ראשי » מדע ומחשבים » מדע » מדעי החיים והחברה

לא רק הרוח: המדעים המדוייקים בסכנת הכחדה

דו"ח האקדמיה הלאומית למדעים שהוגש לכנסת, מציג תמונת מצב עגומה בנוגע לתחומי ידע קריטיים רבים באקדמיה בארץ: סכנת העלמות לחקר הפיזיקה הגרעינית; ישראל הידרדרה מהמקום הראשון למקום ה-30 בדירוג הפרסומים המדעיים

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הגישה היום (ב') לוועדת המדע והטכנולוגיה את "דוח מצב המדע בישראל" - תשע"ז/ 2016. הדו"ח התלת שנתי מסכם את תמונת מצב של תחום המדע בישראל בגזרת התשתיות הלאומיות, מדעי הרוח והחברה, המחקר, האקדמיה ואוניברסיטאות.

יו"ר ועדת המדע, ח"כ מקלב, אמר בנוגע לדו"ח כי "מדובר במסמך חשוב מאוד שמשקף את מה שקיים, מה אנחנו יכולים לעשות ומה צריך לעשות. יש פער גדול מאוד גם ביחס לצרכים שלנו וגם בהשוואה למקומות אחרים. גם המשבר במדעי הרוח אומר דרשני, תחום שכמעט נעלם. יש מה לעשות, צריך לעשות ותפקידנו לפעול".
 
פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה ציינה כי "אנו רואים שיש הישגים אבל גם צרכים ופערים. במקביל לכתיבת הדוח, ות"ת עמלה על התוכנית התקציבית ה-6 שנתית. התוכנית היא הישג למחקר. עניין מדעי הרוח הם בנפשנו. לא יעלה על הדעת שתחומי מחקר מרכזיים של יהדות והכרת היסטוריה של מדינות שכנות יעלמו".

בהמשך הדיון הוצג הדו"ח, המחברים הציגו הישגים רבים לאקדמיה הישראלית וחוקריה לאורך השנים, כולל שורת פרסים בכלל התחומים, שבמרכזם פרסי הנובל. בנוסף מסתמן גידול מרשים בהשתתפותן של נשים בלימודים לתארים מתקדמים.

מנגד הצביע הדו"ח על פערים ההולכים וגדלים בין מדינת ישראל ליתר מדינות העולם המתקדמות בכל הנוגע להשקעה בתחומי המדע, המחקר והתשתיות היקרות הנדרשות להם. בין היתר עולה מהדו"ח כי ישנה התבססות גבוהה במיוחד בישראל (50 אחוזים) על שיתופי פעולה וכי ישנה האטה בגידול במספר הסטודנטים לתואר שלישי במשך כעשור.

עוד מצביע הדו"ח על ירידה דרסטית בהשקעה במחקר ופיתוח בהשכלה הגבוהה וכן על סכנה להעלמות חקר הפיזיקה הגרעינית בישראל, בשעה שבתוך 3 עשורים נותרו בישראל 5 אנשי סגל אקדמי בלבד, לעומת 40 אנשי סגל בשנות ה-80. בנוסף מציג הדו"ח ירידה מהמקום הראשון במספר הפרסומים המדעים לנפש בשנות ה-80, למקום ה-30 כיום וכן על ירידה באיכות הפרסומים הישראלים. בתחום מדעי הרוח מצביע הדו"ח על סכנה גדולה לעתיד מדעי הרוח, כאשר אין מנוס מהאחדת חלק מהתחומים בישראל.
 

בצד ההמלצות קראה האקדמיה בתחום התשתיות לאומיות, להקים תוכנית למימון תשתיות מחקר מדעי שתיתן מענה בהיקף של עד 100 מיליון שקלים בשנה. כאשר הדגש הוא על ציוד מחקר בעלות גבוה במיוחד. פרופסור טנא הציג כי בצד שיתופי הפעולה הבינלאומיים כי הקרן הדו לאומית כפי שהיא קיימת היום לא מאפשרת לישראל להגדיל את הקשרים עם החוקרים בארה"ב, וכך ממליץ הדו"ח להוסיף עד 16 מיליון דולר בשנה להרחבת קשרי המדע בין ישראל לארה"ב.

ח"כ מקלב: "אנחנו שומעים על 50 אחוז שיתופי פעולה בפרסומים מול החרמות של גורמים שונים באקדמיה, זו אמירה שהחרמות הללו לא ישפיעו על המחקר והמדע בישראל, המדע מדבר בשפה אחידה והפוליטיקה נמצאת בשוליים".

פרופסור בנימין גיגר, יו"ר הנהלת הקרן הלאומית למדע: "תקציב הקרן הוכפל והוא עומד על למעלה מ-600 מיליון שקלים, במה שהוביל לקפיצה גדולה מאוד. ישנן תוכניות מיוחדות עם סין, הודו, קנדה ומדיניות נוספות.  יחד עם זאת, בהשוואה לארה"ב ההשקעה שם היא פי 2".

ד"ר ליאת מעוז, סמנכ"ל אסטרטגיה בות"ת: "אחרי שנה של מו"מ אינטנסיבי עם האוצר, בספטמבר האחרון אושרה תוכנית 6 שנתית עם מבט קדימה. יתווספו 7 מיליארד שקלים, כאשר התקציב בסוף התקופה יעמוד על 12 מיליארד ש"ח. מדובר בסכומים משמעותיים שניתן בעזרתם לתכנן קדימה. דבר  בעל חשיבות עצומה".

המדען הראשי במשרד המדע, פרופסור אלכסנדר בליי אמר כי "אני מצטרף למודאגים ממצב התשתיות, מקבלי פרסי הנובל בעוד 30 שנה כבר צריכים לשבת במעבדות ואני לא בטוח שהמעבדות הקיימות מתאימות וראויות. לצד כך נשמח ליזום קרן משותפת עם האקדמיה לעידוד מדעי הרוח".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "כותבי הדו"ח היו בלי ספק עדינים. אנחנו לא יכולים רק לנוח על זרי הפרסים וההכרה, אחרת נישאר בלי זה ובלי זה. עלינו להשקיע בתקציבים, בתשתיות ובהון האנושי. אנו מברכים על התוכנית ה-6 שנתית ומקווים שאנחנו הולכים לשנים טובות יותר. נקיים דיוני מעקב בשאיפה לתת את הגב הדרוש למדע ולמחקר".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg