מחקר בטכניון: טיפול בסרטן מעצים את המחלה
המחקר שנערך בטכניון מצא כי הגוף מנסה לעזור לטיפולים שמתבצעים נגד הגידולים הסרטניים - אבל בכך רק מחזק את המחלה. כעת נבחנת שיטה למניעת התופעה הזו כחלק מתהליך הריפוי
תרופות וטיפולים רפואיים נגד מחלת הסרטן עשויים להציל חיים, אך יש להם פן מסוכן. מחקר שנערך בפקולטה לרפואה בטכניון מצא כי בזמן שהגוף מקבל טיפול תרופתי נגד מחלת הסרטן - הוא נרתם דווקא לטובת הגידול ופועל לחיזוק המנגנון הסרטני.הישנות סרטן לאחר טיפול כימותרפי היא תופעה מוכרת, אלא שעד היום הוסברה התופעה בכך שהתרופות הכימותרפיות אינן סלקטיביות - כלומר, הן אינן פוגעות רק בתאים הסרטניים אלא גם בתאים הבריאים, כשגוף פשוט מנסה לתקן נזק זה.
המחקר המהפכני, שערכו פרופסור יובל שקד וד"ר עפרת ביאר-כץ עם עמיתים נוספים ממכון ויצמן, התפרסם בכתב העת הוותיק "ג'ורנל אוף פתולוג'י" (The Journal of Pathology). תוצאותיו ממחישות כיצד אפילו טיפול ממוקד מאוד הפוגע רק בתאים הסרטניים, גורר את התגייסות הגוף לטובת הגידול.
הטיפולים גורמים לגוף להתגונן
צילום: שאטרסטוק
"מתן תרופה אנטי סרטנית הוא התערבות אגרסיבית מאוד בגוף", הסביר פרופסור שקד. "הגוף מגיב לכימותרפיה כפי שהוא מגיב לטראומה ונוצר אפקט של חרב פיפיות: הטיפול הכימותרפי מחסל את התאים הסרטניים, אבל גם גורם להפרשת חומרים המקנים לגידול עמידות. במחקר האחרון מצאנו כי גם טיפולים סלקטיביים ביותר עם תופעות לוואי פחותות, גורמים לתגובות פיזיולוגיות המגבירות את האגרסיביות של המחלה".
המחקר נערך בעכברים הסובלים ממיאלומה נפוצה (Myeloma) – מחלה ממארת של תאי הפלזמה המיוצרים במח העצם ומתפשטים בגוף דרך מערכת הדם. העכברים טופלו בתרופה האנטי סרטנית הסלקטיבית וֶלקֵייד (אשר, לא למותר לציין, פותחה על בסיס תגלית האוביקוויטין שזיכתה את אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר מהפקולטה לרפואה בטכניון בפרס נובל בכימיה לשנת 2004).
הטיפול בוֶלקייד, כך התברר, הוביל לתגובה פיזיולוגית שהעצימה את המיאלומה. לדברי פרופ' שקד, התרופה גרמה לתאים דלקתיים שבמח העצם להגביר את האגרסיביות של המחלה, ולהעניק לתאי הסרטן עמידות לטיפול. "חשוב להבהיר שהטיפול בוולקייד חיוני והכרחי", אומר פרופ' שקד, "חסרונו בכך שלצד התועלת יש נזק. אם פעם חשבנו שהתא הסרטני מפתח 'עמידות פנימית', המחקר הנוכחי מראה כי המנגנון מורכב יותר - הגוף עצמו הוא שתומך בגידול, מעצים אותו ומעודד אותו לשלוח גרורות, וזאת לא רק בטיפולים אגרסיביים כמו כימותרפיה אלא גם בטיפולים ממוקדים כגון ולקייד".
השלב הבא: עיכוב המנגנון המעצים את הגידול
לצד הממצאים העגומים מציג פרופ' שקד תקווה. "הבנתם של המנגנונים שמעצימים את הגידול ומאיצים את התפשטות הגרורות תאפשר לנו לפתח שיטות לעכב אותם". ואכן בעקבות התגלית בדבר פעילותם של תאים דלקתיים במח העצם, הצליחו החוקרים לעכב את הופעת החומר המופרש. התוצאה: ירידה בהתרבות התאים הסרטניים. כעת עובד פרופ' שקד על דרכים לעיכוב תגובת הגוף לטיפול.
"בסופו של דבר אנחנו מדברים על טרייד אוף בין עוצמת הטיפול לעוצמת התגובה הגופנית. ברגע שהיחס יהיה לטובת הטיפול ולרעת התגובה, נגיע לטיפול יעיל שאין עליו 'קנס' בדמות הגברת הגרורות. בנוסף, ביכולתנו לעכב את תגובת הגוף באמצעות תרופות קיימות, וכך לאפשר לתרופה האנטי סרטנית לעשות את העבודה".
אקו"ם