אופנוע חשמלי יגמא כ-600 קילומטרים בהטענה אחת
יש שמדמים את צורתו לבוטן ענק, מהירותו לא גבוהה במיוחד, אך לדעת מעצבו של 'יוהמר' – לא ניתן לעצור את הגל הירוק מלהגיע גם לתחום זה
אין לו רטט כמו של 'דוקאטי' או הרעם המתגלגל שהקנה ל'הארלי דיווידסון' את פרסומו. יש שם רק יבבה של מנוע חשמלי שגוברת באופן לינארי ככל שמאיצים לעבר האופק.
זהו 'יוהמר 1', אופנוע שאין דומה לו. הוא עוצב ונבנה במפעל אוסטרי קטן ליד גבול צ'כיה, ואת צורתו הייחודית דימו לבוטן ענק, למטוס 'יונקרס' מעידן טרום מלחמת העולם השנייה ואפילו לסוס קרבות רומחים מימי הביניים.
העיצוב המזעזע נראה מתאים יותר בחדר הסלון שבבית מאשר בחניה. "זו חזרה טבעית לעיקרון של הסוס, לפני שהיה רעש וזיהום ממנועים", אמר יוהן המרשמיד, מייסד חברת 'יוהמר אי-מוביליטי בע"מ'.
האופנוע החשמלי בפעולה
הוא הושק לראשונה בסוף 2014, וכשישים 'יוהמרים' שועטים כיום בכל רחבי אירופה. בעוד שהוא האופנוע החשמלי הראשון שגומע למעלה מ-300 קילומטרים בהטענה אחת, מה שיגיע בהמשך עשוי להיות מהפכני עוד יותר: הדור הבא, שכיום נמצא בפיתוח, עשוי להכפיל את אחסון האנרגיה שלו בעודו בחניה באמצעות פאנלים סולריים ביתיים. אבטיפוס על גלגלים של 'טסלה פאוורוול' כבר נמצא במבחנים בשווייץ.
קמפיין מימון המונים יצא לדרך כדי לסייע בכיסוי עלויות ההתרחבות הזאת. "שינוי הקצב הזה יהיה מהיר יותר משחשבנו בתחילה", אמר המרשמיד בן ה-56. הוא חשב בתחילה על כלי רכב חשמלי ב-2007, ובמשך השנים תפס הרעיון צורה בעיקר כתחביב של סוף השבוע.
חברתו האחרת, 'נורדפלס', מתמחה בפתרון בעיות הנדסה מסובכות. בעזרת צוות של פחות מארבעים איש הוא בונה קווי ייצור לתעשיות מזון, תרופות וחקלאות. המכונה האחרונה שלו, למשל, קולה 500 כריכים בשעה.
חברת ייעוץ מקומית לעיצובים ושמה 'ילו' בנתה ל'יוהמר' חזון עיצובי תחת השם 'ביסטה' – משחק מילים על המילה הגרמנית למפלצת.
קשה לדמיין מה בולט יותר: ציפוי הגוף מהחומר התרמו-פלסטי פוליפרופילן או מערכת ההיגוי הלא טיפוסית במרכז האופנוע – מערכת שנוצרה לפני כמאה שנה, אך מעולם לא אומצה באופן נרחב.
מהירותו המרבית של האופנוע מוגבלת לכ-120 קילומטרים בשעה, בשביל להימנע מבזבוז אנרגיה אל מול התנגדות הרוח. ההאצה מהנה ואינה מהירה, אך ניתן לסלוח למגבלות האופנוע לאור הביצועים המוחלטים שלו. זה כמו לזנוח ספינת מרוץ למען מפרשית – שתיהן מהנות בדרכן.
יש באופנוע הזה הנדסה חכמה במיוחד. אין לו לוח מכוונים, ובמקום זאת המידע מוצג על המראות האחוריות. סיבוב אחורי של המשנק הופך את כלי הרכב לגנרטור של ממשל שגם פועל כמו בלם, ומיד מאט את האופנוע.
זה כה יעיל, עד שדיסקיות הבלימה נשמרות רק להאטה במהירות הנמוכה. יש לו גם הילוך אחורי לחניה. החלקים שדורשים תעודת בטיחות – הגלגלים, הצמיגים ודיסקיות הבלם – נבנו אצל יצרן מסחרי, ורוב היתר עוצבו בבית.
קיימות שתי גרסאות של האופנוע: 'יוהמר 1.200' האיכותי עולה כ-25 אלף אירו, והוא מסוגל לשייט כמאתיים קילומטרים בשטח "קשה" וכ-300 קילומטרים בעיר – יותר מ'ספורטסטר' טיפוסי של 'הארלי דיווידסון'. הטענה מלאה אורכת 3.5 שעות, אבל ניתן לבצע הטענה מהירה בשמונים דקות.
"אנו מצויים בשלב שבו היו נתונות מכוניות לפני כמאה שנה. התשתית מוגבלת, אבל היא גדלה במהירות", אמר המרשמיד, "אותו דבר יקרה עם כלי הרכב החשמליים, ואז לא רק תחנות דלק ישמשו לטעינה". בתים, קניונים, מקומות עבודה, חניות מיוחדות להטענה – הכול יהפוך למקום שבו תוכל לספק מעט חשמל לכלי הרכב.
הבטרייה מורכבת במפעל 'יוהמר' מלמעלה מ-1,200 תאים נפרדים המסוגלים להחזיק כ-12 קילוואט-שעה, שיעור הקרוב ל-14 קילוואט-שעה של 'פאוורוול'. קיימות תוכניות גם לדגם ובו סירה, מה שיאפשר טווח נסיעה ובטרייה גדולים יותר.
בסופו של דבר, נקודת היתרון של 'יוהמר' היא התמריץ לטכנולוגיה ולעיצוב. הייחודיות שלו היא מה שמושך אנשים המוכנים לשלם מחיר גבוה תמורת תשוקתם, וזאת אף שמחירו עולה על מודלים שמציעים מתחרים מהמיינסטרים, כגון 'ויקטורי' או 'זירו'.
כעת, כשמיזם המימון יצא לדרך, המרשמיד אמר כי הוא רוכב על הגל המוקדם של תחבורה ירוקה ורב-שימושית. "המגמה הזאת בלתי הפיכה. אנו רואים אותה בכל המגזרים, ובמיוחד באלה הקשורים בתעבורה", הוא ציין. "אופנוע כמו זה תלוי במזג האוויר, אך אין כלי רכב אחר שמתאים כמוהו לתפקיד משני של גנרטור במחסן".
אקו"ם