מה שקורה ב'טבע': לאן הולכת חברת התרופות הישראלית?
עם התפטרותו של המנכ"ל ארז ויגודמן, 'טבע' נכנסת ללא הנהגה ברורה לתקופה שאחרי תפוגת הפטנט על ה'קופקסון'. פרשנים מנסים לשרטט מפת דרכים לעתיד החברה: כולם מסכימים שדרוש שינוי דחוף ותקיף, ושגם להישרדות עלול להיות מחיר כבד
עצוב לראות את החברה הישראלית המובילה 'טבע', אולי המצליחה ביותר בתולדות התעשייה שלנו, מתרסקת, צונחת ומאבדת 46 אחוזים מערכה בשנה אחת. אחרון מנהליה, ארז ויגודמן, עזב השבוע את החברה. הוא היה מנכ"ל 'טבע' החמישי אחרי המנכ"ל המיתולוגי אלי הורביץ: ישראל מקוב, שלמה ינאי, ג'רמי לוין ואייל דשא ניסו כולם לפניו להיכנס לנעליו הגדולות של הורביץ, ולא עלה בידם.
ראשית כהונתו של ויגודמן דווקא נראתה אופטימית: לאחר שנכנס לתפקידו לפני שלוש שנים נראה שמשהו זז בכל זאת, ושערה של מניית 'טבע' כמעט הוכפל ב-2015-2014. אבל עד סוף 2016 נפלה המניה בחזרה לרמתה בראשית כהונתו של ויגודמן. בשנותיו בלשכת המנכ"ל גם הקיפו את 'טבע' חשדות, חקירות וקנסות הקשורים למתן שוחד לבכירים בכמה ממשלים בעולם, כדי לקיים את ענייניה.
מה גרם להידרדרות של 'טבע'? על איזה שרטון עלתה ספינת הדגל של התעשייה הישראלית? נהוג לחשוב שבכול אשמה תרופת ה'קופקסון', שהייתה שיאה של ההצלחה הגדולה של טבע. החברה ניצחה את מכון ויצמן במרוץ למציאת התרופה למחלת הטרשת הנפוצה, וזכתה בתגמול ראוי.
מכירות ה'קופקסון' במינון 40 מ"ג בארה"ב הסתכמו ב-3.3 מיליארד דולרים ברבעון השלישי של 2016, למשל, והביאו לה 43 אחוזים מהרווח התפעולי. אלא שלאחרונה הפסידה החברה במשפט פטנטים חיוני בעניין ה'קופקסון', ובכך תמה תקופת ההגנה עליה כממציאת התרופה: המונופול שלה על ה'קופקסון' הסתיים, ולחברות אחרות הותר לייצר גרסה גנרית לתרופה החל ב-2017. ההחלטה, לפי 'טבע', תביא לירידה של למעלה ממיליארד דולר בהכנסותיה.
החברה ניסתה להיערך למשבר הצפוי עם תום תקופת ההגנה על ה'קופקסון'. שלושת המנכ"לים האחרונים הובילו רכישות חברות בסך כ-70 מיליארד דולרים, כדי לנסות לקבוע כיוון לספינה שתחת הנהגתם; אולם לאחר מסע הרכישות, שוויה של 'טבע' כיום מוערך ב-34 מיליארד דולרים - וחובותיה עולים על הסכום הזה, ומגיעים ל-36 מיליארד דולרים.

שתיים מהרכישות נראות היום, בחוכמה שלאחר מעשה, כמגלומניות וחסרות בסיס כלכלי. רכישת חברת 'אקטוויס ג'נריקס' הפכה את 'טבע' לגדולת החברות הגנריות בעולם, אך לא הביאה לצמיחה בהכנסות. הסתבכות שנייה הייתה בסיפור הרכישה של חברת 'רימסה' ממקסיקו במחיר של 2.3 מיליארדי דולרים, שנראתה כמו טלנובלה אמיתית.
לגרסתה של 'טבע', החברה נפלה קורבן למעשי תרמית של שני אחים, בניו של מייסד החברה המקסיקנית 'אספינוזה'. במשך שנים רימו האחים בשיטתיות את הרשויות ואת המטופלים ומכרו תרופות פגומות ולא חוקיות. לפני הרכישה הם הציגו ל'טבע' מצגי שווא, והיום תובעת אותם החברה בבית משפט בניו-יורק.
גם פרשיות שוחד מעיבות על החברה, כאמור. היחידה הארצית לחקירות הונאה פתחה בחקירה נגד החברה על מתן שוחד לפקידים ברוסיה, באוקראינה ובמקסיקו. במשפט בנושא בארה"ב הודתה 'טבע' באישומים נגדה ושילמה קנס של למעלה מ-500 מיליון דולרים.
המשטרה בודקת אם בכירים במנגנון הישראלי של החברה ידעו על שיטת השלמונים במדינות הזרות, כיוונו אותה או לכל הפחות עצמו את עיניהם ואפשרו לה לשגשג. בחלק מהתקופה הנדונה, יו"ר החטיבה הבינלאומית של החברה היה חיים הורביץ, בנו של אלי הורביץ. החקירה נמצאת בראשיתה, אבל ייתכן שהיא תסתיים בהסדר דומה: קנס כבד לקופת המדינה.

פרשנים כלכליים אומרים שהתפטרותו של המנכ"ל ויגודמן הייתה צפויה. "האנליסטים והמשקיעים בוול-סטריט קצת איבדו את האמון שלהם בהנהלת החברה בחודשים האחרונים", אומר אחד מהם. "מצד שני, ברור שדירקטוריון טבע התחיל להתערב לאחרונה יותר ויותר בניהול השוטף של החברה, מה שהפך את עבודתו של ויגודמן לקשה ומסובכת עוד יותר".
לדברי פרשן אחר, ל'טבע' "בעיות מבניות עמוקות ולא קלות לפתרון. הכדור עכשיו בידיים של הדירקטוריון , ויש עבודה לא פשוטה לעשות בתקופה הקרובה". בשוק ההון תלו בוויגודמן תקוות להחזרת החברה למסלול של צמיחה ולטיפול בבעיה החמורה של תלות מוחלטת ב'קופקסון', אבל ויגודמן משאיר אחריו חברה שאיבדה את אמון השוק.
"'טבע' נכנסה להתרחבות מטורפת בתחום הגנרי, שאולי היה מוצלח עד לפני כמה שנים", מסביר הכלכלן פרופ' שלמה מעוז. "היא לקחה הלוואות ענק כדי לממן רכישות הרפתקניות והשתלטות על חברות במחיר יקר מאוד. חובות החברה גדולים משוויה, ומצד שני יש תחרות גדולה מהודו וממדינות אחרות בתחום הגנרי. אבל הבעיה הגדולה היא ברצון של מנהלי 'טבע' לקנות חברות בכל מחיר ולהתרחב גם ללא הצדקה כלכלית".

לדברי מעוז, החברה תצטרך להקדיש את מאמציה לסילוק החוב העצום, ולא תוכל להשקיע במחקר ובפיתוח תרופות מקור חדשות. "הבעיה היא חברי הדירקטוריון הנוכחי של 'טבע', שאישרו את כל גחמות ההנהלה בתחום הרכש. רובם אנשים שבאו מבחוץ, שמונו בשיטת 'חבר מביא חבר' ושלא תמיד מבינים בתחום התרופות.
"חלקם כשלו גם בתפקידיהם הקודמים, וגם שם הואשמו בכל מיני עברות", מתייחס מעוז, בעקיצה, לחברת דירקטוריון 'טבע' גליה מאור, לשעבר מנכ"לית בנק לאומי: בתקופתה סייע הבנק לאזרחים אמריקאים להעלים מסים. "מי שכשל ממשיך להתקדם, כאילו היה בנקאי דגול".
מה צריך לעשות המנכ"ל הזמני החדש, יצחק פטרבורג, בראש ובראשונה?
"יש כמה אפשרויות. אחת מהן היא לפצל את החברה לשתי חברות - אחת שתעסוק בתחום הגנרי ואחרת שתפתח תרופות חדשות. לדעתי הם גם יצטרכו לבלוע את הצפרדע ולהתחיל למכור חטיבות מתוך החברה. עליהם להיפטר מהנכסים הללו, כי אחרי שהריביות יתחילו לעלות לא יהיה פיתוח".
לטענת מעוז, ההתנהלות הפנימית של החברה חייבת לעבור ביקורת של הרשות לניירות ערך, באמצעות ועדת חקירה שתבחן כיצד התקבלו ההחלטות בדירקטוריון. "האם היה שם דיון רציני בפעולות הרכש? האם החברים היו מודעים למשמעויות ההחלטה? עד כמה מגיעה הבנתם בניהול סיכונים?" תוהה מעוז. "אם חוקרים את השמפניה הוורודה של נתניהו, ודאי שצריך לחקור את ההחלטות של דירקטוריון 'טבע'".
דוברת הרשות לניירות ערך הבהירה ל'מקור ראשון' בשם יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, שאין להם כל כוונה להתחיל לדון בענייניה הפנימיים של 'טבע'. "הרשות אינה מתערבת בהחלטות העסקיות המתקבלות בחברות הנסחרות בבורסה, מה גם ש'טבע' היא חברה דואלית, הנסחרת במקביל גם בארה"ב וכפופה לביקורת ולפיקוח של הרשות לניירות ערך האמריקאית, ה-SEC. הרשות בודקת אם המידע על ההחלטות נמסר לציבור באופן מלא, אך אינה מבקרת את החלטות עצמן".

גם מנכ"ל משרד האוצר לשעבר שמואל סלבין מעריך שהרשות בארה"ב תידרש לנושא. "החקירה אינה בודקת את ההחלטות אלא את הפרוצדורה. באיכות ההחלטות עצמן לא מתערב בית המשפט ולא כל גוף שיפוטי אחר".
לדברי ד"ר רוני גמזו, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, ההתנהלות העסקית של 'טבע' אינה נמצאת תחת אחריות המשרד, ועליו להתערב רק במקרה של איום על אספקת התרופות בישראל - מה שלא קיים כרגע על אף גודלה וחשיבותה של החברה בשוק התרופות בארץ.
"בתקופת כהונתי 'טבע' הייתה תעשייה פורחת", אומר גמזו. "היא הצליחה להדוף אתגרי פטנטים וחיזקה עצמה בתחום תרופות המקור. היא הצליחה להמציא את הפטנטיות של ה'קופקסון' מחדש, ועברה משוכות משפטיות רבות. כשחברה מרכזית כל כך עוברת שבר והתמוטטות פיננסית, הרגולטור שם עין. אבל 'טבע' לא במצב הזה כרגע, ואינה קרובה לפשיטת רגל".
מקורה של 'טבע' בשנת 1901 בירושלים, כשחיים סלומון, בנו של יואל משה סלומון, יחד עם גיסו משה (גוטל) לוין, ייסד בירושלים בית מסחר לתרופות. ב-1904 הקים לוין בחיפה את הסניף השני של בית המסחר, וב-1913 הצטרף לשותפים יצחק אשר אלשטיין, קרוב משפחה נוסף. בעקבות הצטרפות אלשטיין שינה בית המסחר את שמו ל'ס.ל.א.', לפי האותיות הראשונות בשמות המשפחה של שלושת השותפים.
בשנות השלושים החלה לפרוח בארץ תעשיית תרופות מקומית עם חברות כמו "צרי", "טבע" ועוד, בעקבות איסור ייבוא תרופות מגרמניה הנאצית ובזכות העלייה החמישית, שבה היו רופאים, רוקחים וכימאים רבים. גם 'ס.ל.א.' הצטרפה לתחום הרוקחות, והקימה את מפעל 'אסיא' לייצור תרופות.

ב-1976, לאחר רצף מיזוגים ורכישות שהביא לאיחוד כל החברות תחת גג אחד, מונה למנהלן אלי הורביץ, שהיה נשוי לנכדתו של חיים סולומון, מייסד 'ס.ל.א.'. הורביץ הסיר את כל ההפרדות בין החברות, איחד אותן ל'טבע תעשיות פרמצבטיות', והפך למנכ"ל הראשון של 'טבע'.
בתחילת שנות השמונים החלה 'טבע' בשיווק תרופות 'גנריות' - גרסאות חיקוי לתרופות מקוריות שהפטנט שלהן פג - לאחר שקיבלה אישור לכך מאת מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA). 'טבע' רכשה עוד חברות ישראליות, וגדלה עוד יותר. אבל דווקא תרופה מקורית - ה'קופקסון', הייתה זו שהכניסה את 'טבע' למגרש של הגדולים, כשאושרה בארה"ב ב-1996.
ה'קופקסון' הביאה את הכסף הגדול, אבל ב-1996 גם החלה הספירה לאחור: ברגע שיפוג הפטנט - בדרך כלל לאחר כעשרים שנה - תאבד טבע את מקור ההכנסות העיקרי שלה. הורביץ עזב את החברה ב-2002, ומאז ניסו המנכ"לים שאחריו למנוע את הקטסטרופה המתקרבת באופן בלתי הפיך.
הכיוון העיקרי היה העמקת הפעילות בתחום התרופות הגנריות, באמצעות רכישות והשקעות שקשורות בו. אבל נראה שהמדיניות לא נשאה פרי. לפני כשנתיים התפטר מתפקידו סיגורדור אולפסון, מנכ"ל החטיבה 'טבע גנריקה', והתפטרותו חוללה סערה רבתי. מניית טבע נפלה באותו היום ב-4 אחוזים.
אולפסון, מייסד חברת 'אקטוויס', היה אמור לנהל את ההטמעה של החברה ב'טבע' לאחר רכישתה. פרישתו העמיקה את משבר האמון בין 'טבע' לשוק ההון האמריקאי. אולפסון הוביל עד אז לשיפור ניכר ברווחיותה של החטיבה הגנרית של 'טבע', שאמורה להוביל את הכנסותיה מיד בתום תוקף הפטנט על ה'קופקסון'.

הוא ניסה לשכנע את האמריקאים ש'טבע' יכולה לייצר צמיחה של 5 אחוזים בשנה בשוק הגנרי בלבד, ללא ה'קופקסון', אך התברר שהיה אופטימי מדי. כיום ברור ש'טבע' מתקשה לעבור לצמוח בתחום.
סלבין מבכה על היעדרו של אלי הורביץ מניהול החברה. "אלי חי את התחום הזה ארבעים שנה, וידע לשרוד בברכה ככריש אינטליגנטי, לבור את המוץ מהתבן. המנהלים החדשים, שלא באו מהתחום, החליטו להיות כרישים אף הם ולהראות לכולם שהם הכי גדולים והכי חזקים, אבל בלי שכל, בלי האלמנט האינטלקטואלי, בלי להבין את הרגישויות.
"נכנסו להרפתקאות כמו קניית חברה במקסיקו, דבר בעייתי ביותר, מעין חתול בשק בהוצאה של 4 מיליארד דולר. עכשיו החובות הופכים לבעייתיים ביותר".
מעל כל זה מרחפת החלטת בית המשפט לסיים את הפטנט על ה'קופקסון'. "כולם ידעו שתקופת המונופול על התרופה מסתיימת, אבל לא עשו דבר בקשר לזה", אומר סלבין. "אם אינך מיומן ובקי ברזי הרזים של עולם התרופות, בעיקר בשוק תחרותי, אתה עלול לעלות על שרטון מסוכן. הרי אין מדובר בסתם חברה. 'טבע' היא החברה הישראלית הגדולה בעולם, ואף שעסקים הם עסקים, עדיין היא זו שהנחילה לנו כבוד לאומי".
סלבין מעריך שהחברה לא סיימה את דרכה. "שיבחרו מנכ"ל רציני ומנוסה ביותר בתחום ושהדירקטוריון ייתן לו אורך נשימה. שיתחילו 'לנקות' את כל הרכישות הבלתי מוצלחות ויחזרו לבסיס, ללחם ולחמאה, ולהתעסק בתרופות לא גנריות. זה מה ש'טבע' עשו תמיד, וזה מקומם בעולם".

הטלת האשמה רק על ניהול כושל תהיה צעד קל מדי, קובע סלבין: "העולם דינמי, אכזרי ומכה את החלשים ללא רחם", הוא אומר, ומתייחס לנשיא ארה"ב החדש דונלד טראמפ, ש"תרם" את חלקו לפגיעה ב'טבע' כשהכריז שבכוונתו להביא להפחתה ניכרת במחירי התרופות. אבל "מול עולם כזה צריכים להיות מיומנים ורגישים", סלבין מחזיר את הכדור לדירקטוריון.
בשנים הקרובות תהיה 'טבע' חברה במצוקה, ולא בלתי סביר להניח שהיא תאמץ תוכנית פיטורים עמוקה כדי לשפר את תזרים המזומנים שלה. היום היא מעסיקה 58 אלף עובדים, ובהם 7,000 בישראל.
ברור שגם כאן ישלמו על המצב המידרדר. במצב הנוכחי אין מקום למהלכים שמטרתם האצת הצמיחה, כמו השקעות ורכישות, ולדברי פרשנים בכירים 'טבע' זקוקה למנכ"ל חדש, שיהיה משוחרר מאחריות לטעויות העבר - וממחויבות להמשך המדיניות שהביאה לכישלון הגדול.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg