 |
אחת הטעויות הרווחות שסועדים, ואפילו ותיקים ומנוסים, נוהגים לעשות במסעדות עלית היא לקנות את הספר של השף. הספר ניצב לו שם, בדרך כלל מונח על חצובה אלגנטית או פתוח בעמוד מגרה במיוחד על מצע של בד צבעוני ליד הקופה, והוא חתום במו ידיו של השף שזה עתה הדהים אתכם ביכולתו. נו, אז מה יכול להיות נפלא יותר מאשר לקנות את הספר ולנסות לשחזר את הטעמים האדירים בבית?
שטות גמורה. אם הייתם יכולים לבשל ככה, לא הייתם משלמים לשף 300 יורו. שהרי הסיבה העיקרית לכך שטרחתם והגעתם עד המסעדה הזו, לעתים קרובות באיזו פינה נידחת של העולם, היא שהשף שלה יודע לבשל כמו שאף אחד לא מסוגל לבשל בבית.
במסעדתו של הקדוש מסנט איליד, שעליה סיפרנו כאן בהרחבה בשבוע
שעבר, יש פתרון אחר לצימאון המזכרות של הסועדים: לקחת עוד קצת הביתה. ליד המסעדה, בקצהו של משעול קטן שלצדו מלבלבים עשבי התיבול שמשמשים בחלק מהמנות, נמצאת חנות המטעמים שבה נמכרים מוצרים דומים מאוד לאלה שמוגשים במסעדה. על פניו, למוצרים האלה יש מעט מאוד ייחוד: כמעט כל חווה באזור האוברן מייצרת כבדי אווז בשומן אווז או מנות מוכנות של קונפי, רק חמם והגש. ובכל יום שוק, בכל עיר ועיירה באזור, יש לא מעט דוכנים שמציעים טרין ארנבות מתוצרת בית או נקניקים קטנים, שהמוכר מציע לכם לטעום מהם על קצה הסכין האופיינית (לעולם מתוצרת העיר טייר, שבקצה השני של האוברן,( תוך שהוא נהנה הנאה גדולה לראות את הספקנות שלכם מתחלפת באנחת הנאה מופתעת.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
האווזים מבסוטים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
ובכל זאת, החנות הקטנה של חוות ברואל היא משהו מיוחד. קודם כל, מפני שכאן מוכרים, בתוך קופסאות שימורים מאורכות שעליהן תווית חומה ופשוטה, את הבודן נואר המהוללים של המסעדה. כדי להגיש אותם צריך רק לחמם, לעשות ליד פירה (אם הבאתם איתכם גם נתח של גבינת קנטל מהאזור, אתם מערבבים אותו בפירה, זה טוב שבעתיים,( ואם אתם רוצים להדר – טגנו קוביות קטנות של תפוחי עץ בתוך השומן של המנה ותקבלו את תוספת הפריכות שיש למנה גם במסעדה. אלה באמת בודן נואר שאין מושלם.
ואם המנה הכפרית הגסה הזו לא לטעמכם, מה דעתכם על שיא העידון? אונה שלמה של כבד אווז משומרת בתוך שומן אווז וארוזה בקופסת זכוכית יפה. כבד אווז הפך בשנים האחרונות, ובצדק, לבעיה מוסרית: מי שראה פעם איך מפטמים אווזים בחוות הגדולות והתעשייתיות, יתקשה קצת לגעת במעדן הזה. בחוות ברואל, כמו בהרבה חוות קטנות אחרות בצרפת, היחס לאווזים הרבה יותר אנושי והכבדים אולי גדולים פחות, אבל משום מה טעימים הרבה יותר. אם יש לכם בעיה, אגב, מזמינים אתכם לפגוש את האווזים בכבודם ובעצמם. לי הם נראו מבסוטים מהחיים. טוסט קלוי קלות, פרוסה מהכבד, קצת מהשומן שעוטף אותו כדי ללחלח את הפרוסה - ואתם בגן עדן. |  |  |  |  | |
|