 |
/images/archive/gallery/224/838.jpg הדוגמניות דורית ילניק וליאור פרידמן
צילום: יוסי אלוני  |
|
|
|
|
| דורית ילניק, אקס מלכת יופי, ובתה ליאור, נערת השנה, מפרגנות אחת לשנייה ומצטנעות |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
פוריה גל
20/12/2004 11:12 |
|
|
|
|
|
|
|
כבר כשהן נכנסות אל החדר אפשר לחטוף מכת בלונד בעיניים. אמא ובת, שתיהן בהירות עור ושיער, לבושות בבגדים שחורים וצמודים וחמושות בנוכחות סוחפת - מופע מרהיב של גנטיקה משובחת שאי אפשר שלא לסובב אחריה את הראש. אם תרצו, מדובר בזוהר שעובר בירושה, אותה אגדה ידועה על מלכות יופי שאיכשהו מעבירות את יופיין לדורות הבאים, אבל גם מצליחות להישאר יפות בעצמן, מעין גרסת עולם הזוהר לפתגם "זה נהנה, וזה לא חסר".
אחר כך הן יצטנעו, ימעיטו בערך עצמן. אמא דורית תגיד: "מה איתך, את רואה אותנו במיטבנו עכשיו... עשינו פן לכבוד הצילומים, ליאור הסתפרה... אבל כשאת הולכת עם טרנינג וקוקו כזה בבית אחרי הילדים, אני לא מושכת מבטים. ליאור כן...". והבת ליאור תמהר להחזיר: "לא נכון, גם עליה מסתכלים, תאמיני לי".
צריך רק לציין שדורית, הלא היא דורית ילניק (כיום פרידמן), מלכת יופי לשעבר, מתנשאת לגובה של 180 ס"מ. בעלה,
אריה, מעפיל לגובה של 190 ס"מ, ואילו ליאור, הבת, שנחשבת "הגמדה" של הבית, מסתפקת בגובה של 175 ס"מ. אחיה בן ה-16 כבר מגיע לגובה של 190 ס"מ וצפוי להגיע לשני מטרים. "ויש לי גם אח שני מטר", ויש גם את האחות הבכורה, מאיה, שלומדת פסיכולוגיה בארצות הברית.
"בגיל ההתבגרות התביישתי, כולם קראו לי ג'ירפה ואוליב, ו'מה מזג האוויר שם למעלה?', אבל היום זה כיף". דורית היתה מלכת היופי של ישראל ב-1978 ודוגמנית עסוקה בתקופה שבה תמי בן עמי ואילנה שושן קרעו את העדשה. היא פרשה מהמקצוע עם הולדת בנה הרביעי והתמסרה לגידול הילדים. השקדנות והמסירות הוכיחו את עצמן והביאו לתוצאות יפות תרתי-משמע: בתה השנייה, ליאור, עוד מעט בת 18, זכתה באחרונה בתואר "נערת השנה" של "מעריב לנוער".
כמו האם, כן הבת. הפרס הגדול, מכונית מדגם פז'ו 206 שקיבלה יום לפני הראיון, כבר מחכה לה בחניה של בית המשפחה בגבעתיים.
נו, איך האוטו?
דורית: "יפה, אבל הוא שנת 2003. זה יפה להגיד שהאוטו הוא שנת 2003? כבר יש בשוק 2005".
ליאור: "וגם הצבע, מאוד זרחני, מושך תשומת לב. לא שאלו אותי לגבי הצבע. אבל זה על הילוכים, אני עוד צריכה להתרגל לזה, כי אני למדתי בכלל על אוטומט".
אבל הן לא מתכוונות להתחיל להתלונן. דורית: "אומרים תודה על כל מה שמקבלים. כשאני זכיתי בתחרות מלכת היופי, זו היתה השנה היחידה שבה הזוכה לא קיבלה שום דבר. אחד הספונסרים פשט את הרגל ולא היו פרסים. לפני ואחרי קיבלו אוטו, אבל אני קיבלתי טלוויזיה שחור-לבן 12 אינץ'. אז בעלי צוחק היום ואומר שעכשיו קיבלתי את הפיצוי".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"פרנסה, לא זוהר"
|
|
|
 |
|
|
|
ועכשיו לעבודה. ליאור דגמנה עוד לפני התחרות, אבל באחרונה החלה לדגמן באינטנסיביות, עד הגיוס הצפוי בחודש מרץ. היא דגמנה לחברת האופנה הצרפתית נף-נף, מצטלמת להפקות אופנה ומדגמנת בתצוגות. אבל העיקר, כמו ילדה טובה גבעתיים, היא מאוד שמחה שזה לא מתנגש לה עם הלימודים.
דורית: "היא הסכימה ללכת לתחרות רק אחרי שהיא סיימה את הלימודים. פעם הייתי צריכה לשכנע אותה לוותר על יום לימודים בשביל צילומים". עם זאת, דורית מדגישה שהיא לא דחפה את בתה להיות דווקא דוגמנית. זה פשוט קרה לה, לליאור, כשיום אחד כשהלכה ברחוב ושמה לב ששני גברים ואשה דולקים אחריה. היא קצת נבהלה, עד שהאשה שבחבורה נשלחה להרגיע אותה שהם בסך הכל בוקרים מסוכנות הדוגמנות.
דורית, איך ההרגשה להשיק את בתך לעולם הזוהר?
"עולם הזוהר לא היה בשבילי עולם הזוהר, אלא אורח חיים, פרנסה. בתקופה שהתחלתי לדגמן אמי חלתה, בעלי היה סטודנט והייתי צריכה כסף. הדוגמנות היתה בשבילי עבודה נוחה מאוד, מקור הכנסה נוח לאשה ולאם, כי יכולתי לבחור את המינון, את השעות. הייתי יוצאת בערב לתצוגות אופנה, אחרי שהייתי משכיבה את הילדים. עשינו המון תצוגות אופנה, עשרות תצוגות בעונה בכל רחבי הארץ".
"בגלל שהייתי אמא דוגמנית, הילדים שלי התייחסו לזה בטבעיות. כשזה אצלך מתחת לאף זה מאוד רגיל, לכן עולם הזוהר לא נתפס כמו משהו נוצץ שנמצא למעלה במרומים. וגם ליאור התייחסה לזה בטבעיות. היא התחילה די מאוחר, זה אף פעם לא בער בעצמותיה, היא סיימה את התיכון ורק אז החלה לדגמן".
ליאור מאשרת: "קודם הייתי בתיכון ובמקביל הדרכתי בתנועה, בנוער העובד והלומד. רקדתי, ולימודים וחברות וחברים, זה לא היה עניין. גם נראה לי יותר טוב קודם לסיים את הלימודים, להתבגר, למרות שהרבה דוגמניות מתחילות היום מאוד מוקדם, בגיל 15-14, ואני חושבת שמאבדים משהו מהתמימות. אני שמחה שיש לי את הזיכרונות שלי מתנועת הנוער ומהילדות. עכשיו אני יותר בשלה להתחיל עם זה. אנחנו לא גדלנו בתחושה של 'וואו, אמא דוגמנית'. יום אחד האח הקטן שלי חזר מבית הספר ואמר: 'מה, אמא, היית מלכת יופי?'".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"פעם ראו פולקע"
|
|
|
|
|
|
|
דורית: "לפני שנתיים היא הצטלמה לקמפיין של חברת בגדי ים, וכשרצו אותה היא אמרה 'לא, יש לי פורימון בנוער העובד'. התנועה חשובה לה יותר מכל דבר אחר. אולי בבתים שהילדים לא חווים את זה מילדות, זה נראה להם משהו מאוד קוסם. אני אמרתי לעצמי שזה מחמיא לי כאם שליאור לא להוטה אחרי עולם הדוגמנות".
"אני לא יודעת לעשות השוואה בין אז להיום. אומרים שהיום זה יותר אכזרי ויותר תובעני, אבל מצד שני, גם אצלנו היו בנות שעבורן זה באמת היה אורח חיים. כשאין שום דבר מעבר לדוגמנות, אז באמת הגורל שלך תלוי באם לקחו או לא לקחו אותך לקמפיין".
ליאור: "זה הרבה פחות זוהר ממה שזה נראה. בשישי, שבת וראשון היו לי צילומים, וכל יום צילומים החל בשש וחצי בבוקר, ימים מאוד ארוכים. אז ישבתי ופטפטתי עם הבנות ודיברנו על זה שזה לא באמת זוהר כמו שחושבים. ברגע שדוגמניות מתלוננות זה נראה כאילו הן סתם מתפנקות. אנשים נוטים לא להבין את זה כי הם חושבים שדוגמנות זה זוהר וזו מתנה. אבל כן יש בזה המון קושי, וזה קשה כל הזמן לחייך ולהיראות טוב. בחזרות לתחרות 'נערת השנה' זה היה קשה לעמוד על עקבים של תשעה ס"מ ולחייך כל היום".
דורית : "אני מבינה מה את מנסה להגיד, ליאור. כאילו שזה נשמע לא לעניין להתבכיין על המקום שאת נמצאת בו, כי לכאורה, מה יש להן לקטר בכלל יחסית לחברות שממלצרות ומרוויחות כלום כסף? יש לליאור חברות שממלצרות".
ליאור, היום רוב החברות שלך דוגמניות?
ליאור: "רכשתי חברות, יש לי חברה טובה שאני מאוד אוהבת מהתחרות, אבל החברות האמיתיות שלי הן החברות מהתיכון ומהתנועה, שחלקן בצבא וחלקן בשנת שירות של הנוער העובד. משתדלים לשמור על קשר קרוב, למרות שזה קשה, כי כל אחת עוברת משהו אחר. לפני כמה שבועות ישבנו שלוש חברות: אני, שנמצאת חזק בדוגמנות בימים האלה, חברה שבצבא וחברה שבשנת שירות, וניסינו להבין מה עובר על כל אחת מאיתנו. וזה קשה כי אלה באמת עולמות שונים, וכמה שמסבירים, קשה לי להבין מה קורה בצבא וקשה להן להבין את עולם הדוגמנות".
דורית: "לפעמים נוצר צורך להכניס חברים חדשים, כי החברים הרגילים לא תמיד מבינים על מה אתה מדבר. צריך באמת יסוד מאוד חזק כדי להחזיק חברות למרות השינויים. בגלל זה תמיד אומרים שמלכות יופי נפרדות מהחברות ומהחבר הקודם שלהן. אבל זה הפוך, זה החברים שנפרדים מהבנות בגלל חוסר הביטחון שלהם ביחס למה שקורה להן. זה לא חייב להיות ככה".
ליאור, את מרגישה שהחיים שלך השתנו?
ליאור: "אני אישית לא השתניתי, אבל זה נורא מוזר לי שאנשים פתאום מזהים אותי. קודם זה לא נראה לי בכלל אפשרי. נגיד הייתי בקניון וראיתי ילדות מתלחששות ומצביעות עלי. זה קצת מוזר לי, אני מודה".
דורית, מה גרם לך לעזוב את הדוגמנות?
"דגמנתי קרוב לעשר שנים, עם ילדים בבית, דבר שהיום כמעט לא קיים".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הילניקיות ללא איפור. עדיין חתיכיות מאוד
|
|
|
|
|
|
|
ציחקוקים בצילומים
|
|
|
|
|
|
|
העילה לכתבה היא צילומי השתיים, האם והבת, לקמפיין של המעצבת אורלי גולן. זו היתה הפעם הראשונה שהאם והבת, בוגרות עשרות צילומים משפחתיים במצלמה הביתית, הצטלמו יחד כדוגמניות מן השורה. הצילומים התקיימו במבנה של מסעדת קרן זצ"ל, על סט מושקע ומעוצב בפריטים ישנים ובדי תחרה, והן מדווחות שנהנו מכל רגע.
דורית: "נורא צחקנו בצילומים. היתה אווירה מאוד טובה. גולן מעצבת בגדים שמתאימים גם לצעירות וגם לזקנות (צוחקת). ברור שיש לנו המון תמונות ביחד, עוד מהימים שליאור עשתה גרעפסלך על הכתף שלי, אבל זה לא אותו דבר".
ליאור: "לי היה נורא כיף, אמרתי לעצמי: 'זו אמא, מה יכול להיות יותר כיף מזה?', למרות שלכאורה חושבים שאני ארגיש אולי מובכת. היה איזשהו שלב, לקראת סוף היום, שקרה משהו מצחיק ופתאום הסתכלנו אחת על השנייה והתחלתי להיקרע מצחוק, וגם אמא נדבקה בצחוק, היינו במצב כפית כזה, שגם אם אומרים לך כפית את תצחקי".
לסט הצילומים אגב הגיעה דורית עם מגש ועליו אוכל וירקות לבתה, שחס וחלילה לא תגווע ברעב. "טוב, בזמני כמעט לא היו מביאים אוכל לתצוגות, זה לא היה נהוג", היא מתנצלת. רוב הזמן נראות האם והבת כאילו הן חברות קרובות בלב ובנפש. דורית היא אמא מאוד עוטפת ומגוננת, אבל כזאת שמגוננת בכיף, בנעימות. החבר של ליאור בחודשים האחרונים, אורי, נורא נהנה לבוא לבית.
"ובכלל", מעידה ליאור, "החברות שלי באות ומדברות עם אמא שלי. לאחותי יש חברה בת 22 שיכולה להתקשר לאמא שלי ולדבר איתה בלי קשר לכלום. תמיד אצלנו היו יושבים במטבח ומדברים". דורית : "תמיד יש אצלנו בלגן ורעש במטבח, חמישה ילדים, ותמיד יושבים ביחד ועושים שיעורים, אבל אני שמחה להגיד שאנחנו בית שמדברים בו המון. הרבה אנשים אומרים לי: 'איך זה שלא עשית מזה קריירה?'". ליאור: "היא מאוד נעימה, כיף לדבר איתה, היא נותנת עצות".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הילניקיות מאופרות. חברות קרובות בלב ובנפש.
|
|
|
|
|
|
|
כולן שומרות על משקל
|
|
|
|
|
|
|
יש תחושה שאתן ממש חברות.
דורית: "ליאור צריכה את אמא, ואמא צריכה את ליאור".
ובאמת, השאלה הבלתי נמנעת: דורית, מה ההבדלים הבולטים בין הדוגמנות שאת זוכרת להיום?
"בתקופה שלי כולן היו גבוהות כמוני, היום הדוגמניות נורא קטנות. היו איתי דנה וכסלר, עדיה מאירצ'ק, תמי בן-עמי, כולן 1.80 מ' לפחות. היום ליאור נחשבת ממש גבוהה. היום הן כמובן גם הרבה יותר רזות ממה שאנחנו היינו. אנחנו לא היינו כל כך רזות. אני זוכרת למשל שורד גוטליב נורא אהבה שאנחנו ממלאות את בגדי הים, שרואים נשים".
ליאור: "ראיתי את התמונות שלהן, הן היו נראות נשים, היה אפשר לראות פולקע. היום כמה שיותר קטנות ורזות זה יותר טוב". דורית : "אבל ליאור אוכלת נכון ובריא, משתדלים לא להיכנס למערבולת הזאת של המשקל".
ליאור: "אבל זה מאוד קשה לא להיכנס לזה. אני רואה בנות, שומעת איך בחורות מדברות, בצילומים מזמינים ארוחת צהריים וכולן מדברות על אכלתי את זה ולא אכלתי את זה. זה יכול לדפוק קצת את הראש כל הדרישה הזאת לרזון וההתעסקות סביב זה, שבחורות חושבות על זה כל הזמן. מבחינתי חיים רק פעם אחת, ואוכל זה אחת ההנאות של החיים. מצד שני, כדי לדגמן את צריכה לשמור על הגזרה".
דורית: "אבל ליאור, אין אשה שלא מתעסקת בעניין של האוכל ושל המשקל. לא רק אצל דוגמניות. אפילו חמותי, ואני מאוד מעריכה את זה, אשה בת 70 פלוס שהולכת כל שבועיים להישקל אצל דיאטנית. זה מעסיק את כולן".
ליאור: "כן, אבל נשים שנמצאות בתחום האופנה והדוגמנות, זה מעסיק אותן יותר".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
