 |
/images/archive/gallery/311/609.jpg טעם העיר 2005.
צילום: איתי יעקב  |
|
|
|
|
| מתכוונים לחלץ עצמות בהילולת טעם העיר? הנה כמה המלצות למנות רותחות, וכמה שלא |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
גבי בר חיים
30/5/2005 15:39 |
|
|
|
|
|
|
|
פסטיבל "טעם העיר" העשירי, שנפתח אתמול (א') בפארק הירקון בתל אביב ויימשך עד יום ה', הוא סוג של מפגן כוח מטעם המסעדנות המקומית והסועדים כאחד. גם הפעם, כמו בשנים קודמות, אי אפשר שלא לתהות אודות התורים הארוכים, הנערים המיוזעים בחולצות סוף מסלול והצפיפות הקשה. אבל בעצם, מה זה משנה. כאירוע היחיד בישראל שמזמן מדי שנה אפשרות לדגום אובייקטים ממגוון מסעדות - מג'אנק פוד ועד אוכל עילי - הוא מקשה על המתבליין להתלונן. ברוב המקרים, מספיק שהבירה קרה (טוענים שיש כארבעים סוגים) כדי שרובנו נצא מרוצים.
עם זאת, אי אפשר שלא לשים לב שברוב המקרים, מתקיים באירוע פער לא רציונאלי בין מחיר המנה (15-20 ש"ח) לבין התמורה. שכן, גם בשנתו העשירית של האירוע,
חלק מהמקומות ממשיכים להפגין זלזול מוחלט בדרישות הקהל. זו יכולה להיות מנה בתמחור מוגזם, שימוש באבקות מרק ושאר חומרים סינתטיים, שירות מזעזע, או הבטחות למנות שיהיו, ונעדרות מהדוכן. ולמרות שברור שכולם שם כדי להרוויח כסף, אפשר גם לעשות את זה אחרת.
נכון, קשה מאוד לייצר מנות איכותיות בתפוצה המפלצתית שדורש האירוע, ועוד יותר קשה לשמור על חומרי גלם איכותיים או עיצוב מנה סקסי, ולא לדרוש מחיר שיהלום את ההשקעה. מצד שני, כנראה שהעניין אפשרי, וטוב שכך, כפי שהראו מספר מסעדות.
אחרי ההקדמה המתבקשת, הנה מבחר מייצג של מנות שתוכלו לטעום במתחם בימים הקרובים, רובן נמצאו כשוות את ההשקעה. כנהוג בפסטיבל, כולן נעות בין 15 ל-20 שקלים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
טאפאו
|
|
|
 |
|
|
|
טבעות קלמארי ברוטב איולי: המנה הכי שמחה בפסטיבל, והכי מתאימה לבירה. בטאפאו, מקום שמקפיד על הקפדה והגשה נכונה על בסיס קבוע, לא מתעצלים גם בפסטיבל, ושמים את הקלמארי בתוך קונוס נייר ממנו אפשר לדגום בנוחות, תוך כדי טינוף מינימאלי של הידיים. חוץ מזה, היצורים הקטנים שלהם טעימים עד אימה, הציפוי קראנצ'י ורוטב האיולי שומי בדיוק במידה. שווה כל שקל.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אזרח מודאג לוגם ליטר בירה, באווירה באוורית. צילום: ביצי
|
|
|
|
|
|
|
אורקה
|
|
|
|
|
|
|
כבד אווז בחמישה תבלינים: לא ברור איך, אבל דווקא באורקה, מסעדת עילית שמקומה אינו בסרוויס המוני, הצליחו לספק את הסחורה בלי לבייש את מסעדת האם. למרות כמויות האדם הבלתי אפשריות, הצליחו השף ערן שרויטמן וצוותו להנפיק נתח יפה של היצור האהוב, שעשוי במידת הוורדרדות הנכונה. כמצע לכבד משמש תבשיל של בורגול עם צימוקים, שהיה אף הוא ראוי לדוז פואה. ואם כל זה לא מספיק, מדובר במנה משביעה, מה שהופך את כל אקט הקנייה למשתלם. מנה נוספת שנטעמה בדוכן היתה קלמארי בטמפורה ברוטב יוגורט. אבל מה שמוכר לטובה מהבר של אורקה לא עבד עד הסוף באירוע. משום מה, היא הפכה באירוע לנשנוש נחמד ותו לא. עדיין, יחסית למה שנראה בדוכנים אחרים, גם זה משהו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאנטה ריי
|
|
|
|
|
|
|
קבב מוסר ברוטב יוגורט, נענע ולימונים כבושים: עפרה גנור, בעלת המסעדה ומיוזמי טעם העיר לדורותיו, ודאי תשמח לשמוע שגם השנה עמדה מאנטה ריי בכל הקריטריונים של מסעדת איכות באירוע המוני. אז מה אם מהמנה נעדרו הלימונים הכבושים המובטחים, והיוגורט הרגיש יותר כמו טחינה? עדיין מדובר במנה מנצחת. המוסר מתובל בעדינות, והרוטב שהוזלף עליו בהחלט תורם לאווירה האיכותית. ולמרות הרמה הגבוהה, קשה להתעלם מהעובדה שבמנה ממוצעת נמצאת יחידה אחת של קבב. האם זה מחיר האיכות?
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
צילום: איתי יעקב
|
|
|
|
|
|
|
לחם ארז, דיאנה וחני פרבר
|
|
|
|
|
|
|
קבב טלה, טחינה ועלי פטרוזיליה בפיתה מרובעת: המנאז' א-טרואה של הפסטיבל השנה מערב את ארז קומורובסקי ודוחול ספדי, שכבר ביצעו מספר שת"פים בעברם תחת מטריה של דו קיום קולינרי. הפעם הם השליכו לקלחת גם את חני פרבר, והתוצאה, מסתבר, אולטימטיבית. מנת הקבב שמגישה השלישייה הזו כוללת שלוש קציצות עסיסיות במיוחד (הימור שלנו: מדובר כנראה בכבש), מינון מדויק של טחינה ועלי פטרוזיליה טריים במיוחד, שחורקים בין השיניים. הפיתה שאורזת הכל אמנם מעט מאסיבית, אבל למי שיעמוד בעומס מוזמנת התמודדות מענגת עם מיצי הבשר והטחינה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קימל
|
|
|
|
|
|
|
ריזוטו סוגי פטריות בשמנת ופרמזן: לא ברור איך, אבל לקימל יש כת מעריצים די נלהבת, והם אלו שביקשו לדגום משהו מהדוכן. התוצאה: פיאסקו. גם אם ריזוטו מקורי אמור להיות רביכה המערבת בתוכה תועפות מרק עוף, חמאה ופרמזן, אין זה תירוץ למופע האימים שנראה בצלחת. במילים אחרות, היה מדובר בביצה, ועוד באחת שהועשרה באבקת מרק תעשייתית, שהיה מי שהגדיל והגדיר אותה כאבקת מרק פטריות. אולי לא כדאי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סושידו
|
|
|
|
|
|
|
קומבינציית סושי: הו, האימה. מי שציפה למרענן חיך אחרי כל המנות שקדמו להזמנה, נתקל באחת המנות הלא איכותיות של כל הזמנים. זה התחיל כשבדוכן נשמעה נחירת בוז למשמע השאלה האם הסויה דלת נתרן (כלומר, מלוחה פחות מאחותה הרגילה), המשיך בשתי יחידות מאקי קראב סטיק בציפוי אבוקדו, שהורגש בו טעם סכריני משונה, והסתיים במאקי צמחוני (גזר-מלפפון) שטעמו שווה ערך לזה של מפית נייר. הוסיפו לכל אלו את הסויה התעשייתית, ותבינו שמנקודת השפל הזו עדיף כבר לחתוך לדוכן אחר, או אולי הביתה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כל השאר
|
|
|
|
|
|
|
פסטיבל "טעם העיר 10" יתקיים עד יום ה' בפארק גני יהושוע (פארק הירקון), תל אביב, מהשעה 18:00 ואילך. הכניסה חופשית.
המסעדות שמשתתפות באירוע: אודאון, אוונגרד, תל אביב ברוהאוס, הסינית האדומה, וויטהול סטייק האוס, טאפאו – טאפס בר, ין ינג מסעדה סינית, לחם ארז, דיאנה, מאנטה ריי, מיקה, סאקורה תל אביב, סושידו, פאפאגיו, פסטה מיאה, קימל, שנגרילה, 2c, אדוארדו, אורקה קיטשן בר , טנדורי, פשה ואנגריד ומלון מרידיאן אילת למען ילדי וראייטי ישראל.
בנוסף פועלים במקום גם כ-100 דוכנים של גבינות ייחודיות, עשבי תיבול, לחמים טריים בעבודת יד, יצרני שמן זית גלילי, קונדיטורים ואמני מאפה, מעשני בשרים, מגדלי דגים, רוקחי קונפיטורות, ריבות, פירות מבושלים בסוכר, מחמצים וכבושים, מאכלי עמים, מזון בריאות, מזון אורגני ועוד.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
