מה היא תסמונת רט והאם ניתן לרפאה?
תסמונת רט היא תופעה שבה ילדות צעירות מאוד מפסיקות לתקשר עם סביבתן ומפתחות פיגור שכלי חמור. היום כבר יודעים שהיא נגרמת ממוטציה בגן ספציפי. ואולי, רק אולי, גם מתחילים לגלות איך לרפא אותה
רופא הילדים האוסטרי אנדרס רט היה הראשון שהבחין בתופעה מוזרה שאפיינה כמה מהילדות ששהו במוסד לילדים בעלי פיגור שכלי שהוא ניהל. הילדות נולדו כתינוקות בריאות ונורמליות, אך בערך בגיל שנה וחצי חלה הידרדרות בהתפתחותן. הן הראו פגיעה מתקדמת במצבן השכלי (דמנציה), אובדן טונוס שרירים, תנועות ידיים חוזרות ונשנות ואף קשיים בהליכה. עוד דבר שהיה משותף לכולן הוא חוסר היכולת לתקשר עם סביבתן.בניסיון להעלות את המודעות לתופעה ולמצוא מקרים דומים תיעד ד"ר רט את מצבן הקליני הייחודי והציג את ממצאיו לקהילה המדעית בשנת 1966. למרבה הצער, מאחר שהמחלה נדירה יחסית ובגלל העובדה שד"ר רט פרסם את מאמרו רק בגרמנית, יעברו עוד 27 שנים עד שהנוירולוג השבדי בנגט הגברג ידווח על סדרה של מקרים נוספים מאירופה ויעיר את תשומת לִבה של הרפואה הבינלאומית לתופעה. כמחווה על הגילוי המקורי ועל המסירות לחוליו נקראה התסמונת על שמו של ד"ר רט.
בשנים הבאות החלה להתגבש תמונה קלינית ברורה: תסמונת רט מתרחשת בשכיחות של 1 ל-10,000 לידות של בנות. ב-99 אחוזים מהמקרים הסיבה לתסמונת אינה תורשתית אלא מקורה בפגם גנטי אקראי המתרחש בתאי המין של ההורים.
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
התסמונת נגרמת כמעט תמיד ממוטציה בגן דומיננטי על כרומוזום המין X, כך שנדרש רק עותק אחד שלו כדי לחלות. מאחר שלנשים יש שני כרומוזומי X, אם רק אחד מהכרומוזומים יכיל את הגן הפגום והשני יהיה תקין, תסמיני המחלה יהיו לרוב קלים יותר יחסית לנשים ששני כרומוזומי המין שלהן פגומים. זכרים שנושאים את הגן הפגום ימותו לרוב מהמחלה כבר בשלב העוברי, בגלל בעיות בהתפתחות המוח, משום שיש להם רק כרומוזום X אחד, בלי הגנה של כרומוזום X תקין.
בשנת 1999 גילתה החוקרת הישראלית ד"ר רותי אמיר שמוטציות בגן MECP2 מובילות להתפתחות המחלה. MECP2הוא גן שאחראי על יצירת חלבון חיוני להתפתחות ולפעילות התקינה של תאי עצב. החלבון שקרוי באותו שם אחראי על ביטול פעולתם של גנים אחרים בדנ"א, כך שבעיות בגן מובילות לביטוי לא נכון של גנים וחלבונים רבים בתא.
ברוב המקרים המוטציה הגנטית מתרחשת באופן אקראי, כך שלא מדובר בפגם שעובר בתורשה מאחד ההורים לילדים. כמו כן תוחלת החיים של החולות בתסמונת רט קצרה, בשליש מהמקרים סיבות המוות הן פתאומיות ולא ברורות, כך שהן אינן מספיקות להביא ילדים לעולם ולא מעבירות הלאה את הפגם הגנטי.
תסמונת רט מתגלה רק כמה חודשים אחרי הלידה, החל מגיל שבעה חודשים ואף למעלה מזה. בשלבים הראשונים רואים האטה בהתפתחות התקינה, החל מגיל של כמה חודשים, ובהמשך הידרדרות מהירה ופיגור בהשגת אבני דרך עיקריות בהתפתחות התינוק, כמו למידת השפה, יצירת אינטראקציות חברתיות ופיתוח יכולות מוטוריות.
בשלבים מאוחרים יותר רואים מגוון הפרעות: אובדן היכולת לשימוש מכוון בידיים, תנועות ידיים מחזוריות בדפוסים אופייניים לתסמונת (הכנסת הידיים לפה, תנועת שטיפת ידיים שחוזרת על עצמה), קשיים בהליכה, קשיי נשימה והתקפים אפילפטיים. אבחון התסמונת מתבסס על תמונה קלינית פיזית והתנהגותית ונתמך גם על ידי בדיקה גנטית.
האם יהיה טיפול?
נכון להיום אין תרופה לתסמונת רט, אולם מחקרים הראו ששחזור הפעילות של החלבון הפגום MECP2 עשויה להחזיר את תאי העצב של עכברים עם תסמונת רט לפעול בצורה תקינה. קיימות כיום שיטות ריפוי גנטיות שמשתמשות בנגיפים כדי להדביק את התא ולהכניס אליו את הגרסה הבריאה של הגן, ובכך לגרום לתא לייצר חלבוני MECP2 תקינים.
ניסיונות כאלה כבר הראו תוצאות טובות על עכברים, אך הדרך לטיפול יעיל בבני אדם עדיין רצופה מכשולים. החוקרים צריכים למצוא דרך לגרום לנגיפים להתחמק ממערכת החיסון של הגוף ובמקביל להדביק באופן ספציפי כמה שיותר תאי עצב. קושי נוסף הוא לבטא את החלבון בכמויות הנכונות בתא, שכן להתערבות גסה כזאת באיזון העדין של הגנים בגופנו עלולות להיות השלכות קטלניות. להמשך המחקר יש חשיבות רבה בהעמקת הידע ובהבנת המנגנונים המולקולריים והתאיים של תסמונת רט, בתקווה שבבוא היום יימצא מזור גם למחלה הזאת.
יעל גרופר, היא ממכון דוידסון לחינוך מדעי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם
