ראשי » מדע ומחשבים » מדע » מדעי החיים והחברה

מפהקים ממושכות? זה בגלל שאתם מאד חכמים

מפהקים הרבה? זה קשור לכמות התאים שיש לכם בקליפת המוח. ככל שיש יותר תאים הפיהוק יותר ארוך. אז בפעם הבאה שמעירים לכם על חוסר הנימוס שבפיהוק תענו כי זה בגלל החכמה שלכם

בשורה למפהקים: מחקר חדש מצא כי משך הפיהוק תלוי בגודל המוח שלכם. כך התברר אחרי ביצוע תצפיות במאות סוגים של בעלי חיים מפהקים. בהסבר למחקר הנוכחי מציינים החוקרים כי כבר בשנת 1838 צ'ארלס דרווין התייחס לתופעה זו אחרי שהבחין שהיא קיימת ברוב בעלי החיים.

"כשראתי כי גם כלבים, גם סוסים וגם בני אדם מפהקים חשבתי על העובדה שכולנו שייכים לאותה משפחה וקרובים מאד אחד לשנים ובנויים לפי מבנה אבולוציוני אחד", כתב דרווין. עם זאת, מאז דבריו ועד היום, טרם פוענחה הסיבה לתופעת הפיהוק שנמצאה ברוב היונקים: עכברים, קיפודים, סוסי ים, פילים, בני אדם, קופים ושורה ארוכה של בעלי חיים.

לעוד כותרות:
- האיום החדש על דגי הבאקלה: רעש מספינות
- רוצים לצלם? הסמארטפונים האלו בשבילכם
 
לכן ערכו החוקרים תצפיות על צורת הפיהוק וניסו לאפיין את התפקיד של פעילות גופנית זו. בסך הכל בדקו החוקרים 205 פיהוקים של 177 אנשים ועוד 24 מינים שונים. המחקר מצא קשר בין רמתו השכלית של בעל החיים וכמות התאים שקיימת אצלו בקליפת המוח לבין אורך הפיהוק.

התברר כי עכברים למשל שכמות הנוירונים במוח שלהם נמוכה, מפהקים במשך שניה וחצי לעומת בעלי חיים אחרים. בני אנוש וכן פילים שלהם כמות גדולה של תאים וקשרים במוח מפהקים במשך 6 שניות לפחות. אולם עדיין מתברר כי הגם לרמה השכלית יש השפעה ובעוד הפילים האפריקנים הגדולים מפהקים 6 שניות בני אדם מפהקים אפילו יותר סביב 7 שניות בממוצע.
 
גמלים מפהקים בממוצע קצת יותר מ-5 שניות וקופי שימפנזה מפהקים בממוצע חמש שניות. "המחקר הנוכחי מוכיח כי לפיהוק ישנו תפקיד משמעותי מבחינת הפיזיולוגיה של בעל החיים ותפקוד המוח שלו" אומרים החוקרים שמציינים כי "התאוריה המקובלת כיום אומרת שהפיהוק קשור לתהליך הזרמת הדם וקירור המוח ויש לו תפקיד מרכזי בביולוגיה של הגוף".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg