 |
/images/archive/gallery/141/716.jpg עם מה חפפת?
צילום: יחסי ציבור  |
|
|
|
|
| דימטיקון, סודיום כלורייד, ניאצינמייד ובוטילן גליקול הם רק חלק מהחומרים המצויים במוצרי הקוסמטיקה שלנו. האם אנחנו יכולים לבטוח במוצרים שאושרו על-ידי משרד הבריאות? |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
סמדר הירש
2/11/2004 10:43 |
|
|
|
|
|
|
|
בשמפו שלנו יש דימטיקון וסודיום כלורייד, במי הפנים ניאצינמייד ובוטילן גליקול, הסבון מכיל סודיום לאורט סולפייט, ובדיאודורנט יש פרופילן גליקול. מישהו מאיתנו יודע מהם החומרים האלה? רובנו פשוט לא טורחים לקרוא את רשימת המרכיבים המופיעה על מוצרי הקוסמטיקה והטואלטיקה שמלווים אותנו כל דקה ביום.
כשאנחנו מתעניינים ברכישת מוצר חדש, הריח ואולי המחיר הם הגורמים המכריעים, והמקפידים במיוחד אולי טורחים לוודא שכתוב על המוצר "ברשיון משרד הבריאות". השאלה היא אם זה מספק, אם הכיתוב הזה אומר באמת שכל המרכיבים בעלי השמות המוזרים אינם יכולים לגרום לגופנו נזק לטווח הארוך.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"הבטיחות לא נבדקת"
|
|
|
 |
|
|
|
"משרד הבריאות מאשר כל מה שזז", מזהירה לימור אלוף, יועצת לחשיבה אקולוגית אסטרטגית ומרצה לאקולוגיה. "חברות קוסמטיקה, על-פי התקנות הקיימות, אינן נדרשות לחשוף את כל הכימיקלים שבהם הן עושות שימוש. הן טוענות כי מדובר בסודות מסחריים ורוצות לשמור על הפורמולה קרוב לחזה, מפני מתחרים".
לדבריה, מחקר שנעשה בחודש שעבר בארה"ב הראה כי 89 אחוז מ-10,500 הרכיבים שמצויים בשימוש תעשיית הקוסמטיקה לא הוערכו מבחינת הבטיחות שלהם. "ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקני), כמו גם סוכנויות אחרות, לא דרשו מהחברות לבחון את המוצרים ולהוכיח לפני יציאתם לשוק כי הם בטוחים לשימוש. בנוסף נמצא כי בעשרה אחוזים מהמוצרים יש חומרים החשודים או ידועים כמסרטנים ויוצרים מומי לידה", היא אומרת.
"לא מדובר בתעשייה תמימה או בחומרים שאנחנו לא יודעים מה נזקיהם. כבר הרבה שנים אנחנו יודעים על מעלליהם של חומרים כמו טולואן, תרכובות עופרת, טלק, פורמלדהייד, שמן מינרלי, פארבנים, סודיום לאורט סולפייט ואחרים, אולם הפירמות מנצלות את השילוב המוצלח כל-כך של פסיביות ובורות מצד הצרכנים, שנוהים אחרי ההבטחות הנבובות של יופי ונעורי נצח.
"את משרד הבריאות הדבר היחיד שמטריד הוא הפחד ליצור פאניקה בציבור, ולכן הם מעדיפים לנקוט השתקה וברפיון".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"בישראל דווקא מחמירים"
|
|
|
|
|
|
|
"דווקא האישור של משרד הבריאות הישראלי מאוד מחמיר, גם בהשוואה למה שקורה באירופה", אומר מנגד מנכ"ל חברת הקוסמטיקה "דיור-ישראל", עמנואל פיתוסי. "מספיק שיש שינוי קטן בקרם כלשהו, ומיד צריך לעבור את כל הפרוצדורה מחדש. לפני כל אישור אנחנו נדרשים לשלוח את הפרוטוקול של בדיקות המעבדה המבוצעות על-ידי החברה בחו"ל, וכמעט תמיד מבקשים מאיתנו בדיקות נוספות כדי להתאים אותן לתקנון הישראלי.
"למשל, באירופה עורכים טסטים על 30 איש, ואילו בארץ יש דרישה לקבוצת נבדקים גדולה יותר, אז אנחנו צריכים לערוך את הטסט בארץ שוב".
ומה בנוגע לכל הכימיקלים בעלי השמות הארוכים והמסובכים בלועזית למתקדמים? פיתוסי טוען שכל עוד לא הוכח שהם מזיקים, "בדיוק כמו הסיפורים על הקרינה מהטלפון הסלולרי", אין כל סיבה להפסיק להכניס אותם לתכשירים המתועשים.
"יצרניות הקוסמטיקה, שממצבות את עצמן כחברות טבעיות, רוכבות על הטרנד הבריאותי כחלק מאסטרטגיה שיווקית. מבחינה רפואית אני לא יודע שאסור להשתמש בחומרים האלה, וכל עוד משרד הבריאות לא אומר לי שזה מסוכן - אין לי כל סיבה להימנע מהם", הוא אומר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"להוזיל את המחיר"
|
|
|
|
|
|
|
גם יוסי סגל, מנכ"ל סופטאץ', מצטרף לדעה הזאת. "חומרים שמופקים בתהליך תעשייתי אינם מזיקים בהכרח. מנתול, למשל, שמשתמשים בו כמעט בכל בושם ומשחת שיניים. אפשר להפיק אותו מצמח מנטה סיבירי, ואז עלות ההפקה מגיעה ליותר מ-1,500 דולר לקילו, ואפשר, במקום זה, להפיק מנתול סינתטי במחיר של פחות מ-50 דולר לקילו. אני לא חושב שזה בהכרח מזיק", הוא אומר.
לדבריו, "אני מאמין רק בדברים שנתמכים בהוכחות מדעיות, ולא בכל הנטורופתיה הזאת שבאה ללא כל הוכחות ורק כדי לשרת קונספט שיווקי".
ומה לגבי ממצאים של ממש שמזהירים, למשל, מפני טלק תעשייתי שמכיל סיבי אזבסט?
"בתחום שלנו כל הזמן יש מחקרים, ויום-יום מתגלים דברים חדשים. אני חושב שהרחקת הטלק מתכשירים למיניהם היא נכונה, כי הצליחו להוכיח שהאזבסט יכול לגרום לסרטן ריאות".
אז למה לא אוסרים את השימוש בטלק?
"בדיוק כמו שלא אוסרים על מכירת סיגריות, למרות שיודעים שהן מזיקות לבריאות. משרד הבריאות צריך לחייב את היצרן לציין אזהרה על גבי האריזה, אבל הוא לא יכול להוציא את הטלק אל מחוץ לחוק. כך נעשה גם לגבי תוסף הצבע צהוב מספר חמש שנמצא בתכשירי הרחצה למיניהם, שחושדים שהוא גורם לאלרגיה בדרכי השתן, או לגבי לנולין, שמופק בעצם משומן על-עורי של כבשים, והתגלה שיש אנשים שרגישים לו".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"כמו באירופה"
|
|
|
|
|
|
|
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "רשיון תמרוקים במדינת ישראל ניתן לתמרוק העומד בדרישות ה' נוהל לרישוי תמרוקים'. נוהל זה מבוסס על הדירקטיבה האירופית שמנחה את כל מדינות אירופה בתהליכי ייצור תמרוקים. ככלל, משרד הבריאות מאמץ את הנהלים המקובלים באירופה, ארה"ב ואוסטרליה בכל הנוגע לרשימת מרכיבים מותרים, אסורים ומוגבלים בריכוז, וכן לגבי טענות שיווקיות המופיעות על גבי התמרוק.
"משרד הבריאות בודק בקפידה את הרכב החומרים שמהם עשויים התמרוקים טרם מתן רישיון עבורם. מומלץ להשתמש במוצרים אשר נבדקו על-ידי משרד הבריאות, תוך הקפדה על הוראות השימוש וקריאת האזהרות אשר מופיעות על גבי האריזה".
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
