 |
/images/archive/gallery/125/154.jpg מסחר ושירותים קניון קניות
ברק פכטר  |
|
|
|
|
| ההתמכרות לקניות, כמו ההתמכרות לאלכוהול או לסמים, משבשת את מהלך החיים התקין, גוררת לחצים וחרדות ומפרקת משפחות. מדריך |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
רותי קדוש
31/1/2005 10:24 |
|
|
|
|
|
|
|
יש אנשים שמתחילים את היום בצמא עז לקפה. אחרים מבלים את שעת הערות הראשונה בהתמתחות בלתי פוסקת. אבל את הנשים הבאות מלווה אותה תחושה מבוקר עד ערב, או לפחות עד שהיא מגיעה אל סיפוקה - ההתמכרות לקניות, המגיעה לעתים עד כדי הרס עצמי. איה נאלצה למכור את דירת המשפחה כדי לכסות את החובות שצברה.
נורית קיבלה טלפון מחמיר ממנהל הבנק שהתריע על מינוס היסטרי, כ-40 אלף שקל. חיי הנישואים של איריס התרסקו על רצפת הקניון בגלל תאוותה למותגים, ואילו רחל בזבזה את כספי הפנסיה שלה במסעות שופינג ממושכים ולבסוף נותרה חסרת כל. ארבע הנשים מגשימות בוודאי את הסטריאוטיפ הרווח אודות נשים בזבזניות,
העושות שמות בחשבון הבנק של בעליהן. אבל המצב חמור בהרבה. הן ואחרות סובלות ממחלת הקניות, או בשמה הנוסף - "שיגעון הקניון".
נשים אלו גומעות מדי יום קילומטרז' נאה במרכזי הקניות, כרטיס האשראי שלהן נשחק מרוב גיהוצים, ידיהן עמוסות תדיר בשקיות מרשרשות עם מיטב המותגים, והארונות מתפקעים ממוצרים, חלקם באריזותיהם המקוריות. לעתים הן מגלות בבית את האחות התאומה של השמלה השחורה שרכשו היום, תלויה שם מאתמול, וגם סטים של חולצות זהות בכל צבעי הקשת. ולא מדובר רק בבגדים, אלא בתיקים, נעליים, שעונים, תכשיטים, מוצרי איפור וקוסמטיקה המתיישנים לעתים חודשים על המדף בבית.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"באמת, אמא תבוא לשלם!"
|
|
|
 |
|
|
|
לפני כ-20 שנה כללה האקדמיה האמריקנית של הפסיכיאטריה ( "DSM IV" ) את תופעת "הקניות הכפייתיות" בקטגוריה של הפרעות שליטה על הדחפים, התמכרות והתנהגות כפייתית. "התמכרות לקניות היא ככל התמכרות אחרת (אלכוהול, סמים, מין או הימורים). מדובר בכישלון כרוני נוכח דחפי הקנייה. כשאדם מכור יוצא למסע קניות הוא נכנס למעגל של בזבוזים, קונה באימפולסיביות, בלי קשר לצרכיו האמיתיים אלא כדי לספק את דחף הקנייה שאין לו יכולת לשלוט בו", אומרת פנינה אלדר, מומחית בטיפול בהתמכרויות ומנכ"ל מכון אלדר.
את הדחף הבלתי נשלט לקניית מותגים מעודדים כל העת מפרסמים יצירתיים, המדרבנים את הצרכניות לרכוש כאן ועכשיו את המותג ש"בלעדיו חייך אינם חיים". אליהם מצטרפים ערוצי הקניות בטלוויזיה, הקניונים שנבנו בכל קרן רחוב וכמובן, כרטיסי האשראי הכל-יכולים. "התרחבותה של תופעת הקניות מושכת אליה בנות 15 שעדיין לא משתכרות בעצמן", ממשיכה אלדר. "נערות קונות רק מותגים במחירים מטורפים כדי למשוך עיניים בבית-הספר ובמסיבת יום שישי. בתחילה הן מממנות את הקניות מדמי הכיס שלהן ובהמשך, כשההוצאות גדלות, הן מתחייבות בחנות ש'אמא תבוא לשלם'.
" התופעה נובעת מבעיות נפשיות, דימוי עצמי נמוך, חסכים רגשיים, יחסים בעייתיים עם ההורים, צורך למרוד, להיות שונה ולשפר את הגורל. בדרך כלל היא חולפת לאחר גיל 20, אבל אצל חלק מהנשים היא מתבייתת והופכת להיות כפייתית, וככזאת היא פוגעת בכל מערכות החיים". ומה עם הגברים? "מעטים הגברים המכורים לקניות, והם מתמקדים במוצרים עם סטייל, במכשירי חשמל ואלקטרוניקה, משקיעים באוספים מיוחדים או באביזרים שתורמים למעמדם החברתי. לדוגמה, עטים יקרים, העולים 5,000 שקל לאחד".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
" מה אקנה לי היום? "
|
|
|
|
|
|
|
ההתמכרות לקניות מאפיינת, כאמור, בעיקר נשים (80 אחוז מהמכורים), בנות 35 בממוצע, רובן נשואות, מהמעמד הבינוניגבוה, בעלות השכלה תיכונית ומעלה ועובדות. רובן מטופחות ומחשיבות מאוד את הופעתן החיצונית. נעמי, בת 40, נשואה ואם לשלושה ילדים, סיימה כל יום עבודה בקניון. במסעותיה בין החנויות היא פוצצה אלפי שקלים בקניית בגדים, נעליים, תיקים וטבעות, ורכשה כמויות אדירות של בגדים לילדיה, עשר חולצות באותו צבע, ז'קטים מהודרים לבעלה ועוד ועוד. כשחיסלה את משכורתה לקחה הלוואות מהבנק. כשנישואיה התמוטטו, גם הבנק הפסיק להיות ידידותי לאוברדרפט של הקליינטית הגרושה, שנסק לגובה של 50 אלף שקל. אז החלה מסכת לחצים ושיחות נוקבות עם מנהל הבנק, שגררו תחושות של לחץ, חרדות וייאוש. לאחר ניסיון התאבדות כושל היא החלה בטיפול גמילה.
"אני מכורה לקניות", מתוודה גם ענת, מזכירה בת 39 המשתכרת 6,000 שקל בחודש, גרושה ואם לבת 7. " במקום לחזור הביתה מהעבודה הייתי חושבת לעצמי'מה אקנה לי היום?'. כשראיתי משהו יפה נדלקתי, ולמרות שלא היה לי כסף שכנעתי את עצמי שאוכל לשלם בתשלומים".
מתי הבנת שאת בצרות?
"בעבר לא חשבתי שהבזבזנות שלי מצריכה טיפול. אבל כשהאוברדרפט טיפס לסכום של 30 אלף שקל, אבי החליט לנהל לי את התקציב, מה שגרם לנו מריבות קשות. באחד הימים אבי קבע איתי שיחה על מצב החשבון. לפני הפגישה חשבתי על דרכי ההתגוננות מפני התוכחה שלו, אבל פתאום נפל לי האסימון, והבנתי שמשהו לא תקין בהתנהגות שלי. כיום אני נכנסת לקניון רק כשאני מרגישה חזקה. אני מגיעה ישירות לנ"צ, קונה את המוצר ויוצאת מנצחת".
יש רגעי משבר?
"כן, ההגבלה הזאת מאוד משפילה, אני מרגישה שהעצמאות נלקחה ממני. אני כמו ילדה בחנות ממתקים, שאסור לה לגעת בשום דבר".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
80 אחוזי הצלחה
|
|
|
|
|
|
|
אלדר , עובדת סוציאלית בהכשרתה, מתמחה בטיפול ובשיקום מתמכרים. בעבר היתה אחראית להקמתם של מרכזים לטיפול באלכוהוליסטים מטעם משרד העבודה והרווחה. עם פרישתה מהשירות הציבורי הקימה ב-1992 את מכון אלדר לטיפול בהתמכרויות, והיא מתמחה בטיפול במהמרים כפייתיים ובמכורים לקניות.
אלדר מתגאה ב-80 אחוזי הצלחה בטיפול המשולב במכורים: בעוד שפנינה "נכנסת" במכורות עם טיפול קוגניטיבי, בתה אורית, מטפלת הוליסטית ומנחת קבוצות, מלטפת אותן בטיפול הכולל דמיון מודרך, טיפולי הילינג לאיזון ולהרגעה ומדיטציה וטיפול קבוצתי לשמירה על ההישגים. "הטיפול הפרטני נמשך כחצי שנה עד שנה, שבמהלכו אני מלמדת את הנשים להתחיל לחשוב, להפעיל את המוח כדי לשנות את דרך התנהגותן", אומרת אדלר.
"אני עוזרת להן לשבור את ההכחשה, מעודדת אותן לקחת אחריות ומשתפת את המשפחה. בכל תקופת הגמילה אסור להן לעשות שופינג (להוציא קניות של מצרכים הכרחיים, אז הן חייבות להיצמד לרשימה עם תקציב מסוים). לפעמים כשהן עוברות ליד חלון ראווה הן נכנסות לקריז עם רעד וזיעה קרה, אבל מתקשרות אלי רגע לפני שהן מאבדות שליטה לקבלת תמיכה. אני תמיד אומרת למטופלות:'תבדקו בארון, בטח יש לכן מספיק בגדים לשנה הקרובה'". ?
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
