 |
תצוגת האופנה של המעצב מתי ממן, שהתקיימה אתמול במסעדת פורטונה שבמרינה תל אביב, הייתה יריית הזינוק לעונת התצוגות שתחל בחודש הבא. בראייה גיאוגרפית רחבה על המתרחש באותו בוקר, בהחלט ניתן לומר שמיקומה של התצוגה, מעיד על אופיה ומרכולתה. 100 המטרים המפרידים בין המסעדה לגן העצמאות הצפונית לה, באים לידי ביטוי בקולקציה שעיצב ממן, שקורצת
לקהל הומואי בפרט מצד אחד, אך מוגשת גם אל קהל סטרייטי בעל מכנה משותף רחב יותר. כמי שהיה במשך שנים אחראי לסטיילינג בהפקות האופנה של צלם האופנה איתן טל לירחון "הזמן הורוד", ובין היתר עיצב תלבושות למועדונים כמו "האומן 17", "הדום" וה-"TLV", עיצוביו של ממן בהחלט מקבלים את חיזוקם מתרבות המועדונים והגייז, אך לא רק.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
אף מילה על סנדרה רינגלר
|
 |
|
 |
 |
 |
|
לצד מכנסי כותנה צמודי ירכיים מערובים לייקרה באורך הברך, שהוצגו עם גופיות צמודות וחולצות טי משולבות בבד רשת, הגיש ממן גם קולקציית קז'ואל לא קטנה של מכנסי דייגים, מכנסי ברמודה בגווני בז', וחולצות מכופתרות עם שרוול קצר בצבעי לבן, ירוק חיוור ואבן. המראה הפסאודו מאופק על גבול האווריריות העירונית שחשף, מותאמת בעיקר לקהל שעדיין רוצה להחצין לוק סקסי, רגוע ומרוסן, המחפש מחלצות לחתונות אחה"צ של שישי או סתם לרביצת חוף לאור השקיעה. ממן הוא לא מעצב גדול בנוף המקומי, אך כרגע תרומתו חשובה. בניגוד למותגי אופנה מקומיים לגברים ומעצבים בפרט, ממן השכיל להבין מלכתחילה מה הוא יודע לעשות, ולפיכך תחם לעצמו קהל לקוחות מוגדר, לו הוא מעצב. אין בו את התזיזתיות בין אקצנטריות לקז'ואל לפי תנאי השטח שב"כאוס", או את השעמומונים להמונים שב"קסטרו מן". יש לציין, שלמרות הפרגון שמוגש כאן, אין לשכוח שזוהי תצוגת האופנה הראשונה של ממן, וכמו במוזיקה, תסמונת האלבום השני, מכה גם כאן. כך שבדרכו להפוך למעצמת הגברים הבאה, עליו לעבוד קשה מאד ולא להכנס לאופוריה. ואף מילה על סנדרה רינגלר שפתחה וסגרה. את התצוגה, כמובן. מתי ממן, רח' העבודה 1, תל אביב |  |  |  |  | |
|