איך תרצו את התרנגול שלכם צלוי או מודפס?
יכולות ההדפסה בתלת ממד הגיעו למצב שכבר כיום ניתן לייצר במדפסת מאכלים רבים כמו פנקייקים, שוקולד, פסטות ופיצות. בעתיד הקרוב הטכנולוגיה כבר תוכל להדפיס לנו בשר מוכן לאכילה. אבל האם באמת נהיה מסוגלים לאכול זאת?
העתיד האו במדפסות תלת ממד שידפיסו עבורנו את האוכל. המדפסות יוכלו להדפיס פנקייקים, פיצות ואף להכין לכם שניצל טעים או תרנגול הודו צלוי ישר מהתנור. אבל האם אנשים יסתגלו לאוכל הזה? האם אנשים יחצו את המחסום הנפשי שבו האוכל שלהם לא נקנה בסופר מרקט ומזוהה ישירות במבט עין אלא יסמכו על תערובות שיהפכו לאוכל במדפסת אצלם במבטח? על השאלה הזו ככל הנראה אין תשובה מדעית ודאית כשמחקר חדש בתחום מלמד כי הדרך עדיין ארוכה עד שאנשים באמת יסכימו לאכול אוכל מודפס אמיתי.
להדפיס הכל מפיצה ועד בשר
בראשית הדברים יש לציין כי בניגוד למה שחושבים, מדפסות תלת ממד כבר כיום מייצרות סוגים רבים של אוכל ממשי ובמקומות רבים באירופה ישנם בתי הסעדה ומסעדות שנעזרים במכשירים כאלו. כבר כיום מדפסות יכולות להקשות נוזלים ולייצר פנקייקים, שוקולדים מיוחדים, עוגיות, פסטות, פיצות, חטיפים מלוחים וממתקים אחרים. מעבר לכך בתי אבות באירופה כבר כיום מייצרים מוצרי ג'לי מעושרים בוויטמינים על ידי הדפסת התערובות .
גם סוכנויות החלל בעולם שוקלות לשגר מדפסות כאלו לחלל כדי להדפיס אוכל לאסטרונאוטים ובכך לחסוך מקום בחלליות העתיד. שהרי ניתן להפוך את האוכל לאבקה ולהחזיר אותו למצבו הטבעי בהדפסה יחד עם מים. מעבר לכך מדפסות יוכלו בעתיד להיות נדבך נוסף באוכל שייצור במעבדה, למשל בשר מלאכותי שיגודל בדיוק להתאים למדפסות האלו או אפילו לתערובות שייוצרו מחרקים ויתאימו מבחינת המרקם שלהם במיוחד להדפסה.
כמו כן חברות אוסטרליות בוחנות כעת את האפשרות לייצר דרך המדפסות מוצרי בשר מבעלי חיים שמתו טרם זמנם. היתרון כמובן של ההדפסה הוא בכך שהאוכל לא יידע מה המקור המדויק של האוכל הטעים שהוא אוכל. אגב שפים אירופאים ומסעדנים בכירים השתתפו לאחרונה במצגת שבה מדפסות ייצרו אוכל סיני מוקפץ והתגובות היו נפלאות.
המחסום האנושי
אלא שמעבר לעצם היכולת, כאמור המחסום הגדול בפני התפשטותה של הטכנולוגיה הזו הוא האדם עצמו. כלומר האם אנשים יצליחו לאכול אוכל מודפס שלא נקנה בצורה הטבעית שלו בסופר? בנוגע לכך מחקר מדגמי שנערך באוסטרליה מצא כי הדרך עדיין ארוכה וכ30 נסיינים שהשתתפו במחקר ממש התקשו להסתמך על אוכל מודפס. המחסום הראשון היה עצם השימוש במדפסת.
הנסיינים פשוט לא היו מסוגלים לקלוט שמדפסת יכולה לא רק להדפיס מתכת או פלסטיק אלא גם אוכל ממשי שראוי למאכל. אמנם הנסיינים היו פתוחים לאכול פיצה מודפסת, פסטה, שוקולד ואפילו גזר. אבל ברגע שזה הגיע לבשרים מכל סוג או לממתקים היה לנסיינים מחסום ראשוני לגעת בתוצרים והם השתכנעו לעשות רק כשהתברר להם שהבשר יוצר מבעלי חיים אמיתיים.
תגובה חריפה יותר התקבלה כאשר האוכל היה מיוצר מאצות וחרקים. מעבר לכך המשתתפים הביעו חשש שהאוכל לא בריא או כולל חומרים מקולקלים ולא בריאים. כלל התברר מהניסוי כי כרגע האנושות כחברה עדיין לא בשלה לאכילת אוכל מודפס בצורה המונית. "יש לעבוד הרבה על הסברה של היתרונות שבמדפסות וכן בכך שמדובר באוכל בריא. כן יש מחסומים תרבותיים רבים ביחס לחרקים, אצות ואוכל מעובד מבעלי חיים מתים וזאת למרות שהאוכל הזה בריא ובטוח לגמרי. כמו כן חלק מהאנשים בכלל לא מסוגלים לקלוט שניתן להדפיס אוכל" מציינים החוקרים במסכנות שלהם.
אקו"ם