 |
אם כבר סיימתם לקרוא את "דוגמנית מסלול ? סיפורה של מיכאלה ברקו", "באטלייה עם איב" של מעיין קרת, "אני ודונטלה" מאת שרון גניש ו"מי זאת האדמונית הזאת?", סיכום הקריירה הענפה של מיקי ממון, ודאי תשמחו לדעת שביום ה' האחרון הושק "איתי אטיאס", ספר הביכורים של הדוגמן איתי אטיאס.
אין צורך להסביר שאף אחת מדוגמניות-העל הישראליות הללו, שבנו קריירה משגשגת בניכר, לא שיחררה לאוויר העולם ספר העוסק בה, בפועלה או בחוויותיה בבירות העולם. קרת, היחידה שפרסמה עד כה ספר פרי עטה, בחרה לתקוף בו את נושא הפרעות האכילה שלוקות בו דוגמניות רבות. אז למה הן לא ואטיאס כן? שאלה טובה. התשובה, לפחות בעיני, מופיעה במחצית הספר, בדמות צילום רוחב שליווה את קמפיין האופנה של רשת "כאוס" - שצולם על ידי אשל עזר בשנת 2002.
בתמונה מתנה אטיאס - הפרזנטור הוותיק של המותג - אהבים עם דמותו שלו במה שאין אלא לראות בו אקט נרקיסיסטי לחלוטין. בדפדוף חוזר בין עמודי הספר, שעוצב בהצלחה על ידי גילה קפלן, מתגלה חוברת תצלומים יפה עד כאב של אחד הדוגמנים המצליחים בישראל. השאלה המתבקשת ביותר ברגע נתון זה של הקריירה הדוממת של אטיאס, הינה מדוע יש לציבור הישראלי צורך, ובעיקר עניין, באוסף עבודות וצילומים של הפרא האציל משדרות.
העריכה הצילומית של האמן דוד עדיקא, שלא חס על הפלאש ונתן באטיאס מספר רב של צילומים גם כן (בנוסף לצילומים מאת ברוס וובר, תמר קרוון, דיוויד לה שאפל ועוד), מגישה לנו את הדוגמן המקומי באין ספור פוזות מתחילת הקריירה ועד היום. תצלום עטיפת הספר שצילם עדיקא אף הוצג באירוע "אמנות הארץ", שהתקיים באוקטובר האחרון בחלל רידינג, לצד תמונתה של מירי בוהדנה - שניהם בגופיה לבנה ופנים חפות מאיפור.
"היופי של מירי
בוהדנה הוא לא בפרוצדורה של היופי המקובל של עולם האמנות או המודרניזם", אמר עדיקא בראיון לשרה בריטברג-סמל, לשעבר עורכת מגזין האמנות "סטודיו", שאת שערו פיארה בוהדנה לפני למעלה משנה. "זה לא הפיכת הבנאלי או המכוער ליפה, אלא הזזת גבולות היופי. היא (מירי בוהדנה) יופי של 'כל העם', יופי שנבחר; היא נבחרה למלכת יופי, לסגנית מיס עולם. בניגוד לתפיסה של עולם האמנות, אני הולך למדפים שבהם מסודרים סמלים של יופי של כולם, ועושה ליופי הזה 'הזזה' אל היפה של עולם האמנות". אלא שניתן לקרוא את העבודה גם אחרת, כתהליך של "החפצה"- מיקומה של בוהדנה ב"סטודיו" לצד שברי שנדליר נוצצים כיהלומים, מציג את בוהדנה כחפץ יפה. ומה זה אומר על אטיאס?
לצד זווית המבט הזו, אין להתעלם מהפרדוקס הרחב שבין הטקסטים לצילומים המלווים אותם.בעוד הטקסטים חושפים בפנינו אטיאס רגיש הצמא לאהבה ולתשומת לב, מזדקף אוסף התצלומים החדש ומציג מגלומן בע"מ. קחו לדוגמא את טקסט מס' 03: "..טיסה ארוכה, המון אנשים, אנגלית שאני לא מבין בכלל, שיחת טלפון קשה עם אבא שלי, טרמפים, חבר טוב, המון דמעות, אוי ואבוי מה עשיתי, טיול שנתי בלי כרטיס חזרה, קר נורא, מה אני אעשה עכשיו, איך כל רע אם כל כך טוב, אני נרשם לבית ספר מרצוני, הכל גדול. אני קטן. אמריקה שלי". כך זה ממשיך עם אינספור קלישאות זוהר, דוגמנים ועולם האופנה, שניתנים לקריאה בכל מוסף סוף שבוע מקומי.
לסיכום, "איתי אטיאס" הוא ספר שולחן נאה שיספק נחת בעיניים לגרופיות נואשות והומואים חרמנים לובשי "כאוס". האם יקפוץ מעל המשוכה ויתחבב על חובבי ספרות, אמנות, צילום ומה שביניהם? אין לדעת. מה שבטוח, "איתי אטיאס" הוא ספר תקדימי בישראל, שכל יצירה אחרת באותו ז'אנר תעמוד בהשוואה אליו.
להשיג בסניפי רשת "כאוס"
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
יב"ז וי"ל בקטלוג החדש של פוקס
|
|
 |
 |
 |
 |
|
מגלומני אך אינפורמטיבי
|
 |
|
 |
 |
 |
|
164 עמודים, 560 גרם ומיליון בתי אב בישראל. אלה הנתונים שמפרסמת חברת פוקס לרגל השקת הקטלוג החדש שלה לקיץ 2005. זו הפעם הראשונה שחברת אופנה משווקת בישראל קטלוג בן 164 עמודים, בדיוור מדלת לדלת, בדומה לקטלוג הרהיטים של איקאה. בעצם, ההבדל היחיד בין איקאה לפוקס הוא בשפת האם ובמוצר הצריכה. אלו מדברים שוודית ומוכרים רהיטים, פוקס מדברים עברית ומוכרים בגדים. שניהם, ללא יוצא מן הכלל, פונים למכנה המשותף הנמוך, מייצרים בייסיק, מקבלים השראה מלהיטי עיצוב בחו"ל ופונים לקהל עממי ורחב.
הקטלוג צולם במקסיקו (צילום: רון קדמי, סגנון: ראובן כהן), ולצד צמד הפרזנטורים יעל בר זוהר ויהודה לוי - שאגב, רוטשו ללא רחם - מופיע גם ארסנל דוגמנים זרים, שתמכו בהפקת הענק הזו.
למרות שהמיזם הנוכחי יכול להיחשד בהפגנת כוח מגלומנית ובלתי פרופורציונאלית לאופי המותג, בפועל הוא קטלוג אינפורמטיבי טוב, שישרת היטב את הלקוח ויקל על צרכנים מבולבלים. ועל כך אין לי אלא להוריד את הסומבררו בפניהם. |  |  |  |  | |
|