ראשי » מדע ומחשבים » מחשבים » סלולר

מבחן: הסמארטפון הכי טוב עד 1,000 שקל

איכות המצלמה, המסך, הביצועים, נוחות השימוש והרמקולים - אלה הם רק חלק מהמדדים שנבדקו במבחן הסמארטפונים הגדול של "zap השוואת מחירים". אז מי יצא המנצח הגדול?

אספנו תשעה סמארטפונים פופולריים בפלח השוק הנמוך במטרה להעריך את איכותם, להשוות ביניהם ולהכריע אחת ולתמיד – מיהו הסמארטפון המשתלם והאטרקטיבי ביותר בקטגוריית סלולריים עד 1,000 שקלים. איזו סוללה הפתיעה לרעה? עדשה של איזה סלולרי הרשימה במיוחד? ומי הסמארטפון היחיד שכלל כניסת USB-C החדשה? כל התשובות בכתבה שלפניכם.

המתמודדים בכתבה הם סמסונג גלקסי J5 2016, שיאומי Redmi Note 4, וואווי P8 Lite, אל-ג'י X Power, נוביה 11 מיני, בלו Studio One, מייזו M3 Note, לנובו Phab2 ו-HTC Desire 530. המבחן נערך ע"י צוות האתר wisebuy בשיתוף עם זאפ השוואת מחירים.

הסמארטפונים שבידנו השכיחו עם הזמן את העובדה שבסופו של דבר, מכשיר סלולרי צריך לדעת לקבל ולהוציא שיחות כמו שצריך – ומכשיר שלא יצליח לבצע פעולה בסיסית כמו להפיק שיחה צלולה, ברורה ונטולת קטיעות לשני הצדדים בשיחה, יחטא למשימה לשמה התכנסנו. בקטגוריית השמע נבדקה איכות הסאונד ועוצמתה בשלושה רכיבים: האפרכסת, הספיקרים והאוזניות.

במהלך בדיקת האפרכסת, הוצאנו שיחות מאותו מקום גאוגרפי עם קליטה מקסימלית, באמצעות אותו כרטיסSIM, לאותו אדם סבלני שהתנדב להקשיב לנו מתשעה סלולריים שונים. לשמחתנו לא נתקלנו בטלפון אחד שהתקשה לקבל או להוציא שיחות שוטפות. כך גם עוצמת האפרכסת של כולן הייתה מספקת בהחלט ולא היה שום סלולרי שגובה הסאונד היה מתחת או מעל המקובל.

באגף הספיקרים התחלנו לשים לב להבדלים משמעותיים שהתבטאו בעיקר באיכות הסאונד, חספוס הצלילים בעוצמות הגבוהות והחלשת סאונד משמעותית כשהנחנו את הסלולריים על השולחן. כך למשל עוצמת הספיקר של ה- LG Power X צנחה כשהנחנו  את המכשיר על השולחן, שלא לדבר על הצלילים שהפכו לעמומים מאוד, כאילו שודרו מתוך ספוג. גם הרמקול האחורי של ה-Samsung J5 2016 אכזב והיה חלש מאוד. לעומתם, ה- Xiaomi Redmi Note 4 וה- Lenovo Phab 22 הבריקו בבדיקה, כאשר שניהם הצליחו להרעיש את החדר ובמקביל לשמור על איכות נאה של סאונד.

בכל הנוגע לאיכות ועוצמת השמע דרך חיבור האוזניות, רוב המכשירים שמרו על רף הגון שאפשר שמיעה מהנה דרך האוזניות. למרות פלח השוק הנמוך בו הן מתחרות, ראוי לציין לשבח את Samsung J5 2016, Blu Studio One, LG Power X, Huawei P8 Lite שדאגו לצרף למארז אוזניות משולבות מיקרופון, שכן מדובר באביזר שפחות שכיח למצוא במארזי סלולריים בטווח המחירים הנמוך.

סיכום ביניים: שיאומי במקום הראשון, וואוי במקום השני ו-HTC, לנובו ו-LG במקום השלישי

משאלתו של כל משתמש היא מכשיר עם תצוגה חדה ובהירה, רוויה בצבעים עזים אך גם כזו שלא תבזבז חיי סוללה יקרים. בקטגוריית המסך בחנו את דיוק הצבעים, חדות, ניגודיות, בהירות, קריאות תחת אור השמש, חיישני התאורה, מצב לילה (אם יש) ופרמטרים שיעידו על איכות המסך של כל מכשיר.

בבדיקה זו לא היה אף מכשיר עם תצוגה איכותית במיוחד, ונראה שבקטגוריית איכות המסך תקבלו בדיוק את מה ששילמתם, ללא שום הפתעות. יתרון הגודל עומד לזכות Lenovo Phab 2 מסיבות מובנות (מסך 6.44 אינץ'), אם כי טווח הצבעים והחדות שהצג שלו  סיפק לא הרשימו בלשון המעטה. התופעה השכיחה ביותר שהופיעה אצל כולם בלי יוצא מן הכלל הייתה מיזוג גס בין צבעים סמוכים וגווני שחור גרועים.

גם פרמטר בהירות המסך לא הפתיע בשום סמארטפון שנבדק ופרט למכשיר או שניים, רובם המכריע של הנבדקים הציע רמת  בהירות מקסימלית נמוכה למדי עם חיישן אוטומטי עצל שעבד לסירוגין. ניסינו לקרוא כתבה תחת אור השמש, אלא שבהיעדר ניגודיות אור חזקה מצד המכשיר, המשימה הפכה לכמעט בלתי אפשרית בקרב הרוב המוחלט של המכשירים – בדיקה שהנציחה את העובדה שבהירות מסך מספקת תתקשו למצוא בקרב סאמטרפונים זולים.

אם נתעקש לבחור מנצח למבחן המסך, התואר יהיה שייך ל- Meizu M3 Note ול- Nubia 11 Mini. שני הסלולריים הסינים שמרו על תמורה נאה למחיר והציגו את הבהירות הבוהקת ביותר לצד איכות המסך הגבוהה ביותר. גם מסך ה- Xiaomi Redmi Note 4 היה חד ומדויק בצבעים אבל לא מספיק בשביל לעקוף את מתחריו מהמזרח. לעומתן, ה- HTC Desire 530 וה- Blu Studio One כשלו במבחן המסך ועל בסיס הביצועים בשטח, אלו המכשירים שהצביעו בצורה הכי בוטה כי מדובר במכשיר זול, הן במחירו והן בתמורה בעבורו.
 
סיכום ביניים: מייזו במקום הראשון, שיאומי ונוביה במקום השני וסמסונג במקום השלישי

גם הסלולרי המתקדם בעולם לא יהיה שימושי אם לא ייעטף על ידי גוף אינטואיטיבי וידידותי למשתמש. בקטגוריית נוחות השימוש בחנו את ממדי המכשיר, מידת הנגישות ונוחות הלחצנים והשקעים, איכות החומרים וההרכבה, האם יש אבטחה ביומטרית וקלות תפעול קורא טביעת האצבע.

נתחיל מהסוף: לא הופתענו מדי לגלות שרק בשלושה מתוך תשעת המכשירים שבדקנו שולב חיישן טביעת אצבע. בבחינת איכותו, ה- Xiaomi Redmi Note 4 לקח את המקום הראשון ובגדול, בזכות מיקום מצוין של החיישן וזיהוי מהיר ומדויק שלא החטיא פעם אחת. הרחק מאחוריו הזדנבו ה- Nubia 11 Mini עם חיישן מגמגם וישנוני וה- Meizu M3 Note  עם מיקום חיישן לא מספיק נוח שלא תפקד מושלם.
 
במדידת גוף המכשיר, כולם שמרו על טווח מקובל של משקל (130-140 גרם), פרט ל- Lenovo Phab 2 המגושם והכבד שלא יתאים לכל המשתמשים, וגם המשקל הרב-יחסית של ה-Xiaomi Redmi Note 4, שעומד על 175 גרם, נשאר בגדר תעלומה.

בכל הנוגע ללחצנים, הן מוקמו היטב במכשירים ועבדו כשורה ברוב המכשירים. יוצאי הדופן היו ה-Huawei P8 Lite שמעט צלע בבדיקה עם כפתורי רופפים במקומם, וגם ה- Lenovo Phab 22 לא כיכב במיוחד, עם נוחיות שואפת לאפס המחייבת כמעט תמיד לתפעל את המכשיר עם שני הידיים. לנובו אמנם מציעה ממשק שמאפשר שליטה ביד אחת, אך לטעמנו זה קצת מחמיץ את כל הפואנטה של מסך גדול ולא באמת שימושי באופן יומיומי.

בבדיקת איכות החומרים וההרכבה, רוב היצרניות התפשרו על עטיפות גב פלסטיק כמקובל בשוק הנמוך, פרט ליצרניות מסין שנידבו לא מעט משטחי זכוכית ומתכת, דהיינו Xiaomi, Meizu ו- Huawei. המכשיר היחיד שראינו לנכון לציין לשבח בבדיקה זו היה ה- Nubia 11 Mini, עם זכוכית שחורה ועיטורים אדומים נאים שסחטו הכי הרבה מחמאות מהסובבים.

סיכום ביניים: שיאומי במקום הראשון, מייזו ונוביה במקום השני, LG במקום השלישי

 

נכנסו לקרבי הסלולריים והעמדנו בפניהם רצף פעולות שכיחות, כמו צפייה בסרטונים ביוטיוב, שיטוט באתרי אינטרנט, תפעול המכשיר בעת ריבוי משימות, ניווט ב-Waze והפעלת המשחקים הפופולריים וסוחטי האנרגיה Asphalt Xtreme ו- FIFA Mobile Soccer. מערכת הפעלה של כל מכשיר נבחנה לפי נוחות תפעול הממשק ומהירות העבודה השוטפת. לאחר עבודה מאומצת, בדקנו אם ובאיזו עוצמה התחמם הסלולרי. בנוסף, צירפנו תוצאות ביצועים סינטטיים על בסיס מבדקי AnTuTu.

בבדיקות הביצועים קיווינו להתחיל להבחין בהבדלים משמעותיים בין המכשירים ובשטח לא טעינו: ה- Xiaomi Redmi Note 4 השאיר אבק לכולם, בזכות מעבד בעל עשר ליבות שכבש את מבחני AnTuTu עם ציון מרשים של 88,0244 נקודות, פער משמעותי אפילו מהמקום השני אליו הגיע ה- Nubia 11 Mini, רק עם 44,713 נקודות. ה- Redmi Note 4 הצליח לא רק בתנאי מעבדה; גם בשימוש השוטף גילינו מכונת עבודה מהירה ויעילה שלא שיהקה או גמגמה לרגע. ניווטים עבדו חלק וריבוי משימות לא היוו שום אתגר עבור הנינג'ה של שיאומי.

למרות שעניין ממשק מערכת ההפעלה הוא בבחינת "על טעם ועל ריח", וכל משתמש מתפעל את הטלפון שלו לפי העדפותיו, ניסינו  להכריע מי הסלולרי שמאפשר עבודה שוטפת בצורה המהירה והנוחה ביותר. כאמור, תשעת הסלולריים שנבדקו נעטפו בממשקי היצרניות ופרט לכמה בודדות מבניהן, רובן קיבלו מערכת הפעלה "משופרת" באלמנטים חזותיים ותכונות בלעדיות תוצרת היצרנית.

בבדיקה זו, מערכת ההפעלה האיטית והמשעממת ביותר נרשמה אצל HTC Desire 530: השאננות המחרידה במעבר בין תפריטים והתכונות הבנאליות הציבו אותה בסוף הרשימה. גם ה- Huawei P8 Lite לא היה רחוק מדי ממנו, עם שיטוט תפריט איטי למדי ותכונות די יבשות. בראש הפסגה עומדות שוב סיניות, כאשר הפעם את השבחים קטפו ה- Nubia 11 Mini וה- Xiaomi Redmi Note 4 עם ממשקים נקיים וחלקים שאפשרו התאמה אישית נהדרת ולא מעט כלים שימושיים.

במבחן הגיימינג, ביצועי המעבד הגרפי הדגישו אף יותר את ההבדלים בין הסמארטפונים. ה-Xiaomi Redmi Note 4 שוב כיכב בפסגה והשאיר אבק למתחרות. הוא הצליח להריץ משחקים כבדים בקלילות וסיפק חוויה גיימינג נטולת לאגים עם זמני טעינה קצרים מאוד, זאת בזמן שאותם משחקים גרמו ל- Huawei P8 Lite ואפילו ל- Meizu M3 Note לקרוס שוב ושוב עד שהתייאשנו מהניסיון להפעיל אותם.

גם ה- HTC Desire 530 אכזב ולמרות שהצלחנו לשחק בו, זמני הטעינה היו ארוכים בצורה מוגזמת וגם הגרפיקה המפוקסלת-מדי לא השאירה אותנו מסופקים. אחרי רצף מרוצים עם Asphalt Xtreme, עברנו ל-FIFA Mobile Soccer, אימת הסמארטפונים, משחק שרק חידד את הפער ביכולת המכשירים להתמודד עם משימות תובעניות. גם כאן הכרטיס הגרפי של Redmi Note 4 גילה עוצמה מרשימה ועקף את כולם בקלילות ראויה לציון.

תופעת לוואי מוכרת בקרב המכשירים מהדרג הנמוך היא הנטייה שלהם להתחמם במהרה. מיד לאחר רצף הפעולות בחנו את מידת החום בהנחת כף היד שלנו על בשני צדי המכשיר וברוב מוחלט של המכשירים, כולם בצורה כזו או אחרת הפיקו במהרה חום רב מגוף המכשיר, כאשר בחלקם התופעה הייתה סבילה ובאחרים פחות. היחיד שבלט לטובה היה ה- Blu Studio One, שאמנם התחמם אבל לא הביא אותנו למצב שנאלצנו להניח את הטלפון בצד. זאת בניגוד ל- Samsung J5 2016 למשל, שהתחמם באופן ניכר אפילו מתפעול פשוט של שליחת מיילים.

סיכום ביניים: שיאומי במקום הראשון, מייזו ונוביה במקום השני, LG במקום השלישי

המצלמה היא אולי אחת התכונות החשובות ביותר לקהל הישראלי. הלקוח הממוצע דורש צמד עדשות שיידעו להפיק תמונות חדות ומלאות צבע, בחוץ ובבית . גם בתחום הוידיאו, שהפך להיות סוג התוכן העיקרי ברשתות החברתיות, אין יותר מקום לפשרות על איכות ועל רזולוציה מינימלית של Full-HD, וכל מכשיר נטול תכונה זו עלול למצוא עצמו לא רלוונטי עבור לא מעט משתמשים.

סדרת הבדיקות שלנו כללה צילומי סטילס בבית ובחוץ תחת תנאי תאורה טבעיים, צילומי מקרו, צילומי סלפי וכן נבדקו מהירות ההזנקה, מיקוד וצילום. באגף הוידאו בחנו את איכות הסרטונים שהפיקו המכשירים, במסגרת הרזולוציה המרבית שהן ידעו להציע.

נקדים ונאמר: אף אחד מהמצלמות במכשירים האלה אינה מצוינת, וכדאי להנמיך ציפיות מראש – מצלמות של מכשירי דגל הן לא. עם זאת, חלקן יצליחו לספק אתכם לשימוש יומיומי, בוודאי למטרות שיתוף ברשתות החברתיות.

מבחן הצילום באור יום, בשמש ישירה, אמור להיות הקל ביותר לכל המצלמות. בדקנו גם צילומי נוף וגם צילומים של קולגה שהתנדב לדגמן עבורנו בצל ובשמש ישירה. מבין הנבדקים, המצלמה של ה-LG הפיקה את התוצאות המיטביות עם צבעים חיים ועשירים, מראה כללי טוב ופירוט מוצלח למדי. ה-Xiaomi Redmi Note 4 הפיק תמונות יפות מאוד אבל עם פירוט לא מרשים, והפתיע אותנו גם ה-BLU האנונימי יחסית עם פירוט יפה וחדות טובה במרכז הפריים, אם כי הצבעים מעט קרירים וקצוות הפריים רכים מדי.

מבחן הצילום בתוך הבית הניב תוצאות דומות, כאשר בדרך כלל היתה ירידה מסוימת באיכות בכל המכשירים. יוצא הדופן היה ה-Xiaomi, שהצטיין יחסית לכל האחרים בצילום בתאורה חלשה עם צבעים ופירוט טובים. בצילום המקרו הצטיין ה-Huawei P8 Litee, והצליח ללכוד תמונות מפורטות וחדות ממרחק הקרוב ביותר לאובייקט.

כמובן שגם את מצלמת הסלפי הקדמית לא הזנחנו: במבחן זה המנצח הבלתי מעורער הוא ה-Nubia, שהפיק תמונות לא פחות חדות, עשירת וחיות מאשר המצלמה הראשית שלו. גם ה-Redmi Note 44 הפיק תמונות טובות מאוד, וקצת אחריו, צמודים יחד, המכשירים של סמסונג ומייזו. בלטו לרעה המצלמות הקדמיות של Huawei ולנובו, שהפיקו תמונות סלפי ירודות מאוד.

במבחן צילום הוידיאו היה מנצח מפתיע: ה-BLU Studio One, שהסרטונים שלו היו החדים והמפורטים ביותר (אם כי גם כאן  הצבעים נוטים מעט לכיוון הכחלחל). גם השיאומי והסמסונג יודעים לצלם וידיאו טוב, אם כי פחות מפורט ממה שהיינו רוצים. המצלמה של ה-HTC היתה הגרועה ביותר – הן ברזולוציה המרבית שהיא 720pp בלבד, והן באיכות התמונה שהיתה גרועה ונטולת  פרטים. המצלמה של המייזו הפיקה סרטונים בינוניים עם גוונים חמים מדי ולא מציאותיים, בעוד שבלנובו התמונה היתה בהירה מדי, כמעט שרופה. Nubia צילם וידיאו עם צבעים יפים, אך החדות בינונית והוא נטה לאבד מיקוד מפעם לפעם.

ולבסוף, את מבחן מהירות הצילום ניצח שוב ה-Xiaomi: את המצלמה שלו ניתן להזניק בלחיצה כפולה על כפתור הווליום, והיא עולה  תוך זמן קצר. מהירות המיקוד בינונית, אבל הצילום מהיר מאוד וכמעט ללא שיהוי בין הלחיצה לצילום בפועל. הצלחנו לצלם רצף מהיר של תמונות בזו אחר זו ללא כל עיכוב. גם המכשיר של BLU כלל לא רע בהקשר הזה – המיקוד מהיר להפתיע. מהירות הצילום טובה למדי, ולמרות שישנה השהייה מסוימת מהלחיצה ועד הצילום, המכשיר מאפשר רצף צילומים די מהיר.

לעומתם, אם אתם מחפשים מכשירים עם צילום זריז כדאי להתרחק מה-HTC, שבו המצלמה מתמקדת מחדש שלא לצורך אחרי שלוחצים על ההדק למרות שכבר ביצענו פוקוס לפני כן. מהירות הצילום אטית מאוד וכך גם צילום הרצף. גם המכשירים של וואווי ולנובו נמצאים בקצב האטי של הסקאלה, ועשויים לגרום לכם לפספס תמונות חשובות.

סיכום ביניים: שיאומי במקום הראשון, סמסונג, LG ובלו במקום השני ונוביה במקום השלישי

נקודת התורפה של שוק הסלולר היא הסוללה, וזה ממש לא נחלתם הבלעדית של מכשירים הפונים לפלח השוק הנמוך. האם בזכות מפרט טכני חלש יחסית נמצא כאן חיי סוללה מפתיעים? בקטגוריה זו נבדקה משך פעולת הסוללה במסגרת שני אירועים; יום עבודה רגיל ויום אינטנסיבי יותר (ניווט ארוך מהרגיל, שימוש מוגבר במכשיר, כיבוי מצבי חיסכון בסוללה וכו'). בסוף היום נבדק גם משך הטעינה, כלומר אורך הזמן שלקח למכשיר להיטען במלואו מ-0% סוללה.

בבדיקת משך פעולת הסוללה לא היו הפתעות וגודל נתוני המסך העצום של ה- Lenovo Phab 2 היה בעוכריו, כשסיפק 8 שעות פעילות במהלך יום עבודה שגרתי. ביום אחר עמוס במשחקים, המכשיר תבע מטען תוך פחות מ-4 שעות פעילות.

גם ה-  Meizu M3 Note לא הבריק, עם דרישה למקור כוח תוך קצת יותר מ-9 שעות ביום שגרתי ותוך 5 שעות ביום עבודה אינטנסיבי. עוד נבדק ממנו ציפינו ליותר ובפועל לא סיפק את הסחורה היה ה- Xiaomi Redmi Note 4: מסתבר שבדיקות הגיימינג קודם לכן הזיקו לו אנושות, לאחר שתוך קצת יותר מ-3 שעות שבקו חיי הסוללה. המצטיינים בבדיקה היו הפעם המותגים המוכרים, ה- LG X Power וה Samsung J5 2016-עם זמני פעילות מוצלחים של 12 שעות ולפעמים אף יותר, תלוי כמובן בתדירות השימוש.

גם במבחן משך הטעינה הם לא כשלו ותוך פחות משלוש וחצי שעות קיבלנו סוללה טעונה במלואה. בראש הטעינה המהירה עמד ה-Meizu M3 Note עם טעינה בפחות משעתיים ו-45 דקות. המתעכבות הגדולות בזמני הטעינה היו הפעם ה-Blu Studio Onee וה- HTC Desire 530 עם זמני טעינה שערורייתיים של קצת יותר מ-4 שעות. בפסגת המאכזבות עמד וה- Huawei P8 Lite, עם זמן טעינה גרוע ביותר של למעלה מ-4 וחצי שעות. בנקודה זו ראוי לציין לשבח את ה-Nubia 11 Mini, הסלולרי היחיד בבדיקה שהציע את מחבר USB Type-C הדו-כיווני והנוח לשימוש.

סיכום ביניים: סמסונג ו-LG במקום הראשון, שיאומי ומייזו במקום השני, בלו במקום השלישי

מקום תשיעי - HTC Desire 530
שום סיבה שבעולם לא תצדיק מכשיר כה מאכזב מבית היצרנית הטיוואנית. ביצועי המערכת היו איטיים מאוד, המצלמה הייתה החלשה מבין כולם, חיי הסוללה גרועים ואפילו מסך ראוי שיציל את המצב לא זכינו לראות כאן. מדובר באחד הכישלונות הגדולים של HTC ובהחלט לא אופציה ראויה, בטח ובטח לא מול הכוכבים שהתגלו בהמשך הרשימה.

להשוואת מחירים >>

מקום שמיני - Lenovo Phab 2
הפאבלט העצום של לנובו התגלה כענק חביב: בעל לב רחב בתכונות עם הבטחה לפונקציונליות מיטבית, אלא שמידותיו המגושמות לא מאפשרות להתקרב אליו. המשאלה היומרנית של היצרנית הסינית לשווק מכשיר כה גדול בתור איזשהו מענה לדרישה יצרהסמארטפון עם נוחות שימוש נמוכה. תוסיפו למשוואה ביצועים מגמגמים ומצלמה חלשה וקיבלתם הבטחה גדולה שלא מומשה. אם  בכל זאת הגודל משך את תשומת ליבכם, הפאבלט יתאים בעיקר למשתמשים עם הדרישות הנמוכות שלא חוששים מחיי סוללה נמוכים בתמורה למסך ענק וראוותני.

להשוואת מחירים>>

מקום שביעי - Huawei P8 Lite
מאכזב לגלות מכשיר כה חלש מבית וואווי, היצרנית שכבר הרשימה אותנו עם לא מעט מכשירי ביניים מצוינים ואפילו כמה מכשירי דגל לא רעים בכלל. איכות המסך הייתה מתחת לממוצע, ביצועי התוכנה לא היו חלקים תמיד, המצלמה לכדה תמונות סבירות בקושי וחיי הסוללה היו החלשים ביותר מבין כל הנבדקים. לטובתו יצוין מערכת שמע מעולה, אלא שמדובר בפרמטר די בנאלי ופחות מוערך על ידי רוב המשתמשים. יתאים לחובבי המותג בלבד או כאלה שמאוד חשובה להם איכות הסאונד.

להשוואת מחירים >>

מקום שישי - BLU Studio One
מותג הסמארטפונים האמריקאי כמעט הגיע לאמצע הרשימה, הישג לא רע בהתחשב בוותק הצנוע שלו בשוק הסלולר התחרותי. למרות מערכת השמע שהייתה החלשה מכולם, ביצועי המערכת היו סבירים כפי שמתבקש ממכשיר "נמוך", המצלמה הייתה טובה למרבה ההפתעה ואפילו חיי סוללה הגונים מצאנו בחבילה הזאת. לא רע בסך הכל, אם כי נתקשה להמליץ עליו לאור האלטרנטיבות הבאות.

להשוואת מחירים >>

מקום חמישי - Samsung Galaxy J5 2016
בכל הנוגע למכשיר של סמסונג, לא פגשנו בשום תכונה ששווה להרחיב עליה: מצד אחד, המסך היה בנאלי אבל קריאות טובה בשמש נתנה לו כמה נקודות זכות. גם ביצועי התוכנה היו סבירים והתחממות המכשיר המוגזמת פשוט בלתי נסלחת. מצד שני, המצלמות סיפקו כמה נקודות אור וגם הסוללה תפקדה מעולה ברגע האמת. אלטרנטיבה ראויה בשוק הסלולריים הפונים לפלח השוק הנמוך ומתאימה מצוין למי שמעדיף מותגים מוכרים.

להשוואת מחירים>>

מקום רביעי - LG Power X
ראינו במכשיר של LG מתחרה ישיר בזה שהציגה סמסונג. נוחות השימוש הזכירה מאוד אחד את השני, ביצועי השמע היו כמעט זהים ולמרות שנתוני המסך של סמסונג היו עדיפים, נתוני המערכת של LG עבדו בצורה יעילה יותר. אחרי ששתיהן הבריקו במבחן המצלמה והסוללה, נותר רק לתהות אילו מהנדסים העתיקו ממי. לכאן או לכאן, גם כאן מדובר במכשיר טוב כשלעצמו שלא נופל מאלה שלפניו, אם כי מספק תמורה נמוכה יותר ביחס למחירו.

להשוואת מחירים >>
 

מקום שלישי - Meizu M3 Note
המותג הסיני מופיע לאחרונה ביותר ויותר כותרות בשוק המקומי והקטנטן שלנו והדגם שנבדק כאן מהווה רוח גבית להייפ המוצדק. המסך החד והבהיר, נוחות השימוש המצוינת, עצם קיומו של חיישן טביעת אצבע, ממשק זריז וסוללה שהחזיקה יום שגרתי בקלות. מקצה שיפורים באגף העדשות היו הופכים אותו למועמד רציני על תואר המנצח.

להשוואת מחירים >>

מקום שני - Nubia 11 Mini
היצרנית מסין עשתה כאן בית ספר למותגי ענק עוצמתיים ממנה בכמה רמות. מדליית הכסף מגיעה לעוד כוכב סיני שהוכיח עבודת שטח יעילה וחסרת פשרות: מסך נקי ונעים לעין, קורא טביעת אצבע, מבחני ביצועים בתיאוריה ובפועל מעולים ומצלמת סלפי פנטסטית שאפילו זכתה במקום הראשון מבין כל המכשירים. חבל שמערך האודיו קצת נזנח, אחרת היינו זוכים כאן למתמודד רציני על תואר המנצח.

 
מקום ראשון - Xiaomi Redmi Note 4
הסמארטפון שהגיע למקום הראשון יכול היה בקלות להתחרות בקטגוריית הבינוניים ואולי אפילו להשתחל אל מכשירי הדגל – ועדיין  לסיים במקום טוב באמצע. מערכת שמע? עוצמתית ודומיננטית. מסך? בהיר ובוהק. מערכת הפעלה? מהאינטואיטיביות שפגשנו. ביצועי המערכת? סטנדרט של מכשיר פרימיום. חיישן טביעת אצבע? מהיר ומדויק. למרות שחיי הסוללה לא היו מושלמים, הם עדיין דורגו במקום גבוה בפסגה. את רוב הבחינות האלוף מהמזרח הרחוק לקח בהליכה ועל תמחור בעבור תמורה אין אפילו מה לדבר - מדובר במכשיר המשתלם ביותר עד 1,000 שקל, נכון לכתיבת שורות אלה.

להשוואת מחירים>>

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg