 |
/images/archive/gallery/122/815.jpg קיית מוס בפרסומת לקלווין קליין
 |
|
|
|
|
| הילה רמלר נזכרת בימים שבהם היה עובר שבוע מבלי שהכניסה לפיה דבר |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
הילה רמלר
15/6/2004 14:03 |
|
|
|
|
|
|
|
הפרעות אכילה נפוצות היום הרבה יותר מאשר בעבר; לכן אולי, הן זוכות להגדרות מדוייקות, וקיבלו שמות כמו אנורקסיה ובולמיה.
אבל בואו אני אבהיר לכם משהו: לא צריך להגיע לתת משקל, מראה של אזרח ביאפרה או התמוטטות המערכות עד כדי אשפוז, בשביל להיות חלק מקהילת הבנות עם הפרעות אכילה. אני מוכנה לקחת את הסיכון הלא מגובה, ולטעון שרוב הבנות מגיל העשרה ואילך, לוקות בשלב זה או אחר בהפרעה מסוג מסויים. כשמשקלן סביר זה אולי אפילו
יותר מסוכן, מפני שהן הולכות ומשכללות את שיטות הפעולה וההסתרה שלהן, והעניין הופך לאורח חיים במשך הרבה שנים. רק אלוהים יודע מהם הנזקים שנגרמים לגוף לאורך תקופה כזאת.
סיכון נוסף שאני מוכנה לקחת, יהיה להפליל את עצמי, ולהודות שתחושת ההיי הנלווית לצום ולבטן הריקה מוכרת לי היטב, כמו גם תחושת השליטה המשכרת בכמויות המזון שנכנסות לגוף, וההתנחלות במכון בשביל שלושה שיעורים רצופים, בגלל שאכלתי קצת יותר מדי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
על כוס קפה כל היום
|
|
|
 |
|
|
|
במשך שנים הייתי מגיעה עד יום חמישי, רק כדי לשמוע הערה כמו "וואו, את נורא רזה מתי אכלת פעם אחרונה?", שהיתה מחזירה אותי ליום שישי הקודם, לארוחה המשפחתית אצל ההורים. זה באמת גורם לרעד קל של דאגה, אבל הבטן השטוחה והמכנסיים במידה 36 משכיחה אותו מיד.
משפטים כמו "אוף אני שמנה" שבאים מבנות שהן בהחלט רזות, וההכרזה בטון מנצח, "אני על כוס קפה כל היום", נשמעים באופן תדיר בין הבנות שעומדות לידי ומחכות לשיעור אירובי. במשך שנים, גם אני התאמנתי בטירוף יום-יום על אפס אוכל; גם שייק הפירות שהואלתי להכניס לפי, היה מדולל בסוכרזית ומים.
לא תאמינו איך הגוף מחזיק מעמד ומצליח לתפקד בתנאים כאלו, אחותי טענה שאת השואה הייתי שורדת בקלות. היא, לעומתי, לא מבינה איך אפשר לא לאכול שעתיים.
באחד המאמרים שקראתי בנושא תרגמה הכותבת את ההרגשה של "אני שמנה" לביטוי של תחושות אחרות כמו אכזבה, כישלון, קנאה, תסכול מיני או תגובה לטראומה מהעבר. אני לא מוצאת את זה מדוייק; לא תמיד הפחד מהשמנה הוא פחד מכישלון. עבורי, הפחד משומן הוא פחד משומן; בנות רוצות להיות רזות רק כדי להיכנס לבגדים במידות קטנות יותר.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
