 |
/images/archive/gallery/179/954.jpg דגים בעשבי תיבול.
צילום: יוסי רוטנברג  |
|
|
|
|
| איזה תבלין נחשב למעורר מיני, ואיזה עוזר להיאבק בצינון? מירה אפרתי חושפת את סודותיהם השמורים של התבלינים, ומוסיפה מתכון |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
מירה אפרתי
5/10/2004 15:43 |
|
|
|
|
|
|
|
מאז ומתמיד שאף האדם לגוון את מזונו, להוסיף מרכיבים או לשנות את אופן הבישול. הרבה בדיחות סופרו על "האדם שאינו אוהב לאכול מידי יום דגים ולעיתים הוא רוצה בשר", דווקא בקונוטציה שלילית משהו. האמת היא שגם אם התבלינים צובעים את האוכל והשימוש בהם במקור נובע מהרצון הבסיסי הקיים בנו והצורך בשינוי - יתרונותיהם הגדולים של התבלינים תלויים בהרכבם התזונתי וביכולתם לשכנע אותנו לאכול מאכלים שאינם כה טעימים
על ידי השבחת הטעם.
למעשה, התבלינים הם חלקי צמחים: עלים, גבעולים, פרחים, שורשים, קליפות, ניצנים, זרעים וכד' אשר יובשו ונטחנו או שומרו. בכמויות קטנות הם אינם מזיקים כלל, הם מזרזים הפרשת מיצי עיכול וישנם כאלה התורמים גם לבריאותנו.
בתבלינים יש שמנים נדיפים ועל כן יש לשמור אותם בכלים סגורים, למניעת חימצון והתנדפות הטעם והריח. התבלינים יכולים גם לספוח ריחות מסביבתם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
כוסברה. צילום: ארכיון
|
|
|
 |
|
 |
|
מיקרוביוטיקה ותבלינים
|
|
|
 |
|
|
|
המיקרוביוטיקה במהותה הינה שיטת אכילה ליברלית. היא מאפשרת שימוש בתבלינים משתי סיבות עיקריות: האחת - הגישה המיקרוביוטית אומרת שעלינו ליהנות ממזוננו ולכן להכין אותו טעים ככל האפשר, ללא חומרי טעם וריח - ישנם סוגי מזון רבים שטעמם טפל וקשה לאכול אותם, על אף תכונותיהם הטובות. הסיבה השניה - תבלינים מסוימים נותנים לנו בנוסף לטעמם הטוב גם יתרונות בריאותיים ובתבלינים אלו בוחרת המיקרוביוטיקה להתרכז. ואלה הם:
כורכום: משמש כצבע מאכל טבעי, מחמם ומעורר הזעה, מיטיב את ההרגשה לנשים בעת המחזור החודשי, מסייע לריפוי מחלת החצבת, מיטיב את תופעות הצננת ומקל על כאבי בטן ומצבי שלשול.
כמון: מונע התפתחות גזים במערכת העיכול, משפר ומקל על העיכול.
קינמון: מגביר את זרימת הדם ההיקפית, מפחית לחץ דם, פועל לשחרור עויתות ומעכב אנזימים הקשורים למטבוליזם חומצי. טוב לתינוקות הסובלים מגזים, לשלשול ולבחילות. יעיל לטיפול באנורקסיה, בשפעת ובבעיות קוצר נשימה. נחשב אף כמעורר מיני. מחטא חזק ולכן יעיל לטיפול בעקיצות ובכינים.
מלח ים: נוח לעיכול יותר ממלח שולחני. מלח ים מכיל יוד המאזן תיפקוד בלוטת התריס, אינו מכיל חומרים כימיים, מסייע לעיכול, מווסת את הלחץ האוסמוטי ומאפשר שמירת נוזלים בגוף. המלח מהווה מקור לחומצה המלחית שבקיבה המאפשרת את תקינות פעולת הפפסין. המלח חיוני לפעולת בלוטות ההפרשה הפנימית ובלוטת יותרת הכליה. יש להיזהר בשימוש במלח - קיימת סכנה לחולי לב, כלי דם, כליות וכבד בשימוש מופרז. המיקרוביוטיקה מאפשרת שימוש מוגבל מאד ובמלח ים בלבד.
זנגויל (ג'ינג'ר): עשיר בשמן אתרי, מחמם ומעורר, נחשב למעורר מיני. טוב מאד לבעיות נשימה, צננת, כאבי שרירים והתקררות. הוכיח יעילות בהרגעת בחילה ובעיות מעיים.
אגוז מוסקט: עשיר בשמן נדיף המחמם, מעורר, אנטיספטי, מאלחש ואף מעורר מיני. טוב בטיפול במערכת העיכול להרגעת גזים ושלשול, מרגיע כאבי שרירים ושיגרון.
חרדל: זרעוני חרדל טחונים במי האמבט יעילים להורדת חום ולשיפור צננת. החרדל מכיל גופרית, חומצות שומן בלתי רוויות, חומצה לינולאית ולינולנית החיוניות לגוף. מכיל יוד המהווה חומר אנטיספטי ומעורר וחלבונים בכמות קטנה.
פפריקה: עשירה בוויטמין C, משמשת כצבע מאכל טבעי, מחממת ועוזרת במקרי צננת.
צלפים: הקטנים הם באיכות הטובה ביותר, משמשים כחומרים מעוררי תיאבון, משומרים בחומץ.
זעתר: האיזוב המקראי מכיל חומרים כימיים המשמשים לקוסמטיקה ורפואה, בעל תכונות אנטיספטיות חזקות נגד חיידקים, עובש, תולעים ופטריות.
שמיר: מכיל קרבון הידוע כמעכב התפתחות חיידקים, מרגיע ומעודד במצבי דיכאון, מעודד עיכול ועוזר לטיפול בבעיות בדרכי הנשימה.
רוזמרין: מחטא חזק, מאלחש וקוטל נגיפים, דוחה כינים ויעיל בשיפור הריכוז ללומדים. עוזר לטיפול במיגרנות, בבעיות בדרכי הנשימה ואף השפעתו ניכרת על העור - מונע פצעונים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תבלינים בבישול
|
|
|
|
|
|
|
ישנם צירופים רבים של תבלינים ומזון. למעשה, דרך התיבול תלויה בדרך כלל בטעם האישי. מצד שני ישנם חיבורים קלאסיים בתיבול, המיטיבים את טעמו המקורי של המזון ומביאים אותו לדרגת מעדן. הפעם נשתדל להתרכז באלו בלבד.
דגנים מלאים, אורז מלא: שמיר, כורכום, כמון, מלח ים, פפריקה.
פסטה מלאה: לרוטב אדום - בזיליקום, פפריקה, מלח ים. לרוטב לבן - אגוז מוסקט, מלח ים.
ירקות: זעתר, בזיליקום, שמיר, רוזמרין, פפריקה, מלח ים.
פירות: קינמון, וניל.
קטניות: כמון, כורכום, שמיר, רוזמרין, אגוז מוסקט, פפריקה, מלח ים.
חלבונים, דגים: צלפים, חרדל, אגוז מוסקט, שמיר, מלח ים.
עוף/טופו: זנגויל, פפריקה, מלח ים, חרדל, שמיר, כורכום, כמון.
ביצים: רוזמרין, שמיר, פפריקה, כורכום, מלח ים.
בשר: כורכום, רוזמרין, כמון, זנגויל, פפריקה, חרדל, מלח ים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מתכון: דג ברוטב פלפל ועשבי תיבול
|
|
|
|
|
|
|
(מתוך הספר טעימים מן הטבע)
המצרכים:
ק"ג פילה דג לבן (רצוי מדגי הים הצפוני)
2 כפות מיץ לימון
קמח מלא לציפוי
שמן מכבישה קרה לטיגון
יוגורט ביו או אורגני
2 כפות גרגרי פלפל ירוקים
קורט פלפל שחור גרוס
קורט אגוז מוסקט
קורט זעתר
2 כפות שמיר קצוץ
2 כפות פטרוזיליה
2 כפות בזיליקום
מלח ים
שן שום כתושה
הכנה:
1. פורסים את הדג לפרוסות עבות ומשרים במיץ לימון 10 דקות.
2. מקמחים את פרוסות הדג ומטגנים בשמן עד להשחמה קלה.
3. מסירים מהאש ועורכים את הדגים בכלי אפיה.
4. מערבבים בקערית יוגורט עם חצי כוס מים ומוסיפים פלפל ירוק ופלפל גרוס.
5. מתבלים את הרוטב ומוסיפים את עשבי התיבול.
6. יוצקים את הרוטב על הדגים ואופים 10 דקות בכלי מכוסה בחום גבוה.
7. מסירים את הכיסוי ומשחימים 5 דקות נוספות.
מירה אפרתי היא מחברת הספר "טעימים מן הטבע"
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
