מחקר: מחסור בצואת דינוזאורים מאיים על העולם
זרחן הוא חומר חשוב ביותר לגידול הצמחים, אך הוא הולך ונכחד כיוון שהמקור המרכזי שלו, קקי של בעלי חיים גדולים, הלך והצטמצם עם היכחדות הדינוזאורים. התקווה כעת היא שהלווייתנים יצילו את המצב
מספיק מבט חטוף אחד בספרי ההיסטוריה ומבט מהחלון כדי להבין שכוכב הלכת שלנו איבד רבים מהיצורים הגדולים ביותר שהכיר. בעולם שהיה פעם ביתם של ממותות ודינוזאורים בקושי מצליחים לשמור על קיומם של אוכלוסיות הקרנפים והלווייתנים. לפי מחקר חדש המציאות הזאת אמורה לגרום לנו לחשוש יותר משחשבנו. לא בגלל אובדן הבעלי חיים כמו בגלל אובדן הצואה שלהם.- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
למה אנחנו צריכים להצטער על כך שאין לנו ערימות מהבילות של גללי דינוזאור? על פי מחקר שפורסם אתמול ב-PNAS - כתב העת הרשמי של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית - לצואת בעלי החיים הגדולים יש תפקיד גדול יותר משחשבו בהתפשטות של חומרים מזינים על פני כדור הארץ.
מרגישים בחסרונם. שלד דינוזאור
צילום: SXC
המחקר התמקד במודלי ההפצה של זרחן, חומר הדרוש לדישון צמחים. מדענים ידעו כי בעלי חיים עוזרים להפצת החומר המזין על ידי כך שהם פשוט לא עושים את צרכיהם במקום בו הם אוכלים אלא נודדים ממקום למקום. כך הצליח החומר להגיע גם לפסגות ההרים ולא להישאר במקומות נמוכים.
כיום רוב התהליך מתבצע לא על ידי בעלי חיים שמשוטטים ועושים את צרכיהם כי אם על ידי חיידקים. "רציתי לדעת האם העולם בעבר עם בעלי החיים הגדולים היה פורה יותר מהעולם הנוכחי שלנו", אמר החוקר הראשי במחקר, כריס דוטי מאוניברסיטת אוקספורד.
"בעלי חיים גדולים הנעים בחופשיות הם הרבה פחות נפוצים ממה שהיו פעם", הוסיף דוטי, "כיום אם מדענים ילמדו על תפקידם של בעלי החיים בתהליך נגלה שהוא חשוב אבל קטן. בעבר, עם זאת, אנו משערים שהיה להם תפקיד בסדר גודל גדול יותר מאשר היום. החלפנו את הנדידה של בעלי החיים הגדולים בעבר בבעלי חיים הנמצאים תחת גדרות ולא יכולים להפיץ את החומרים המזינים באותה דרך".
חלק מהתורמים הגדולים של צואה לתהליך, בעלי החיים המסיביים ששוטטו בכוכב הלכת שלנו, נעלמו לתמיד, אבל אחרים הולכים ונכחדים לנגד עינינו. דוגמא אחת להשפעה ההולכת וקטנה היא הלווייתנים שחוו אובדן אוכלוסייה דרמטי במאה האחרונה בשל ציד ושיבוש בית הגידול. עד אז הם נהגו להביא כ-340,000,000 קילוגרם של צואה אל פני השטח כל שנה.
אבל כיום החוקרים מעריכים כי הלווייתנים מביאים רק כ-75,000,000 קילוגרם כל שנה, 23 אחוז לעומת תרומתם בעבר. גם תרומתם של ציפורים ודגים שאוכלים בים ועושים את צואתם ביבשה ירדה משמעותית וכיום הם מספקים רק 4 אחוז ממה שסיפקו בעבר.
עורכי המחקר מזהירים כי הזרחן הנגיש יכול להיעלם בעוד כ-50 שנה ויש לדחוף לשיקום אוכלוסיית הלווייתנים ובעלי חיים גדולים אחרים. "עולם נטול חיות בר גדולות, לווייתנים פילים ועוד", אמר ג'ו רומן מאוניברסיטת ורמונט שהשתתף במחקר, "הוא מקום פחות יצרני ומאבד הרבה מקסמו".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם