הטיפולים החדשים בסרטן מח העצם - המיאלומה הנפוצה
מיאלומה נפוצה נחשבת למחלה ממארת הניתנת לטיפול למרות שלא רבים מצליחים להבריא לגמרי ממנה ועל כן מוגדרת כמחלה כרונית. חולים במחלה מטופלים במרפאות ובמחלקות המטולוגיות בטיפולים כימותרפיים שונים, המותנים בסוג המיאלומה שבה לקו
מהי מיאלומה נפוצה?סרטן מח העצם, המכונה מיאלומה נפוצה, או בשמו הלועזי: Multiple Myeloma, הינה מחלה ממאירה שמקורה במח העצם. המחלה מהווה כ- 10% מכלל הממאירויות של מערכת הדם והלימפה, וכ- 1% מכלל מקרי הסרטן. במיאלומה התאים הממאירים הינם תאי פלסמה המתרבים במח העצם, שהוא "בית החרושת לייצור דם" הנמצא בתוך העצמות. תאי הפלסמה הם חלק ממערכת החיסון, ותפקידם לייצר נוגדנים לצורך הגנה בפני חיידקים או וירוסים. במיאלומה, אחד מתאי הפלסמה הללו עובר שינוי הגורם לו להתרבות בצורה יתרה ובלתי מבוקרת במח העצם, ללא קשר לזיהום.
תסמיני המחלה?
ביטויי המחלה וחומרתם משתנים מחולה לחולה. המחלה פוגעת בעצמות, וגורמת לכאבים ואפילו שברים, ולעליה ברמות הסידן בדם. היא פוגעת בתפקוד הכלייתי ובייצור התקין של הדם , בפרט לירידה ברמות הכדוריות האדומות (אנמיה), ולליקוי בתיפקוד מערכת החיסון המוביל לנטייה לזיהומים. עם זאת, התסמינים הראשוניים של המחלה הינם לעיתים קרובות חולשה וכאבים, תסמינים שהינם שכיחים מאוד באוכלוסייה ולרוב אינם מצביעים על מחלה ספציפית, ולכן לא פעם קיים קושי באבחון המחלה.
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
גידול סרטני
צילום: שאטרסטוק
אבחון המחלה
הצעד הראשון באבחון המחלה נעשה באמצעות בדיקת דם ובדיקת שתן לגילוי של חלבון חד-שבטי, שהוא תוצר "שבט" תאי המיאלומה שמוצאם מתא בודד. באם תוצאות בדיקות אלו מעלות חשד, יש להמשיך בבירור ע"י הדמייה של העצמות (כיום מקובל לבצע סי-טי כלל גופי של העצמות) המזהה נגעים ליטיים - "חורים" בעצמות. האבחנה הסופית נעשית באמצעות ביופסית מח עצם - בדיקה בה נוטלים דגימה ממח העצם תחת אלחוש מקומי, ובודקים בה את נוכחות תאי הפלסמה.
הטיפולים במחלה
בעבר הטיפולים במיאלומה היה מוגבל ביעילותו אולם בראשית שנות ה-2000 פותחו תרופות יעילות ביותר הבולמות את התקדמות המחלה, ובכך מאריכות את תוחלת החיים, וכיום לא מעט חולים שורדים שנים רבות עם המחלה. הטיפול במחלה כולל לרוב שילובים של מספר תרופות ממנגונוני פעולה שונים, במטרה להגביר את היעילות כנגד המיאלומה ולהפחית את יכולת הגידול לפתח מנגנוני עמידות ה"עוקפים" את השפעת התרופות. על אף הצלחת הטיפולים אלו, ישנם חולים שמחלתם אינם מגיבה במידה מספקת לטיפולים. יתרה מכך, גם בחולים עם תגובה טובה, המחלה על פי רוב אינה נכחדת לגמרי ולאחר תקופה מסוימת, נוטה לחזור. הצורך במציאת טיפול יעיל יותר לחולים שמחלתם חזרה ופיתחה עמידות לטיפולים הקיימים הביא לפיתוח של טיפולים חדישים. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש מספר תרופות חדשות, שאף הוכללו בסל התרופות בישראל.
התרופות מוכוונות המטרה העיקריות הנמצאות בשימוש במיאלומה כוללות מעכבי פרוטאוזום (הגורמים לעיכוב של הפרוטאוזום ובכך למוות של תאי הפלסמה הסרטניים הזקוקים לפעילות הפרוטאזום) ותרופות אימונו-מודולטוריות (הפועלות על מערכת החיסון). הטיפול הראשון ממשפחת מעכבי הפרוטאוזום שנכנס לשימוש הינו וולקייד, וממשפחת התרופות האימונו-מודולטוריות – תלידומיד ובהמשך גם רבלימיד, טיפולים אלו נמצאו כבעלי יעילות גבוהה לטיפול במחלה, ושולבו עם תרופות כמותרפיות וסטרואידים. למשפחות אלו נוספו בשנתיים האחרונות נציגות חדשות: אימנוביד (אימונומודולטור) וקיפרוליס (מעכב פרוטאוזום), שנמצאו כיעילים גם בחולים שמחלתם עמידה לתרופות הקודמות.
התרופות החדשות
השבועיים האחרונים היו מרגשים במיוחד עבור קהיליית המיאלומה – שלוש (!) תרופות חדשות לטיפול במיאלומה נשנית אושרו לשימוש ע"י מנהל התרופות האמריקאי (FDA). תוצאות המחקרים בתרופות אלו הוצגו בכנוס ההמטולוגי האמריקאי השנתי – ה-"ASH" שנערך באורלנדו, פלורידה בתחילת דצמבר, בהשתתפות אלפי רופאים המטולוגים מרחבי העולם.
שתיים מהתרופות החדשות הינן ממשפחה חדשה של תרופות "ביולוגיות" - מדובר בנוגדנים כנגד סמנים על פני תא המיאלומה, הנקשרים לתא הסרטני וגורמים להרג שלו באופן ישיר או רותמים להשלמת התפקיד את מערכת החיסון של המטופל עצמו.
התרופה הביולוגית דארטומומב הדגימה יעילות כנגד חולים עם מיאלומה נשנית ומתקדמת, הן כתרופה בודדת והן בשילוב עם תרופות אחרות. התרופה נמצאת כעת במחקרים קליניים גם בחולים עם אבחנה חדשה של מיאלומה ואפילו במצבי "קדם מחלה" (מיאלומה זוחלת) בהם לא מקובל באופן שיגרתי לטפל תרופתית. נוגדן נוסף שאושר לשימוש ע"י ה- FDA הינו אלוטוזומאב, שניתן בתוספת לתרופות מוכרות למיאלומה, נמצא כי המשלב משפר את יעילות הטיפול בהפחתת התקדמות המחלה או תמותה בחולים עם מיאלומה נשנית. תרופה שלישית שאושרה זה עתה לשימוש ע"י ה FDA הינה איקסאזומיב, מעכב פרוטאוזום מדור מתקדם, אך הפעם מדובר בתרופה הניתנת ככדור במתן פומי, ולא בזריקה, כמו קודמותיה במשפחה. כמובן שלצד התועלת, לכל תרופה יתכנו גם תופעות לואי ולכן דרוש מעקב רפואי קפדני והתאמת התרופות באופן פרטני למטופל.
ומה צופן העתיד?
בכינוס הוצגו גם תוצאות מעודדות עם טיפולים חדישים המפעילים את מערכת החסון של המטופל כנגד המיאלומה, כולל שימוש בתרופות ממשפחת מעכבי-PD1, וכן טיפול עם תאים של המטופל שעברו במעבדה שפעול כנגד המיאלומה שלו (CAR-T). טיפולים אלו נמצאים עדיין בשלבי מחקר מוקדמים יותר, אך התוצאות בהחלט מעודדות.
התרופות החדשות למיאלומה מביאות תקוה רבה לחולים, האתגר העומד בפני הקהיליה הרפואית הינה לבחור ולהתאים את השילובים המיטביים לכל חולה, ובמיוחד בחולים עם מיאלומה בדרגת סיכון גבוהה. אנו תקוה כי התקדמות זו בטיפול במיאלומה תסייע להשגת דיכוי ממושך של המחלה ותסמינה. ואולי בעתיד, ניתן יהיה להגיע גם לריפוי.
ד"ר יעל כהן היא מומחית לרפואה פנימית והמטולוגיה, רופאה בכירה במכון ההמטולוגי במרכז הרפואי תל-אביב איכילוב
אקו"ם