ראשי » מדע ומחשבים » מדע » מדעי החיים והחברה

נמצאו חותמות עבריים עתיקים בחברון

ממצאים מימי בית ראשון ושני, חותם ואוסטרקון עבריים, מקוואות וגתות- אלו הם רק חלק מן הממצאים החדשים שנתגלו בחפירות של אוניברסיטת אריאל בתל חברון

לאחרונה נחשפו בחפירות תל חברון ("תל רומיידה") ממצאים חשובים רבים במהלך חפירות שמקיימת אוניברסיטת אריאל ורשות העתיקות בניהול ד"ר דוד בן-שלמה וד"ר עמנואל אייזנברג. הממצאים יחשפו ויוצגו לראשונה במסגרת הכנס ה-26 למחקרי יהודה ושומרון שיתקיים באוניברסיטת אריאל ביום חמישי הבא (2.6).

ד"ר דניאל ויינשטוב מאוניברסיטת אריאל יציג במהלך הכנס חותם ואוסטרקון עבריים שנתגלו בצמוד לביצור העיר חברון המקראית. הממצאים מתוארכים לסוף המאה ה-8 לפנה"ס. החותם עשוי אבן גיר, צורתו סגלגלה ונקב נקדח לכל אורכו לתלייתו או להחזקתו בטבעת.

 

פני החותם נשחקו ונפגמו מאד, אך למרות זאת ניתן לשחזר את כל אותיותיו. החותם חולק לשלושה משטחים באמצעות קווים אופקיים. במשטח העליון נחרטה צורתו של צבי מלחך שיח. בשני המשטחים הבאים נחרת "לשפטיהו (בן) סמך", לבטח בעל תפקיד מנהלתי בעיר.

האוסטרקון שנתגלה הינו דהוי, אך על אף שמדובר באותיות מועטות שניתנות לאבחנה על גבי האוסטרקון, הן מספיקות בכדי לקבוע בוודאות שמדובר ברשימת שמות פרטיים המסתיימים בסיומת "יהו" הרגילה בממלכת יהודה. אחד השמות ניתן לשחזור במידה רבה של סבירות כ"אמציהו". רשימות של שמות פרטיים מעין אלה מוכרות מאתרים אחרים ביהודה והן שימשו במערכת המנהל האזרחי והצבאי.


- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

 

למרות מיעוט המילים הניתנות לקריאה בהם, לשני המסמכים הללו חשיבות מיוחדת בשל היותם המקורות האפיגרפיים העבריים הראשונים המתגלים בעיר חברון המקראית. בשניהם הלשון והכתב הם עבריים בעלי מאפיינים רגילים בממלכת יהודה בסוף המאה ה-8 לפנה"ס, עת הייתה חברון מרכז מנהלי מרכזי כעדות טביעות "למלך" מימי המלך חזקיהו, אשר חברון היא אחת הערים המצוינות בהן. ככל הנראה שפטיהו בן סמך, בעל החותם, מילא תפקיד במערכת זאת.

חברון היתה העיר הראשונה בחשיבותה ביהודה מתקופת המקרא ועד ימינו. המקרא מציין את עתיקותה של העיר, מקום מושבם של ה"ענקים" וכי דוד מלך בה שבע שנים לפני כיבוש ירושלים. על אף חפירות שהתקיימו באתר בעבר, טרם התברר מיקומה, היקפה ואופייה של העיר בימי בית שני.

החפירות החדשות של אוניברסיטת אריאל ורשות העתיקות הביאו לגילויים מרתקים הכוללים ביצור מתקופת בית ראשון ומראות בבירור כי הישוב העירוני המשיך להתקיים בתל חברון גם בימי בית שני. בנוסף, העלתה החפירה באזור זה ממצאים מהתקופות החשמונאית, הרומית הקדומה והרומית המאוחרת. באתר נחשף רובע מגורים ותעשיה מתקופתם של הורדוס ובניו, וכן ישוב מהתקופה שלאחר המרד הגדול (חורבן בית שני).

 

הישוב שנחשף כולל רחוב מרוצף, בתי מגורים, כבשן כלי חרס, מערכת בריכות, גתות ובתי בד ושני מקוואות גדולים ובעלי צורה ייחודית. באזור הביצור נמצא החותם העברי ושבר האוסטרקון. הממצא כולל בין השאר מכלול עשיר של כלי חרס מהתקופה, כלי אבן וקירטון, ממצא זכוכית, מתכות ומטבעות וכן שני מקוואות גדולים המעידים על אופיו היהודי של האתר.

ממצאי החפירות יוצגו על ידי ד"ר דוד בן שלמה, ד"ר דניאל ויינשטוב, ד"ר יואב פרחי וד"ר רחל בר נתן. החפירות יוצגו לצד מחקרים נוספים בכנס מחקרי יהודה ושומרון. הכנס מאורגן על ידי המו"פ האזורי שומרון ובקעת הירדן ויתקיים באוניברסיטת אריאל ביום חמישי, ה-2 ליוני 2016.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg