 |
/images/archive/gallery/120/718.jpg בקי גריפין מדגמנת קסטרו.
צילום: רון קדמי  |
|
|
|
|
| בורסת השמות סביב הפנים החדשות של קסטרו מעולם לא היתה לוהטת יותר. איתי יעקב עושה סדר בבלגאן, ומוסיף איזה הימור על הדרך |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
איתי יעקב
9/1/2005 15:07 |
|
|
|
|
|
|
|
בורסת ההימורים לגבי דוגמני הבית העתידיים לבית "קסטרו" אינה יודעת מנוח. אוסף השמות הנזרק לחלל בקרב אנשי התעשייה, מתחלף מדי יום ביומו. להזכירכם, חרושת השמועות על סיום ההתקשרות בין גריפין ל"קסטרו", התעוררה כבר לפני כחודשיים תמימים. בשיחת טלפון שניהלתי אז עם דוברי "קסטרו" ומיכל גבריאלוב, סוכנת הטאלנט, הוכחשה השמועה לפיה "קסטרו" מנהלים מיונים לגבי פרזנטורית חדשה למותג. גבריאלוב מסרה אז בתגובה, כי בכל עונה מתחדש החוזה עם גריפין מול החברה וכי הוא טרם חודש. בדיעבד, התגלתה השבוע חרושת השמועות כעובדה נכונה, מה שמעלה לדיון את השאלה: האם יש מן האמת בשמות הנזרקים כיום לחלל האוויר? הנה רשימה חלקית: בר רפאלי, לינור אברג'יל, נינט טייב וההימור שלנו (ולפי השמועות גם ההימור של כמה מהקודקודים ב"קסטרו"): רז שפירא, הכוכבת הכי לוהטת כיום של סוכנות הדוגמנות "יולי".
בר רפאלי היתה הראשונה לעלות על שולחן הבלק ג'ק כמחליפתה של גריפין. היא פרסונה מוכרת בישראל, משדרת מראה צעיר, ויטאלי, טרנדי, אירופאי אך בעל גוון ישראלי, ולאחר שכיכבה במגזין "ספורטס אילוסטרייטד" הדרום-אפריקאי, יש המשערים שהשתכשכותה בביצת האופנה הבינלאומית
מובטחת. "קסטרו" הישראלית, שפנתה בשנה האחרונה לאירופה בתקווה לכבוש את היבשת באריגים תוצרת סין, זקוקה לפרזנטורית שתחזיק את המוצר ברוסיה, גרמניה והונגריה, אך גם בפריפריה המקומית.
מצד שני, חוסר הקונצנזוס בהקשר להשתמטותה של רפאלי מצה"ל, עלול לעורר עליה ועל המותג כעס רב מצד ציבור מקומי, שיזהה בחברה זיק של ניחוח אנטי-לאומי כלשהו, שהיא לבטח לא חפצה בו. אלא שבישראל, כמו בכל העולם, להיסטוריה פנים רבות. הוכחה לכך תמצאו בשיתוף הפעולה בין יעל בר זוהר - שהרומן שלה ושל צה"ל נגמר מהר יותר מסקס של ארנבת – לבין מותג העממי וההמוני "פוקס", אותו היא מייחצנת ללא טרוניה או זעם מצד לקוחות כבר מספר רב של עונות.
דיבור נוסף המתעורר בעניין האסטרטגיה החדשה של "קסטרו", עוסק בבחירת צמד דוגמניות בינלאומיות שיובילו את פני המותג. הטקטיקה השיווקית הזו ודאי תמנף את המותג בחוצות נכר, אך אין ספק כי תעכיר מעט את זוהרו בקרב הקהל הישראלי, שהתרגל לכוכבניות מקומיות. כלומר, גם אם תחליט החברה לפרוץ בשלב זה עם דוגמניות זרות, ויהיו אלו אפילו נטליה ודיאנובה וג'מה וורד האלוהיות, אין בהן כדי לענות על צרכי הקהל המקומי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
בר רפאלי מקמפיינת את פלפל. צילום: מתוך הקטלוג
|
|
|
 |
|
לינור אברג'יל. צילום: אייל נבו
|
|
|
 |
|
מועמדת הבית, רז שפירא. צילום: אמיר מאירי
|
|
|
 |
|
 |
|
מי גבר להחליף את דודי?
|
|
|
 |
|
|
|
ומה על מחליפו של בלסר? למרות שב"קסטרו מן" שיווקו את דודי כזאוס מקומי מושלם, אני לא מכיר גבר אחד שהזדהה עם עיסוקיו הספורטיביים או השכלתו של הבלסר. לדעתי הוא היה שם כדי לספק את מאווייהם הכמוסים של האם, האחות, האשה והחברה של הגבר המקומי. כלומר, תפקידו בכל הסיפור היה לסנוור אותן עד כדי עילפון חושים, כדי שיובילו בבטחה את הגבר שלהן אל תוך החנות.
בנוסף, גם אם נתעמק בשיח המטרוסקסואלי, המעיד, בין היתר, כי בחמש השנים האחרונות חל שינוי בהרגלי הקניה של הגבר המקומי, רבים מהגברים עדיין לא רוכשים בעצמם את הבגדים. מצד שני, גם אם הם מגיעים לקניון לבד, בהנחה שהם לא הומואים, המנטרה של "דודי הורס, חולה עליו!" לא עוזבת אותם, ומחייבת כניסה לסניף המקומי.
לסיכומו של עניין, על "קסטרו מן" להימנע מסלבריטאים מובילים דוגמת רן דנקר או אסי כהן, ולבחור בדוגמן, אפילו חדש, ולבנות סביבו תהילה ואוסף ערכים חדש, שיסחטו מ"קסטרו מן" תובנות חדשות על הגבר המקומי, שכבר עבר את המהפכה הטיפוחית (בהצלחה או שלא, זה כבר לדיון אחר) ומחפש תובנות חדשות על קיומו במרחב המגדרי.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
