 |
/images/archive/gallery/225/777.jpg טרקלין המלך דויד, נתבג 2000
צילום: יחסי ציבור  |
|
|
|
|
| טרקלין העסקים "המלך דוד" בנתב"ג 2000, מעוצב בעידון ואיכות בינלאומיים. תתחילו לחלום |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
אהוד רז
21/12/2004 17:02 |
|
|
|
|
|
|
|
פתיחתו של השער הבינלאומי נתב"ג 2000 סידרה אותנו יופי. ראשית מעתה אנו מסופחים לרשימת המדינות המחזיקות בטרמינל מצוחצח למראה, שטוף אור זכוכית ושיש ומרחק שנתיים הליכה בין הכניסה למתחם עד המטוס עצמו.
אי אפשר שלא להתרשם מהמרחבים המינימליסטיים שמצופים שיש חמים למראה (אגב, בחירת צבע משובחת ומנטרלת את הניכור המצופה מחלל ציבורי עתידני גדול), ומוארים בנחשול אור טבעי שמותז מקירות הזכוכית העצומים.
אל החלקים הציבוריים המרשימים נוספו השבוע כמה חללים שהנגישות אליהם היא, איך לומר, מוגבלת. אם כדי לחזות בהדר המאופק של הטרמינל תזדקקו לכרטיס טיסה אקונומי, להיכנס ללאונג' העסקים "המלך דיוויד" תאלצו לקנות את כרטיס היקר יותר, זה של מחלקת העסקים.
בטרקלין הדגל של אל על השקיעה החברה 2 מיליון דולר בבניית מערכת שירותים למגוון נוסעי החברה ובשירותים העסקיים, קופת אל על, טרקלין "המלך דוד" לנוסעי היוקרה וחדר המתנה לילדים בלתי מלווים.
טרקלין "המלך דוד" החדש משמש כסלון המתנה לנוסעי מחלקות היוקרה,
חברי מועדון פלטינה, זהב והמלך דוד. שטחו כולל 1,400 מ"ר מתוכם שטח של 250 מ"ר מתחם נפרד לנוסעי המחלקה הראשונה.הטרקלין עוצב עלידי משרד אדריכלים עמידן קוטלוביץ, המתמחים בעיצוב פנים, ובהנחייתה של אדריכלית חברת אל על, מיכל לרמן.
הטרקלין כולל 3 מתחמים עיקריים, אזור המתנה עבור הטסים במחלקה הראשונה, ושני אזורי המתנה עבור הטסים במחלקת עסקים- האזור העיקרי במפלס הכניסה ומפלס גלריה שצפוי להיפתח בעתיד.
לדברי מיכל לרמן, אדריכלית חברת אל על, כוונת האדריכלים הייתה לייצר מחד אוירה נעימה, רוגעת, שקטה ואינטימית. כלומר ליצור באמצעות העיצוב, החומרים והקומפוזיציה סטנדרט בינלאומי שעומד בקנה אחד עם טרקלינים מובילים בעולם ויחד עם זאת מצליח לשמור על תחושה ביתית, ישראלית, לא מנוכרת, איכותית ואישית.
במבט ראשון, אי אפשר שלא להתרשם. הקו שנבחר נראה כנכון ומוצלח ביותר. המטרה ליצור מרחב נינוח במראה יוקרתי אך בלתי מנקר עיניים, אשר משקף עיצוב בינלאומי עכשווי עם בסיס ישראלי, הצליח.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מתחם הנשנושים. קונטראסט קרירוחזק לסביבה החמימה.
|
|
|
 |
|
 |
|
נכון מאוד
|
|
|
 |
|
|
|
בתור דייל אוויר לשעבר, ג'וב אשר בזכותו יצא לי להסתנן לאי אלו טרקלינים בעולם, אודה כאן ועכשיו שהמקום שיך לצמרת העולמית. אם בעבר הלא רחוק היה לנו במה להתבייש, אז עכשיו שהם יתביישו, הגויים האלה.
הלאונג' הרחב עוצב בקומפוזיציה של צבעים נעימים, נכונים ואופנתיים ללא אף שגיאה נראית לעיין. הגוון המוביל הוא החום/בז' לסוגיו עם עקיצות בכחול פלוצנטי.
החומרים המרפדים את כתלי החלל משובחים ונראה כי התקציב הכבד שהוקצב לצורך העניין נוצל כהלכה. השטיח המעובה נחלץ ממלכודת הארכאיות בעזרת טקסטורה החד-גונית בה עוצב, הקירות (אם הם לא מורכבים מהשילוב הקריר של זכוכית/אלומיניום) כוסו במשטח אקוסטי סופח צליל ומעוררים סקרנות, כלומר, נורא בא לגעת. עמודי התמיכה המעובים צופו בפורניר טבעי בגוון נוסף ממשפחת החומים ומשתלב בחן בחלל.
במרכז הלאונג' נמצא מתחם הקפיטריה ומהווה נקודת התנגדות למה שקורה סביבו. הרצפה מצופה שיש טבעי שחור ויפיפה, עליו מונחים שולחנות עגולים מזכוכית ומתכת ולצידם כסאות הפרספקס השקופים והאופנתיים בעיצובו של פיליפ סטארק. השוני בין החומרים מהם עוצב אזור המשקה והנשנוש לבין יתר הלאונג', מבליט את האפיון המובהק שני החלקים ומחדד את הקונספט.
החלק היפה ביותר לטעמי הוא הקיר שנמצא מאחורי אזור הנשנוש ומורכב מפסי עץ מעוגלים שרצים לאורך הקיר ויוצרים תבליט מדהים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הטרקלין. הכורסאות התכולות מהוות את החריגה הצבעונית היחידה.
|
|
|
|
|
|
|
טעויות מינוריות
|
|
|
|
|
|
|
נדמה כי לא נעשו טעויות בעיצוב הטרקלין. הכול יושב נהדר ומשדר אסתטיות ואיפוק מהוקצע. הכורסאות הרבועות הפזורות ברחבי החלל עשויות בטוב טעם אם כי נטולות כל תעוזה, שנחיצותה בטרקלין מוטלת בספק. את החריגה היחידה מסקאלת הצבע/חומר/צורה הבטוחים מספקות כורסאות הלהיט בעיצובו של ארנה ג'קובסון שמבצבצות בזוהרן התכול ושוברות את רצף הבז'.
הטענה היחידה העומדת מול הלאונג' היא בהתעקשות הלא ברורה לקשט את קירות הטרקלין (והמתחם כולו) במוטיב הלא מוצדק לטעמי של הציפורים הנודדות. הציפורים הנודדות הן הן אלו שמסמלות את המקומיות של הלאונג', כלומר את היותו ישראלי. כנראה שנמאס מהיונה ועלה הזית התחוב בפיה.
כך שמי שמזלו שיחק לו ויש לו מספיק מצלצלים כדי להירדם על אחת מכורסאות הלאונג' המפנק, עלול להקיץ ולחשוב שנקלע בטעות למועדון גברים (mens club) בריטי מודרני, עד שינוחו עיניו הלאות על אחת הציפורים הנודדות שעל הקיר, או אז יתבלבל הוא אף יותר.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
