 |
/images/archive/gallery/294/268.jpg דגם של אימטיישן אוף קרייסט.
צילום: יחסי ציבור  |
|
|
|
|
| נכון שהשמלה היוונית הקלאסית מעולם לא נעלמה, אבל עכשיו היא בעיצומו של אחושרמוטה קאמבק |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
איתי יעקב
25/4/2005 10:35 |
|
|
|
|
|
|
|
בפתיח לקטלוג התערוכה "Goddess: The Classical Mode", שהתארחה בשנתיים האחרונות במטרופוליטן הניו יורקי וב-MoMu - המוזיאון לאופנה באנטוורפן, כותב האוצר הרולד קודה: "התערוכה חוקרת את האבולוציה של השמלה היוונית-רומית במשך השנים. לאורך 2,500 שנה התפתחה האופנה הקלאסית, והתמידה בחיפוש אחר צורות ביטוי חדשות באופנה ואמנות. במהלך השינויים והתמורות שרדה השמלה הקדמונית והדהדה כשמלה אידיאלית, נכספת".
דבריו של קודה זוכים העונה לאישור, כאשר אל מרכז מסלולי התצוגות נשלחו דוגמניות עטויות שמלות יוונית במגוון גזרות וצבעים, במה שמסתמן כאחת ממגמות האופנה הבולטות בימים אלו. לראיה, מספיק היה
להציץ בנטלי פורטמן מגיעה לטקס האוסקר ענודה שמלת שיפון בגוון חום אפור של לנוון, כדי להבין לאן נושבת הרוח.
בצמוד לאלבר אלבז מלנוון, הציגו מספר רב של בתי אופנה ומעצבים צעירים אינטרפרטציות משלהם לשמלה היוונית-רומית. המעצבת סופיה קוקוסאלאקי, ילידת אתונה ובוגרת לימודי אופנה בסנט מרטינ'ס שבלונדון, עיצבה שמלות בתכלת ובחום, זרועות קפלי פליסה ורצועות בד שנכרכו סביב חלקה העליון של הדוגמנית. דונה קארן הגישה שמלה כסופה עם כתפיות ספגטי דקיקות, כאשר חלקה התחתון עולה מעלה ונתפר במותן. קארן בחרה באינטרפרטציה מודרנית לדגמים הקלאסיים שליוו את ההיסטוריה של השמלה ההלנית זה מאות שנים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
נטלי בשמלה ההלנית של לנוון. צילום: רויטרס
|
|
|
 |
|
הגירסה של פראדה
|
|
|
 |
|
הגירסה של דונה קארן
|
|
|
 |
|
 |
|
כריכה סביב הגוף
|
|
|
 |
|
|
|
"אמנים ומעצבים הביטו לעבר שלושת הסגנונות העיקריים של השמלה הקלאסית", ממשיך קודה במאמרו. הבגד היווני קיבל את צורתו רק כאשר הונח על הגוף והבד סודר עליו בקיפול חופשי, להלן רבידה. ללא הגוף, הבגד היה חוזר להיות בד בצורה המלבנית המקורית. שלושת הסגנונות העיקריים עליהם מדבר קודה במאמרו, הם "כיתון" - בגד בסיסי לאישה ולגבר העשוי מלבן בד סגור סביב לגוף ותפור בצדדיו, כאשר בחלקו העליון סיכות פיבולה או קשירות הסוגרות את הבגד על הכתפיים ומשאירות רווחים פתוחים; "פפלוס" - בגד הדור לאישה בלבד העשוי לרוב מצמר כאשר חלקו העליון מקופל ברוחב 40 סנטימטר לערך; ו"הימאטיון" - בגד עליון לגבר ולאישה שנכרך סביב הגוף, ולעתים אף מכסה את הראש.
בתערוכה שהוצגה באנטוורפן עד לחודש האחרון, הוצגו למעלה מ-100 דגמים ישנים ועכשוויים, בחלל מלא בכיסאות ושולחנות הפוכים, כולם, ללא יוצא מן הכלל, צבועים לבן. בתערוכה הוצגו בין השאר שמלות של חוסיין שאלאיין, פול פורייה, מאדאם גרה, רוי הלסטון, פראדה, דיור, מרטין מרג'יאלה, דריס ואן נוטן, קום דה גרסון ורבים אחרים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מתוך התערוכה באנטוורפן
|
|
|
 |
|
שמלה של מאוריציו פקרו
|
|
|
 |
|
סמלה של סופיה קוקוסאלאקי
|
|
|
|
|
|
|
1,300 שקל ואתן ביוון
|
|
|
|
|
|
|
מבט על הפרשנויות לקיץ 2005 מגלה פיתוחים והצעות לבוש חדשות בניחוח הלני. "אופנה שמושפעת מהקלאסית", טוען קודה, "יכולה להיות אלגנטית, רומנטית ואפילו פרובוקטיבית". תרגום נשי ורומנטי לטרנד, התגלה אצל המותג אימטיישן אוף קרייסט, שהעלה למסלול עשרות דוגמניות בשמלות בגוון לבן, שמפנייה וורוד בהיר. סגנון רומנטי מאוד נשי, אך צבעוני ושונה מגווני השמפניה והלבן שעיטרו את השמלות היווניות דאז, עיצב קרל לאגרפלד לפנדי.
תרגום א-סימטרי מרהיב על שמלה באורך הברך אפשר למצוא בקולקציית הקיץ המשגעת של פראדה ובקולקציה האפלה של המותג הבריטי הנהדר בודיקה. תרגום מעניין ניתן למצוא בקולקציה של הלמוט לאנג, שהציג שמלות הלניות בצבעוניות של שחור, לבן ואפילו בגווני הצי של כחול ולבן, כולן זכו למחשופים רחבים ולמשחקי קשירות וליפופים סביב הגוף.
תרגומים מסחריים וזולים לטרנד כבר נצפו בחלק מרשתות האופנה דוגמת זארה ומנגו, אבל יותר מכל מומלץ להשקיע בשמלה מקורית שכזו, היות והיא תשרת אתכן לכל החיים. כפי שבטח שמתן לב בתמונות המצורפות, הדגמים אופנתיים, נשיים, והכי חשוב - על זמניים. לא שנשלח אתכם לפרק משכורת חצי שנתית בגוצ'י, אבל ביקור אצל תופרת שכונתית טובה, בחירה משותפת של בד איכותי אך לא יקר (ויש כאלה לא מעט בנחלת בנימין), יכולה לנפק לכם שמלה שכזו במחיר של לא יותר מ-1,300 שקל. נכון, זה אמנם לא מחירי שוק, אבל עבור שמלה טובה זהו מחיר הגיוני וזול בהרבה ממחירי המעצבים הצעירים בישראל.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
