכולוג. יש תקשורת שנותנת לכך יד, אבל אני לא עם 'הארץ' ולכן לא מתרגש", הוא חייך, "הציבור לא בסכנה. יש רק כמה צעקנים שמגובים בפוליטיקאים ובתקשורת, אבל הם הראשונים שיחזרו בתשובה. בסוף בבתי הספר רוצים את התכנים הדתיים. אני לא מבין למה מישהו רואה בכך איום. ברור שאנחנו רוצים שאנשים יחזרו בתשובה, אבל איננו עושים את זה בתעמולה. צריך תהליך נפשי עמוק, לא תעמולה זולה".
יש גם דתיים שמשתייכים לצד הליברלי של המגזר, שטוענים כי ישנה הדתה במערכת החינוך.
"אני לא מבין כיצד מישהו מתנגד לכך שילד ילמד תורה. 'ושננתם לבניך' זה הדבר הכי חשוב ביהדות, הבסיס, אבל יש כאלה שדוחקים את התורה הצדה וצועקים בכל פעם שמישהו מנסה להכניס עוד שעת תורה למערכת הלימודים. יש אנשים שזמנם בידם, שממומנים בפירוש על ידי גורמים עלומי שם, והם מסיתים את ההורים ואת ראשי הערים בגוש דן בכל פעם שמישהו רוצה לשפר את הרמה הדתית. יורדים לחיי המנהלים בגלל כמה שעות תורניות נוספות".
הרב יעקב אריאל נולד בירושלים ב־1937 בשם יעקב שטיגליץ. כשהיה בן 11 הוקמה מדינת ישראל, ומשפחתו נקלעה למצור בזמן מלחמת העצמאות. "זה היה מצור אמיתי, לא מצור דה־לוקס כמו בעזה. לא היו לחם, חלב, בשר וירקות, ואכלנו שעועית ואפונה מקופסאות שימורים", הוא סיפר. לאחר לימודיו התיכוניים בישיבת כפר־הרא"ה ובמדרשיית 'נעם', מישיבות הדגל של הציונות הדתית באותה התקופה, למד בישיבת 'מרכז הרב' אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב דוד כהן 'הנזיר'.
תפקידו הראשון ברבנות היה רב המושב כפר־מימון, שבו כיהן במשך 26 שנים. "בילדותי לא חלמתי להיות רב", הוא סיפר. את השינוי עבר כשיצא עם חבריו לסיורים ופעילויות בעיירות הפיתוח בנגב, ושם פגש בחברי גרעין נח"ל ששכנעו אותו לקחת על עצמו את התפקיד. "פגשנו אותם בשבת, והם הציעו שאולי אהיה רב. בסוף התגלגלו הדברים כך שהצעתם הפכה למציאות".
במהלך התקופה ההיא שימש גם ראש הישיבה בימית. "אני זוכר את הבנייה ואת החורבן", הוא אמר בכאב. הרב אריאל היה האחרון שיצא מאולם בית המדרש בישיבת ימית, שהקים ב־1975 יחד עם אחיו הרב ישראל אריאל יום לאחר הפינוי. "הייתי האחרון שעזב את הישיבה. נכנסתי וראיתי מחזה קשה – עדיין היו מחברות פתוחות, ספרים פתוחים בדף שבו התלמידים למדו. למדתי דף גמרא, קרעתי את בגדיי ויצאתי. אין יום שאני לא מתגעגע לישיבה וליישוב".
עשרים שנה מאוחר יותר נאלץ הרב אריאל לראות את יישובי גוש קטיף, שהכיר היטב, מפונים ונהרסים. "פעמיים קרעתי את בגדיי. אחרי הפעם הראשונה האמנתי שזה יקרה שוב, ואמרתי זאת לתלמידיי. אני מקווה שזה לא יקרה בפעם השלישית. הייתי שותף לבנייה ולצמיחה של התורה יחד עם הציבור, וזה היה דבר מיוחד. בשבת אחרי הפינוי אמרתי למפונים באשקלון שבתחילה יש חורבן ואז יש תקומה. בעזרת השם יקומו ארבעה וחמישה גוש קטיף".
ב־27 השנים האחרונות מכהן הרב אריאל כרב העיר רמת־גן, לאחר שזכה בתפקיד בתמיכתו של אברהם שפירא, הרב הראשי לישראל. במקביל הוא משמש נשיא ישיבת רמת־גן ומכון 'חותם' – שמאחד את מכוני פסיקת ההלכה בציונות הדתית. 53 שנים לאחר שהחל את דרכו ברבנות הוא פורש מהתפקיד הציבורי, וזאת לאחר שגורמים בסביבתו ניסו במהלך השנים להביא לבחירתו לתפקיד הרב הראשי.
"ההחלטה להתמודד לרבנות הראשית לא הייתה שלי. הציבור רצה והסכמתי, אף שמראש ידעתי שהסיכויים לא רבים כל כך מכיוון שהבחירה פוליטית. איני מצטער שלא נבחרתי לתפקיד. נכון שמבחינה ציבורית דברים יכולים היו להתרחש אחרת, אבל ברוך השם הקדוש ברוך הוא שחרר אותי מהתפקיד הציבורי הזה", הוא אמר בהשלמה.
בין התוכניות שלא יצאו לפועל עד היום נכלל רצונו להקים מרכז עולמי שירכז את כל הפסיקות הציבוריות תחת כנפי הרבנות. "בעיניי צריך היה לברר מול כל פסיקה של בית המשפט העליון מה אומרת היהדות", הוא ציין.
"תראה את הפסיקה של בג"ץ בנוגע לחוק הגיוס. נכון שהחוק עומד בראש, אבל צריך גם להבין שיש גמישות בנוגע לעשייה בפועל", הוא הסביר, "כך זה גם ביהדות – המלך צריך להתייעץ עם החכמים, והם צריכים לתת לו סמכויות. חייבים לאפשר גמישות לשלטון. בג"ץ הולך עם הראש בקיר ומרחיק את החרדים. כעת גם אלו שהיו מוכנים להתגייס לא יעשו זאת.
"כך גם בנוגע לחוק המסתננים שנפסל חלקית – בית המשפט העליון קבע שאסור להחזיק את המסתננים במעצר למעלה מחודשיים. אז מה נעשה עם עשרות האלפים? תל־אביב הפכה להיות סודן, אבל המסתננים לא נמצאים ברחביה ולכן השופטים לא סובלים מהם. עם כל הכבוד לכבוד האדם, צריך למצוא דרך חכמה לסנן את המסתננים למקומות אחרים".
באותו יום שבו בוטל חוק הגיוס, קבעו השופטים גם שכל בעל עסק יוכל להציג את מוצריו ככשרים, ללא הצגת המקום כולו ככשר. הם אישרו לעסקים לעקוף את הרבנות. לא הסכמת עם הפסק?
"נכון, השופטים שדרגו את בעלי העסקים, שיכולים כעת לכתוב שמוצר כזה או אחר כשר בלי שהמוסד עצמו יהיה כשר. זה על גבול ההונאה. הבשר בסדר, היין בסדר, הירקות בסדר - אבל מה עם התבלינים למשל? הכלים יכולים להיות טרפים בזמן שהבשר כשר. מדובר בבעיה חמורה ביותר, ואני מתכוון להורות אחר החגים לציבור לא לקנות במקום שבו אין תעודת כשרות של הרבנות, כי זה חשש טרף".
הרב דוד סתיו, יושב ראש 'צהר', הודיע שבעקבות פסיקת בג"ץ מתכוונים בארגון להאיץ את המהלכים להקמת מערכת כשרות משלהם. אולי זה הפתרון?
"כואב לי על כך ש'צהר' עושים דבר כזה, כי זה יכול לפתוח פתח לאנשים אחרים. יכול להיות שהרב סתיו בסדר, אבל הוא פורץ גדר וייכנסו בעקבותיו נחשים. זו פרצה חמורה ומסוכנת מאוד, ואסור להסכים לה. הרב סתיו מסכן את הכול".
היו לא מעט התנגשויות בינך לבין הרב סתיו ו'צהר' בשנים האחרונות, כולל בנושא הכשרות. בעבר אף היית נשיא 'צהר' ופרשת מהתפקיד.
"אין שום סכסוך ואין לי שום בעיה עם הרב סתיו", טען הרב אריאל, והצביע על ספר הלכתי של הרב אברהם סתיו, בנו של יושב ראש 'צהר', שמונח על השולחן יחד עם ספרים נוספים. "אנשי 'צהר' סטו מהדרך המקורית שלהם, מכיוון שבתחילה דובר על מיזם חתונות בלבד. בשנים האחרונות 'צהר' מתחרה ברבנות הראשית, ולא לשם כך הוא נוצר. יחד עם זאת אין לי שום דבר אישי נגד הרב סתיו".
רבים טוענים שהציבור לא מרוצה מהדרך שבה הרבנות עובדת.
"ההשמצות נגד הרבנות לא נכונות. אני לא אומר שאין תקלות, אבל בסך הכול המערכת עובדת בסדר. המשגיח מגיע בכל יום, יש פיקוח עליו - וכשיש בעיה הוא מסיר את הכשרות. אני לא חושב שהעובדה שהוא מקבל משכורת מבעל העסק פוסלת אותו, כי כשרות של מוסדות שונים אכן נפסלת. ברור שעדיף שיקבל את המשכורת ממקור אחר, אבל עד עכשיו לא נמצאה דרך לעשות כן. ניסינו בעבר לעבוד עם חברות כוח אדם, אבל הן ניסו להתעשר על חשבון המשגיחים וזה לא הועיל לכשרות. חשוב לציין שהרב הראשי לא קובע כיצד המערכת מתנהלת במיקרו, והיא פועלת כמכונה משומנת היטב בלעדיו".
בשנות כהונתו כרב העיר רמת־גן היה מעורב הרב אריאל בסערות תקשורתיות רבות, אך ניכר כי הוא לא מתרגש מהנושא. בין השאר מתח הרב אריאל ביקורת חריפה על דברי הרב שלמה ריסקין שפורסמו ב'מקור ראשון', ולפיהם ניתן להתייחס להומואים ולסביות כאנוסים שנקלעו למצבם שלא באשמתם. בשנת 2014 ענה לשאלה באתר 'ישיבה' וקבע כי מוטב לא להשכיר דירה לבחורה שמנהלת מערכת יחסים עם אישה. בעקבות סערה שהתעוררה הובהר כי מדובר היה בתשובה נקודתית, וכי לא אסר באופן גורף השכרת דירה ללסביות.
"כל רב שאומר מה שהתורה קבעה נתקל בצעקות", הוא אמר, "התורה שוללת את המושג הזה. יש רק משפחה תקנית וטבעית – איש, אישה וילד. המערכת הביולוגית בנויה על הפריה בין זכר ונקבה. כך בנוי העולם, וזו הדרך היחידה. כל דרך אחרת היא מלאכותית ויוצרת בעיות. אמנם יש מקרים חריגים, אבל חשוב להבין שזו בעיה שצריך לטפל בה. יש טיפולים".
טיפולי המרה?
"המרה זו מילה טעונה. הַחזרה לטבע בעזרת פסיכולוגים מקצועיים. העניין הוא שצריך רצון בשביל שהטיפול יעבוד, והבעיה היא שיש גאווה שמונעת רצון כזה. המדינה מכירה בהם כיום, וזו בעיה. במקום לחזק את המשפחה הנורמטיבית, מחזקים משפחה לא נורמטיבית. גם הציבור הדתי נגרר אחר האווירה הזו, ויש דתיים שמגיעים למצעדים שלהם".
כיצד הקהילה הדתית צריכה להתייחס לקהילה הגאה?
"יש לי אנשים כאלה בקהילה שלי. הציבור לא יודע, אבל אני יודע. הם באים אליי ומתלוננים על בעיות שיש להם. אחד אמר שהוא התייאש ממטפל, אחר אמר שהוא שומר על עצמו בכל זאת עם כל הקשיים. צריך להבין שאין מה להתגאות בבעיה הזאת, אלא להבין שיש צורך לטפל בה. צריך לרחם עליהם ולא לנדות אותם, אך בתנאי אחד – שלא יניפו את הדגל. יש לך בעיה אישית ואתה מתמודד או לא מתמודד איתה? נקבל אותך כפי שאתה, רק אל תהפוך את זה לאידיאל".
אף שפרישתו של הרב אריאל נעשית מתוקף חוק שקובע שעל רב עיר לפרוש בגיל שמונים, הוא לא רואה בכך דבר רע. "רציתי לפרוש לפני כמה שנים, וזה לא התאפשר. אין לי בעיה אישית עם החוק הזה. לטעמי כל עוד רב יכול לתפקד הכול בסדר, אבל אין ספק שהזקנה מגבילה את האדם. יכולתי להמשיך, אבל אני שמח שאני צריך לפרוש ויש לי פנאי לעשות דברים אחרים".
ביום שאחרי הפרישה הרב אריאל לא מתכוון לעצור. הוא ימשיך להשיב על שאלות ברשת, לעסוק בנושאי תנ"ך והלכה, מחשבה ותלמוד, וכן ללמד באקדמיה ובישיבות. "לא חסר מה לעשות", הוא אמר, וציין כי הוא מניח ששאלות מטעם תושבי העיר ימשיכו להגיע לשולחנו גם לאחר פרישתו הרשמית מהתפקיד.
"הסמכות של רב לא נפסקת עם סיום העבודה, וגם כשאעזוב הקשרים יימשכו", סיכם אריאל, "ברור לי שהתושבים ימשיכו לשאול אותי שאלות, ואני מתכוון לעסוק גם בנושאים נוספים. הצד הרשמי נגמר, הצד הלא רשמי לא יכול להיגמר. הלוואי שאספיק את כל תוכנית העבודה שלי להמשך".
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם