 |
/images/archive/gallery/135/404.jpg כון אסתטיקה.
צילום: מיטל (צוצואית) ברונר  |
|
|
|
|
| מיטל ברונר התמכרה ל"אסתטיקה", המכון שמקנה חכמת חיים, קפה ב-3 שקלים וגבות משורטטות |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
מיטל ברונר
11/7/2004 16:56 |
|
|
|
|
|
|
|
זה היה לפני ארבע שנים. חברה מהעבודה אמרה שמצב הגבות שלי חמור, ושכדאי שאני אעשה משהו בנידון. "אני מכירה מישהי שתדע לטפל בדולצ'ין שלך", היא אמרה. בהתחלה נעלבתי. אחרי מבט חטוף אחד קלטתי, ות'אמת - לא הבנתי איך הסתובבתי ככה כל השנים. נמסר לי גם שניתן לתקן שם ציפורניים ולשפץ גם אותן, ובקיצור - הכנתי את עצמי לאוברול רציני. גמרנו לעבוד ונסענו יחד לבת-ים. בחיים לא הייתי בבת-ים. קצת נלחצתי, אבל הכנתי את עצמי לחוויה מסוג חדש.
הגעתי למקום בשם "אסתטיקה", מכון יופי שהוקם על ידי אתי. היו שם מלא
בנות שבדיוק כמוני - רוצות לתת למראה שלהן קצת שיק ולשפץ את מה שהטבע לא נתן להן, או בעצם נתן להן יותר מדי. כמו שאתי אומרת: "המקום שלי הוא מקום של 'עמך'. באות לכאן בנות מכל הרבדים, יש כאלה שבאות בפיג'מה ואחרות שבאות עם שומרי ראש מחוץ לדלת. יש כאלה שהב-מ-וו מחכה להן על המדרכה, יש מפורסמות, יש פשוטות. יש מהכל".
אגב מפורסמות, מיכל זוארץ היא לקוחה נאמנה של אתי. "היא אלופת הגבות", מודה זוארץ. "אני באה אליה מרחוק למרות שאין לי דקה פנויה. היא פשוט מעצבת אותן בצורה שמיוחדת רק לה".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הגבה הזאת היא שלי
|
|
|
 |
|
|
|
אתי הקימה את המכון לפני כ-10 שנים. "עבדתי בתור מוכרת באופנת סגל. בכל פעם שהבוס שלי היה יוצא הוצאתי ספר וקראתי בו, וכשהוא נכנס החבאתי אותו. פעם אחת הייתי בעבודה וקראתי על בחורה מניו-יורק שפתחה מקום משלה ועשתה את זה בגדול. הלכתי הביתה, הרמתי טלפון לידיד שלי וביקשתי ממנו הלוואה. תוך שבוע פתחתי את המקום עם פרסום בעיתון מקומי ולמחרת כבר היו לי פה אנשים כמו מים".
"תתיישרי, תזדקפי, תשחררי לחץ", הם רק חלק מן הדברים שתשמעי כשתתיישבי על המיטה העטופה בסדין לבן, כשמימין עולה ריח השעווה (תוצרת בית כמובן). "אסור לך לגעת", אומרת אתי. מעכשיו הגבה הזאת היא שלי. זה שהיא עלייך לא אומר שהיא שלך". לדבריה, היא מלכת הגבות ואת עיצוב הגבות היא הפכה כבר לפני עשר שנים למקצוע רשמי. "את רואה, יושבים פה כמו בקופת חולים".
לפעמים, אחרי הלימודים, מגיעות לאסתטיקה כיתות שלמות. לגבי חלק מהלקוחות זה לא רק מכון, זה בית שני. אתי קוראת להן "היושבות של אסתטיקה", כשהיא משמשת גם כותל מערבי לכל מהן. כל בעיה של כל לקוחה עולה לדיון בפורום המטופלות, אבל לא רק לגבות עושים כבוד שם. ליד אתי יש את בתי, שיודעת מה ציפורניים אוהבות. ויש גם מכונת שיזוף ומכונת קפה (מקבלת רק שקלים. מי שאין לה יכולה ללוות מקופת הצדקה ולהחזיר בסוף הטיפול).
|
|
|
|
|
|
|  | | אתי בפעולה. צילום: מיטל (צוצואית) ברונר | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
