ראשי » מדע ומחשבים » מדע » מדעי החיים והחברה

דרכי התמודדות עם מצבי לחץ וחרדה לבני הגיל המבוגר

אחד החששות הגדולים ביותר של בני הגיל המבוגר הוא איבוד תחושת הביטחון והשליטה בחיי היום יום. אם בעבר הפגיעה הביטחונית באזרחים ישראלים הוגבלה באזורים מסוימים ואפשרה לבני הגיל המבוגר תחושה של שליטה ויכולת להתרחק מהאזורים הרגישים, המצב הביטחוני בימים אלה לא מאפשר זאת. להלן מספר עצות להתמודד עם המצב הזה

אחד החששות הגדולים ביותר של בני הגיל המבוגר הוא איבוד תחושת הביטחון והשליטה בחיי היום יום. אם בעבר הפגיעה הביטחונית באזרחים ישראלים הוגבלה באזורים מסוימים ואפשרה לבני הגיל המבוגר תחושה של שליטה (אפילו אם הייתה אשליה)ויכולת להתרחק מהאזורים הרגישים, המצב הביטחוני בימים אלה לא מאפשר זאת.

בכל יום מתרחשים כמה פיגועים באזור שונים במדינה והמחבלים הם כבר לא רק הדמויות החשודות שאנו מכירים, אלא גם נשים או בני נוער, ואין יכולת לצפות או לנבא את הרעה זוהי תחושה קשה לכל אחד ואחת מאתנו ועל אחת כמה וכמה ומורכבת  למבוגרים. הסכנה ותחושת איבוד השליטה שיש לכולנו מקבלת פרופורציה גדולה יותר בגיל המבוגר. המבוגרים חשופים יותר עם פחות יכולת לנוס על נפשם או להתמודד פיזית מול תוקף. בנוסף, בזמני לחץ האוריינטציה הסביבתית נפגעת גם בסביבה המוכרת. מאפיינים אלה של בני הגיל המבוגר בשילוב הבדידות האופיינית לאנשים הגרים בגפם  והעובדה המצערת

שלא תמיד יש להם עם מי לחלוק את תחושות הפחד והחרדה, מקשים מאוד על ההתמודדות היום יומית של המבוגרים. בנוסף, בני הגיל המבוגר החיים בקהילה, נוטים לעקוב  אחרי כל אמצעי התקשורת המדווחים על האירועים בזמן אמת, מה שרק מגביר את תחושה החרדה, שלפעמים באה לידי ביטוי גם בסימפטומים גופניים, כגון: דופק מואץ, כאבי ראש, זיעה קרה וסימני חרדה נוספים.

 


עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מסגרת מגורים פעילה, חברתית ותומכת, כמו דיור מוגן, יכולה לספק מסגרת מגוננת במצבי חירום -  החברים בדיור המוגן מהווים קהילה חברתית תומכת באופן משמעותי. יתרה מכך, הידיעה של הדיירים שהם מוקפים באנשי צוות 24/7 שיכולים לתת מענה לכל בעיה, שדואגים להם, שלוקחים אחריות, מכוונים אותם ודואגים לכל מחסורם – מרגיעה ומחזקת את תחושת הביטחון.

ידוע כי במצבי לחץ וחרדה כדוגמת הימים האחרונים בארץ, החוסן הקהילתי חשוב ביותר. סביבה קהילתית תומכת היא חיונית, אך לא פחות חשובה מכך היא הגדלת המעורבות של בני המשפחה, בין אם האדם המבוגר גר בגפו בביתו ובין אם הוא מתגורר בדיור מוגן.

שמרו על קשר יום יומי עם האדם המבוגר, אפילו יותר מפעם ביום, על מנת לבדוק את התחושות שלו. בקשו גם מיתר בני המשפחה אחים, נכדים לשמור על קשר קבוע עימו. לפעמים טלפון אחד ביום יכול לעשות את ההבדל בין חרדה לרגיעה. אם יש בני משפחה מבוגרים המתגוררים באזורי עימות, הזמינו אותם אליכם לכמה ימים עד יעבור זעם.

במידה והאדם המבוגר מבקש להישאר בדירתו ולא לעבור להתגורר עימכם, ייעצו לו להימנע מחשיפה מוגברת לאמצעי התקשורת, מספיק להאזין או לצפות בחדשות פעמיים עד שלוש פעמים ביום. עזרו לו ליצור לעצמו הסחות דעת בצורת פעילויות להפגת המתח, כגון: משחקי מחשב, משחקי קלפים, פעילות יצירתית, פעילות אומנותית, פעילויות תרבות, פעילות גופנית, מדיטציות, תרגילי נשימה ועוד. בידקו אם באזור מגוריו של המבוגר יש מרכזים קהילתיים, מתנס"ים או מרכזי פעילות לגיל המבוגר, שכן אלו עשויים להוות פתרון טוב לפעילויות מסוג זה.

למדו את סדר היום השבועי של קרוביכם. בידקו כיצד הם אמורים להגיע ממקום למקום, והיכן הם מרגישים פחות בטוחים. עזרו להם למצוא דרך אלטרנטיבית אשר תתרום לביטחונם האישי.
במידה והאדם המבוגר חושש לצאת מביתו, דאגו לכל צרכיו ומחסורו, כמו תרופות ומזון והשתדלו להגיע לבקרו בביתו ולארח לו חברה. במידת הצורך, ניתן לבדוק עם השכנים אם הם מוכנים לעזור. הרי בדיוק בימים שכאלה כל ישראל חברים.

מזי אורן, מנהלת המערך הסוציאלי של רשת "בית בלב"
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...