ראשי » מדע ומחשבים » מדע » מדעי החיים והחברה

הילד סובל מהפרעת קשב? כך תזהו את התרופה הנכונה

האיזון התרופתי לטיפול בהפרעת קשב וריכוז ADHD הוא חשוב מאוד, בייחוד כאשר מדובר בילדים. לרוב, ילדים לא יודעים לקשור בין תופעות הלוואי ההתנהגותיות לטיפול התרופתי אותו הם מקבלים. לכן, חשוב שאתם, ההורים, תדעו לזהות נורות אדומות היכולות להצביע על אי התאמה של התרופה לילד

הפרעת קשב וריכוז הינה אבחנה רפואית לכל דבר ועניין. אין מדובר באבחנה פסיכולוגית או דידקטית כפי שרבים נוהגים לחשוב ולכן, לפני שניגשים לשלב ההתערבות, יש לבצע אבחון רפואי מקיף. לשם השגת אבחון מובדל והבנת הקשיים המרובים הנלווים להפרעה, מומלץ לגשת למרפאה המתמחה בתחום זה.

עוד כותרות ב-nrg
-צפו: ביקשנו מפעילי BDS לברך את ישראל ליום העצמאות
-ח"כ יצחק הרצוג לעמית סגל: התחלת פריימריז בבית היהודי
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

עד כה, הטיפול שהוכח כיעיל ביותר הוא שילוב של הדרכה הורית בצמוד לטיפול תרופתי. חשוב להבין שהפרעת קשב וריכוז קיימת תמיד, בכל שעות היום בקרב המתמודדים עימה - מבוגרים וילדים כאחד. על כן, שילוב של סביבה משפחתית מתאימה (דבר הניתן ללמוד באמצעות אימונים אישיים במרכזים המיועדים לכך) יחד עם טיפול תרופתי מתאים, מקלים משמעותית על ילדים עם הפרעת קשב. המטרה היא למצוא פיתרון שיכול לתת מענה לאורך כל שעות היום ולא רק לשעות בהן הם בבית הספר.
 
כאשר אכן ישנה אבחנה להפרעת קשב וריכוז, קיימת למעשה אינדיקציה רפואית (או בשפה מקצועית: התוויה) להתחלת טיפול באמצעות תרופה. כיום, הטיפול התרופתי הוא המרכיב היחיד היודע לתת מענה המפחית או מעלים את קיומה של הפרעת הקשב. אמנם ישנן דרכים נוספות אשר מאפשרות הפחתה של הסימפטומים כתוצאה מההפרעה, אך הללו יכולות להוות השלמה לטיפול התרופתי ולא תחליף. בכוחן להפחית נזקים אך לא להעלים אותם.

כאשר האבחנה הרפואית מצביעה על קיומה של ההפרעה, יש להפעיל שיקול דעת רפואי ונסיבתי באשר להתחלת הטיפול התרופתי. השיקול המרכזי הוא חומרת הבעיות איתן מתמודד המטופל. שיקול נוסף הוא הגישה של ההורים ושל הילד עצמו כלפי הטיפול התרופתי. במידה וישנה התנגדות מצד המטופל או הוריו, סביר כי הטיפול יינטל באופן לא מיטבי, ולכן הוא יהיה פחות יעיל. על כן, מומלץ להמתין ולפנות לתהליך של הדרכה אשר עשוי, בין היתר, גם להכשיר את הקרקע לשינוי הגישה. טיפול מתוך בחירה והבנה מאפשר את מלוא הסיכוי להצלחתו.
 

איך לדעת באיזו תרופה להתחיל?
בנקודה הזו חשוב להבהיר שעל אף הביקוש הגדול לתרופה 'ללא תופעות לוואי', כיום אין בנמצא תרופה ללא תופעות לוואי כלשהן. ישנן תרופות וותיקות יותר ופחות, כאשר בתרופות החדשות הושם דגש על הפחתת תופעות הלוואי והקניית משך פעולה ארוך יותר - כדוגמת הויואנס. לרוב, מומלץ להתחיל בטיפול עם תרופות וותיקות, המבוססות על החומר הפעיל מתילפנידט, כגון ריטלין או קונצרטה.
 
במידה והללו אינן מתאימות או יעילות, יש  לעבור לטיפול בתרופות חדשות יותר כמו האטנט (האדרל, הוותיקה שבין החדשות) או ויואנס. האחרונה ייחודית במנגנון ההפעלה שלה: התרופה פועלת עד 13 שעות, זו תרופת פרו-דראג אשר מתפרקת בגוף ובכך מאפשרת יציבות עם תופעות לוואי מופחתות. את תוכן הקפסולה אף ניתן להמיס במים, מיץ תפוזים או יוגורט, פתרון עבור ילדים המתקשים בבליעת כדורים. תרופות נוספות הן פוקלין או סטרטרה (אשר נמצאה כפחות יעילה מול התרופות האחרות).

חשוב להדגיש שהטיפול התרופתי ניתן בהתאמה אישית, ומבוסס על ניסוי ולמידה. אם תכשיר מסוים נכשל אין זאת אומרת שצריך לפסול תכשירים נוספים המבוססים על אותו חומר פעיל. תהליך האיזון התרופתי דורש תקשורת מאוד אינטנסיבית עם הרופא, הן למתן מענה למשוב מהשטח והן להרגעת הרוחות במקרים של תופעות לוואי.

למי אסור לקחת תרופה לקשב וריכוז?
חשוב לציין כי תרופות לטיפול בקשב וריכוז נחשבות לתרופות בטוחות, כל זמן שהן ניתנות על-ידי רופא הבקיא בתחום. לפני תחילת הטיפול חשוב לוודא שהמטופל בריא בכמה תחומים: לב, לחץ דם, בלוטת התריס, לחץ תוך עיני, אפילפסיה בלתי מאוזנת. כמו כן חשוב לוודא שהמטופל לא סובל ממצבים נפשיים קיצוניים כגון: פסיכוזות, דיכאון עמוק או התקפי חרדה משמעותיים. עם זאת, אין הנחייה גורפת לעשות בירורים רפואיים לפני תחילת טיפול תרופתי, הדבר נתון לשיקולו של הרופא.

איך נדע אם התרופה אכן מתאימה?
באמצעות הקפדה על מעקב וניטור, נדע האם הטיפול התרופתי עובד בצורה יעילה ונכונה. מכיוון שמדובר בתרופות המשפיעות באופן מיידי, כבר ביום בו הן נלקחות לראשונה, יש צורך לדווח לרופא אחת לכמה ימים על מצבו של המטופל. המטופל או משפחתו צריכים לקבל הדרכה למה לשים לב, למשל: האם ישנו שיפור בפרמטרים של הפרעת הקשב, או האם ישנן תופעות לוואי הפוגעות באיכות החיים, כגון: עייפות יתר, מופנמות יתר,  או להיפך- עצבנות, התגברות תזזיתיות, חוסר שקט, חוסר תאבון, קושי בהירדמות, הזיות או כל התנהגות חריגה בולטת אחרת. 

רבים מבקשים לדעת, מה בעצם הציפייה מהתרופה? מה השינוי או התפנית ההתנהגותית הרצויה? התשובה המתאימה ביותר לשאלה זו היא לחפש אחר "שקט תעשייתי". נחת רוח המאפשרת לפעול בסבלנות ולקיים כל פעולה שהמטופל רצה לעשות, אך נתקל במכשול של ההפרעה בדרך. 
  

במקביל כמובן חשוב לוודא שהאכילה והשינה מספקים, שמצב הרוח טוב - גם בזמן ההשפעה ולגם לאחריה, לוודא שאין כאבי ראש או בטן,  ככלל לשים לב לתופעות חדשות שלא היו קודם. יש לדווח לרופא אודות התגובה מבלי למיין את הדיווחים (רבים מדווחים רק את מה שהם חושבים שקשור לתרופה, השאירו את שיקול הדעת לרופא).

להבדיל ממבוגרים, מכיוון שילדים ממשיכים לגדול ולהתפתח, בשלב מסוים התרופה כבר תפסיק להשפיע. לא פעם נתקלתי בילדים המטופלים מזה שנים רבות באותה התרופה ובאותם המינונים, על אף שזו מזמן כבר לא עוזרת ואף עלולה להזיק. הטיפול התרופתי דורש ניהול, דיווחים ומעקבים לאורך הזמן, מה שמאפשר את הסיכוי המרבי  להצלחת הטיפול.

לסיום, חשוב לזכור שהפרעת הקשב, לרוב, היא הפרעה לכל החיים. ישנו סיכוי שבגיל הבגרות היא תהווה גם מנוף להצלחה, ולא רק דבר המשבש את ההתנהלות כמו בילדות. עם זאת, הדבר תלוי בהכשרה שההורים או המטופל קיבלו בשלבים מוקדמים יותר ובבחירות שהמטופל יעשה בחייו. כך או כך, הכלי התרופתי יכול לעמוד לרשותו בכל שלב  בחיים בו הוא דרוש.

ד"ר בועז רפפורט, הוא רופא להתפתחות הילד, מנהל את מרפאת "קשר" לאבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז בילדים ובמבוגרים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg