 |
 |
|
|
|
|
|
|
| לקראת פתיחתה של עונת ההפעלות הוגה טלי תקומי רעיון למיזם פרטי אדיר ומכניס |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נקמת החקלאים מגיעה פעם בשנה, בחול המועד פסח. חול המועד פסח, עת המוני בני ישראל, מוטרפי החופש והפקקים, על טפם, עומדים שעות בפקק כדי לעשות להם את עבודות המשק. אפילו החקלאי הכי מסוקס לא יכול להתאפק ופורץ בצחוק רועם, אי שם בטורקיה.
העבודות הכי שחורות מופקעות מידי התאילנדים, שמתפנים לצליית החתולים שלהם, וול דן, ומשפחות עירוניות שלמות עושות קטיף, חולבות פרות, מנכשות עשבים, ועוד משלמות על זה ממיטב כספן. שלא תחשבו, גם אני. פשוט תפסתם אותי אחרי קטיף נוריות חוויתי (חמישים ש"ח לסלסלה), וחליבה לימודית ברפת "כל עירוני בג'יומו" במסגרתה עשיתי פלאש בק לפוסטפרטום מלפני שלוש שנים (עשרים וחמישה שקל לפטמה).
היום, פשוט, לא יכולנו כבר לצאת מהבית. דווקא רצינו, כי היה פסטיבל ניקוי החרא בחוות "אזלו הכרטיסים לטורקיה" אבל הפקקים הגיעו עד הפעמון של הדלת, וברדיו הודיעו שמהחווה מודיעים שכבר לא צריך לבוא, אז נשארנו.
הנה, שלשום, בקטיף הנוריות, אצל יגאל בשדה, כל נורית שקוטפים מתכווצת לה בביישנות כמו תוכנית ההתנתקות. חמישים שקל הוא גבה, האחול קיבוצניק. ככה,
בלי להתבלבל. במסגרת החמישים שקל, יגאל מחלק גם דלי פלסטיק אדום בשביל לקלוט את עלי הכותרת שנושרים לתוכו, בשנטי, ברגע שנכנסים לאוטו.
ואז נצנץ לנו הרעיון. למה שגם אנחנו לא נברא אצלנו בבית איזה חוויה? הרי הבחור מהנוריות, מה עשה? לקח שדה של דונם, זרע קצת, השקה קצת, חילק דליי פלסטיק אדומים, ונ-ק-ר-ע מצחוק בדרך אל הבנק. אז למה שגם אנחנו לא נייסד משהו כזה? דונם אולי אין בבעלותנו, אבל אנחנו שוכרים גאים של שמונים מטר דירה, שדרוש לה ניקיון מידי פעם.
אמנם, עד כה נהגנו לחשוב על הניקיון כמטלה מעצבנת, אבל לאחר שעשינו קטיף חוויתי וחליבה עצמית וגם אפינו לחם, ורק בטיט ולבנים עוד לא עבדנו (פסטיבל "בנה בית קיץ לחקלאי") וגם זה בגלל שהיו פקקים, הגענו למסקנה שעם קצת פליק-פלאק מחשבתי, ניתן לחשוב על הניקיון כחוויה מעצימה והעיקר - מעשירה!
הנה, מיזם. סטארט אפ. נשאלה השאלה איך נקרא לסטארט אפ הזה? אולי קטיף חווייתי - שפשוף חייתי? קרקס אריאל אולטרה? חוות קומפקט סוד בשאנטי? הרבה שמות עברו אצלנו בפאנלים עד שמצאנו את השוס: פסטיבל במבומלה סנו ז'וולה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
איור: טלי תקומי
|
|
|
 |
|
 |
|
***
|
|
|
 |
|
|
|
הפסטיבל שלנו יהיה מאורגן. לא כמו הקיבוצניק החאפר מהנוריות. יהיו דוכנים מתוקים של חומרי ניקוי, ישר בכניסה. כל ילד יקבל סינור נחמד וחותמת על היד שלו (י.צ.מ.ח: ילד ציוני מוטרף חופש) ויוכל לבחור פינה מבין הפינות החווייתיות שבבית. ולהתחיל לנקות, כמובן. תהיה המון בחירה. לא כמו זה מהרפת, שממש מונוטוני, בלי טיפת מחשבה, בושה.
תהיה למשל, פינת פאנלים, פינת שאיבת אבק מהשטיחים, יהיו תחרויות מירוק, ניגוב סקוצ' ברייט בתנועות חליבה; לבנות תהיה פינת גיהוץ מתוקה, האמהות יוכלו לשבת בצד על כוס קפה ואחר כך לרחוץ אותה. מי שיבחר להתחיל במקלחת, יעמדו לרשותו כפפות לטקס צבעוניות מדאימות, תהיה פינת ליטוף בלטות, הילדים יבחרו להם מטלית מתוקה בצהוב, מספרי הבלטות יוגרלו ביניהם, ואז הם יתחילו לשפשף. עם סילית. יהיה קיפול כביסה בסגנון אתני, יהיו הפעלות. יהיו המון דברים.
יהיו גם המון העשרות, שלא תחשבו. לילדים היותר קטנים יהיו כאלה מין דברים: ההצגה "סנו אינסטלטור והריח"; "קרקס ספוגיות הקסם" - תרגילי אקרובטיקה בתנור; המופע "ננס סופר קלאס"; והופעה של "מטלית הפלא מיקרופייבר" מערוץ הקניות. לילדים הגדולים יהיו כמובן אתגרים שמתאימים להם, כמו סדנת ההישרדות "אג'קס כלורון ואתה"; "וילדה חיעס" - טיפוס על חלונות בעזרת מטליות וילדה, ועוד.
רק לחשוב על הפוטנציאל החינוכי של המקום. הערכים שיוקנו לנוער הם מודעות עצמית, הקניית הרגלים, איכות הסביבה, אימון גופני.גם כישורי חשיבה יש כאן: הילדים ילמדו לזהות את כמות הדטרגנטים בכל סנו וסנו רק על פי הריח, ויוכלו ליישם את מה שלמדו הלאה, לדור הבא (שיקבל חמישים אחוז הנחה, בכניסה הראשונה). על כל החוויה הזו חשבנו לגבות רק שבעים וחמישה ש"ח, שזה ממש בדיחה, בהתחשב בזה שחוזרים הביתה עם דוגמיות של כל הליין של "סנו" ועם המון סיפוק!
לטור זה אי אפשר להוסיף תגובות.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | כותבת, מאיירת, מסטרנטית, משתדלת. בעיקר אמא | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
